בדוקי עריכות אוטומטית, אינטערפעיס רעדאקטארן, אינטערפעיס אדמיניסטראַטאָרן, סיסאפן, מייבאים, מעדכנים, מייבא, אספקלריה רעדאקטארן
46,360
רעדאגירונגען
קיין רעדאגירונג באמערקונג
ק (החלפת טקסט – "יידיש יאר" ב־"אידיש יאר") |
אין תקציר עריכה צייכן: רויע רעדאגירונג |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אידיש יאר באשרייבונג|אידיש יאר=5538|גוישער חודש אנפאנג=10|גוישער טאג אנפאנג=2|גוישער חודש ענדע=9|גוישער טאג ענדע=21|צאל פון די טעג=355}} | {{אידיש יאר באשרייבונג|אידיש יאר=5538|גוישער חודש אנפאנג=10|גוישער טאג אנפאנג=2|גוישער חודש ענדע=9|גוישער טאג ענדע=21|צאל פון די טעג=355}} | ||
*{{היברובוקס|חיט, משה אברהם בן ראובן|קורות העתים|24977|page=48}}: | |||
מה. שנת תק“לח ברעש [[ה'תקל"ז|מלחמה הנ”ל]]. הניחו פה נ“ש הרבה מאגעציהן האברן. ומפנין לזה הרבה כיפות ברחוב היהודים והיה בכאן שר צבא אחד (פראוויאנט אפיציר) וצוה דוקא להניח בבהכ”נ הקדושה. ואף שרצו ליתן לו עוד איזה כיפות ועליות תמורתה. כל זה איננו שוה לו. ובחה“מ פסח פנו מקום בבהכ”נ החדשה. והוציאו משם כל תשמישי קדושה. כס“ת והספסלים. שטענדרן והענגלייכטר. והניחו בתוכה למאות ולאלפים איפות. והרוב בעזרת נשים הבנויה ברמה. כי עזרת האנשים היא בבקעה ולחה ורטובה. עד אחר חג השבועות הסמוך לו ששקטה הריב כנ”ל נתבטל ופינו משם הכל. ואיך שיהיה נפיק מני' חורבא לבהכ“נ ותיקון גדול עשו שם ויעזבו את החומה בסיוד וכיוד. ועל השמות שהיו כתובים על הכותל דברו עליהם נייר לכסות דהוי כמו גניזה ואח”כ סדו עליהם בסיד. ויספנו אותם גבים ושדרות. ומהדרין אותה בציורים ועלה לאיזה מאות הוצאות. | |||
מו. בשנה ההיא נתבקש למרומים הגאון הקדוש המקובל הרב מדינה מו“ה שמואל שמעלקי הלוי הורוויץ זלה”ה. אחד מן המשוררים כיבד את ה' מנעימת קולו בתפלה: עושה פלא בחייו בהרבה דברים. ולא בהשבעות וקבלה מעשיות כי אם ביחידים בתפלתו. משך לב העם וקרבם לה' הסיר ערלת הלב וערלת בשר. עסקן גדול במצות מילה וסנדקאות. וביום מותו עוד היה לו שני סנדקאות שכלו צח ומצוחצח פזר כל מעותיו לצדקה. נפטר אור ליום ג' ר“ח אייר ו”י לספירה ונקבר למחרתו או“י לנו כי פנה יום ושקעה חמה שלא בעונתה. בן נ”ב שנה כשמואל הרמתי ונכנס. לג“ן העדן. ובאותה שנה בחדש טבת שלפניו נכסה הלבנה ולא נראית בזמנה לקדשה בקהלתינו נ”ש. וכמעט בכל מדינת מעהרין | |||
==קאלענדאר== | ==קאלענדאר== | ||