רוי:ה'תק"א

ה'תק"א (5,501) און בקיצור תק"א, איז א אידיש יאר, וואס האט זיך אנגעהויבן א' תשרי, דעם אוונט פאר סעפטעמבער 22, 1740, און האט זיך געענדיגט כ"ט אלול, סעפטעמבער 10, 1741.
דער מולד פון תשרי געפאלט מיטוואך ביינאכט, 54 מינוט און 10 חלקים נאך דריי. דער קביעות פון יאר איז דעריבער השא. עס איז נישט קיין עיבור יאר, און איז לאנג 354 טעג.
עס איז דאס זעקסטע יאר אין א שמיטה, און די 10'טע יאר אינעם 290'סטן מחזור העיבור. תקופת ניסן פון דער יאר הייבט אן די 13'טע יאר (סימנה יגלהא) אינעם 197'סטן מחזור גדול פון דער זון.
דאס איז שנת א'תרע"ב צום חורבן בית המקדש, און שנת ב'נ"ב לשטרות.

חיט, משה אברהם בן ראובן, קורות העתים:

א. ויהי בשנת תק“א לאלף הששי בער”ח חשון מת הקיסר קראלוס הששי ולא הניח בן ליורשו כ"א שתי בנות הגדולה היא (מארי' טרעז) הנשיאה בחיי אביה להאדון (פראנצישקה) הראשון אשר כעת הוא גראשהערצאג בפלארענץ ומקדם היה הערצאג לוטרונגן. ואביה צוה לפני מותו שהיא תשב אחריו על כסא מלכותו ותהא לכל המדינות בת יורשת לבל יבא זר לגשת. רק כתר קסרות רומי לא ביקשה לא לה ולא לבעלה. אך תהא מונחת ומשומרת לבנה היולד לה ומיד אחר שלשים ימי אבלה. בעיר ווין ומדינת איסטרייך למלכה נתקבלה.

ב. כמשלש חדשים אחרי מות אביה. עמדו נגדה ארבע מלכיות לעורר עליה. הגדול שבכולן מלך צרפת מלך פולין הוא קוהרפירשט זאקסן קורפירשט בייערן אשר בהתקשרם דעתם עליו להתקסר אותו לקיסר רומי. וגם המלך פרייסן בא בעם עצום לבני ענק דומו. הוא האחרון נכנס ראשון למלחמה. ופשט בחדש טבת במדינת שלעזיא: ובעצמו הלך עם חילו ובאו לעיר ברעסלויא היפיפיה. ואנשי העיר אמרו אדונינו המלך לעולם יחיה ומשם הולך וסובב בכל המדינה מעיר לעיר. מהם קבלוהו ברצון ומהם באש הבעיר והמלכה טרעזיא גם היא שלחה חילה לשלעזיא המדינה. והמלך פרייסן ועמו נוסעים הנה והנה.

ג. בחדש אדר הוא 13 מארץ 741 ילדה המלכה טרעזיא בווין בנה הראשון: הוא יאזעף השני אשר מוכתב למלכות לקמן בספרינו בשנת תקמ“א משם תראנו. ובמלאת ימי לידתה מיד נסעה למדינת הגר וקראה ומאהביה לעזור לה מהקמיסעליה ומיד שרי הפרתמים דשם וועד גדול (לנדס טאג) בעיר פרעשבורג הכינו. בדבר המלכות נשאו ונתנו להמלכה מ' טרעזיא רבו ונמנו. והארבע מלכיות הנ”ל שלחו לה בהתראה גדולה. המלכות אוגרין שלא לקבלה שהדבר בעינהם עולה. וגם לשרי מדינת הגר היושבם ראשונה. עשו התראה באחרונה. אל תמליכוה עליכם. פן בחרב נצא לקראתכם רק ימליכו הבייאר" פירסט עליהם הוא הקרוב קודם והישר בעיניהם ואולם גדול יהיה גם לקיסר רומי וכל הנסיכים (קורפירסטן) עליו נתנו עיניהם ואין לו דומי. השרים הנ"ל השיבו כלם כאחד עונים. לה נאה ולא יאה המלוכה אף אם אנו בחרב נדונים באשר כרתנו ברית עם אביה על הדבר הזה ואליו נשמעין בשמע שמע ומודים מודים ומשתקין לכל פוצה פה. והמלכה גם היא השיבה: אחי ורעי איך מלאה לבכם לעשות כן הלא אבי מת ולא הי' לו בן ואל זאת הביטו ונתתם את נחלתו לבתו ולמה שנאת חנם שנאתם אותי טובה בת חריפה בשלוה. ואל יהי מחלוקת בינינו ירבה אנוכי צעירה לימים ואיך לא אחוס על נקיזת דמים:

