רוי:ה'תקל"ג

ה'תקל"ג (5533) – אדער אין קורצן תקל"ג – איז א אידיש יאר, וואס האט זיך אָנגעהויבן א' תשרי: דעם אוונט בעפאר סעפטעמבער 28, 1772, און עס האט זיך פאַרענדיגט כ"ט אלול: סעפטעמבער 17, 1773. ה'תקל"ג איז א פשוט יאר (מיט בלויז איין חודש אדר) וואס איז לאנג 355 טאג. דאס איז דאס דריטע יאר צו שמיטה.

חיט, משה אברהם בן ראובן, קורות העתים:

לט. שנת תק“לג ולמנינם 773 התוועדו שלשה מלכים אדירים הקסרית רוסן היא קטרינא והקיסר יאזעף השני בחיי אמו טרעזיא. והמלך פרייסן הוא פרידריך השני. ונטלו חלק גדול ממדינת פולין. בלי חרב ומגן אם יראה. וחלקוה ביניהם לשלשה חלקים הקיסר בית איסטרייך נטל חלק גדול. הוא ממלכת גאליצי' ולא דמערי' באשר משנים קדמונים היה לממשלת הונגארן. ובשנת 1392 לקחה המלך פולין. לכן עתה הושבה לבית איסטרייך המולך כעת על הונגארן והיא מחזרת חלק מגליל קראקא אשר בו העיר וויליציא שם מחתרות מלח. פחת ראטרייסן בו העיר בצורה ונאה לעמבורג הבירה וחלק מפאדליע והעיר בראד ועוד איזה ערים: רוסין נטלו הגליל ליפלאנד בה העיר דינאבורג. פאלאטצק וויטעפסק מאיילאוו. והמלך פרייסן נטל במערב גבולו ונהר' פרייסן מערבי (וועסטפרייסן) ומחוז נעצצע בו העיר בראמבורג. אלו השלשה חלקים. נטלו שלש' ענקים ומונח רביעי להמלך פולין. מחזקת גברת הגדולה (גראסהער צאגטהום) ליטטויא. מאסאפיא. אוקריינא. גליל פאדליע בו העיר בצורה קאמיניק. גליל העלום. וגליל לובלין: חלוקה השנית עסי' קל”ב):

מ. בשנה ההיא אור ליום ו' עש“ק ז”ך סיון. בא לכאן הרב הגאון הגדול הקדוש והחסיד המקובל מו“ה שמואל שמעלקי הלוי הורוויץ אשר מקדם היה רב ומורה בעיר ריטסיוואל במדינת פולין. הוא אחי הגאון מו”ה פנחס נר“ו הרב דפ”פ דמיין. ומיד ביאתו עשה רושם. כי טרם בואו היה עצירת גשמים כמה שבועות. השמים כברזל והארץ כנחושה. ביום בואו באו גשמי ברכה כבימי חוני מעגל. ולאחריו שנת תק"לה נתקבל גם לרב מדינה שבחו אם אומר אספרה נא כמו לא ידעתי ספורות למו. (עסי' מ"ו)

ובאותו שנה מת בפראג אחד מן השועים ושמו ר' שמעון קוא והניח אחריו ברכה סך עצום לקרן קיימת להספיק בהמ"ד בכמה לומדים. וניתן להם כל צרכיהם. כל ימי חייהם:

קאלענדאר

►►	ה'תקל"ג	◄◄
	1772 - 1773

פאָלגנד איז א אידיש - גרעגאריאנישער קאלענדאר. אין יעדן טאג קעסטל איז פארהאן איין אדער צוויי אותיות אנצוצייכענען דעם טאג אינעם אידישן חודש, און א נומער אנצוצייכענען דעם טאג אינעם גרעגאריאנישן מאנאט.

ש