ד. והנה שרי מדינת הגר הביאו מחשבתם אל הפועל. רבים עשו כן והואיל י“א תמוז הוא 25 יוניא בעיר פרעשבורג הכינו כתר מלכות להקים. ויתנו כתר מלכות בראש כל חצות ושווקים. קימו וקיבלו אותה למלכה ביניה‘. והשר הגדול יאהניס פאלווע למליץ ולראש עליהם. וימליכו אותה בראש טוב טורי זהב נעשה לה ולא לו רק הוא יהיה עזר כנגדה. והיא לובשת מלכות וכמנהג המדינה בגדה והיה (הקרענונג) במיני זמר ומחולות. וכל העם רואים ושומעים את הקולות. בעוז והדר ומלבושי יקרים אשר לאלפי אלפים שרות ושרים והרבה רוכבי רכב לבושי שריון ותופי תופים הסוסים והעגלות בכסף וזהב מצופים ומשבצות זהב ואבנים יקרות. יקר וגדולה משרים ושרות והיא יושבת בקרון וכתב מלכות בראשה מהודרת באבנים טובות אבני שוהם ואבני שואבות. בידה הימנית התפוח של זהב. הוא (הוועלטקוגל) לנגד פניה צהוב ובידה השמאלית שרביט הזהב מלבד הכתר מלכות הגדולה של מיני מתכת היו מוליכין על העגלה. וארבע שרים נכבדים ישבו מעל גבה ברום המעלה. ועד שהיתה מגעת סמוך לבית המטבחים. אצל נהר (דאנו) סמוך למים שם היה הר קטן אשפתות מוכן (לקרענונג) ונאות. מנימוסי מלכות לבל יתגאות. שם ירדה מהקרון והיא רוכבת על סוס המוכן לה. ושני שרים נכבדים הולכים על יד הסוס מימינה ומשמאלה. ועליות ההר היו למרחוק בשפוע אף שהוא קטן. והיא רוכבת בלי ביעתותא דהר ודסוס ובידה חרב חדה. ובכל זאת לא נעה ולא נדה. ומכרזת בקול: אני אהיה לכם לאם ואתם תהיו לי לעם ושם נשבעה שבועות הברית במעל’ עליונה. ובעלה גראסהערצאג שקף בעד חלונה. בבית אחר סמוך הזה היה בונה. ואחר שבועתה מיד היה מז”ט עונ‘. והשרי’ וכל העם אשר לא יספר. ענו בריתך לא תופר:

ה. בשמוע הארבע מלכות את הדבר שהמלוכה כבר חלף ועבר נתחזקה המלחמה עד חדש אלול בשלעזיא המדינה והנסיך (בייארפירסט) שלח אליה לתת לו עיר הגדולה ווינא ויבא הוא והמלך צרפת סיעת מרעיהם. בעם עצום כמדינת איסטרייך הלכו שניהם ובאו להעיר (לינץ) ולא יכלו לעמוד מפניהם אנשי מקומה וגם החונים שם איזה מאות אנשי מלחמ' ומשם הלכו ועברו כל מדינת איסטרייך ובאו לפני המקומות (קרעמז ומויטערן) זו מול זו וביניהם “גשר גדול” על נהר (דאנו) בנוי. ומשם נתקרבו יותר לעיר ווין. ויושביה אמרו איש אל אחיו את אשר לפניך בין תבין:

גם בשנה הזאת נתנשא (ווילהעלם פרינץ אראניען). אשר בעת ההוא (שטאטהאלטער בהאלאנד): ועד

הנה היה מנהגם לבלתי מוריש זאת הגדול' לבניו אחריו כי אם הנגידי' ומושלי המדינ' יבחרו הטוב בעיניהם. וכעת נמנו עליו וגמרו בהסכמת מלכי אייראפא וניתן לו הגדולה הזאת לו ולזרעו אחריו. ונקרא (ערבשטאטהאלטר). ואף אם אין לו בן תהיה הבת יורשת. בתנאי שלא תנשא לבן מלך או לאחד מהנסיכים (קורפירשטן):

קאלענדאר

►►	ה'תק"א	◄◄
	1740 - 1741

פאָלגנד איז א אידיש - גרעגאריאנישער קאלענדאר. אין יעדן טאג קעסטל איז פארהאן איין אדער צוויי אותיות אנצוצייכענען דעם טאג אינעם אידישן חודש, און א נומער אנצוצייכענען דעם טאג אינעם גרעגאריאנישן מאנאט.

ש