אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:ה'תקמ"א"
ק (בוט העברות האט באוועגט בלאט ה'תקמ"א צו רוי:ה'תקמ"א אן לאזן א ווייטערפירונג: סינון) |
אין תקציר עריכה צייכן: רויע רעדאגירונג |
||
| (איין מיטלסטע ווערסיע פון איין אנדער באַניצער נישט געוויזן.) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{אידיש יאר באשרייבונג|אידיש יאר=5541|גוישער חודש אנפאנג=9|גוישער טאג אנפאנג=30|גוישער חודש ענדע=9|גוישער טאג ענדע=19|צאל פון די טעג=355}} | ||
*{{היברובוקס|חיט, משה אברהם בן ראובן|קורות העתים|24977|page=55}}: | |||
נג. בשנת תק“מח מתה המלכה מארי' טהרעזי‘. אשר במלכה ארבעים שנה בנתה בית המלכות והגזע. הניחה אחריה ארבע מלכים וסגנים יוצאי חלציה. הראשון יאזעף יורש הכתר. השני לעפאלד הוא היה גראסהערצאג בטאסקאני. פלארענץ השלישי פערדינאנדוס הערצאג במיילאנד. הרביעי מאקסימיליאן הי’ נסיך קוהר קעללין. גם רבת בנות עשו חיל. האחת נשואה להמלך צרפת לודוויג הששה עשר. ואחת נשואה להמלך נעאפל. ואחת לסגן אלבערט פרינץ פאן זאכסען. ואחת לההערצאג פאן פארמא. ואחת לההערצאג מאדענא. ועוד שתי בנות. ובמותם הספידוה הרב דפראג במעמד שרי האומות. והנה בנה הראשון הוא יאזעף השני מלך תחתיה. במלכו ישמחו ההמונים. אשר תחת דגלו חונים. הוא יאזעף מלכא רבא וקיסר רומי. בכל מלכי קדם אין לו דומי. מנעוריו ניסה ללכת באלה המסעות אל קצוי ארץ וים רחוקים רבבות פרסאות. ושאב מבאר החכמות והוסיף ידיעות. חכם ואין זולתו. רואה את הנולד טרם היותו. הכי קרא שמו צפנת פענח לא למשמע אזניו יוכיח. רק למראה עיוני ישפוט מסית ומדיח יועציו כליותיו שריו מזימותותיו. חכמתו ובינתו. אנשי עצתו. תיקן דרך המלך בכל מדינתו. עוד בחיי אמו בהיות טרעזי' מלכה עלינו הוא היה המוציא והמביא פקיד ומצוה במדינתינו. חכמתו מרוממתו ומגדלתו. בשנת תק”לא צוה לרשום הנומרא בכל מקומות ממשלתו. בבתי ישראלים וארמנות הערלים. גם צוה ופקדו את העם בכל שנה בשמותם. ועל ספרו כולם יכתבו אנשים ונשים וטף לגולגלותם: | |||
==קאלענדאר== | ==קאלענדאר== | ||
יעצטיגע רעוויזיע זינט 08:01, 24 אפריל 2025
ה'תקמ"א (5,541) און בקיצור תקמ"א, איז א אידיש יאר, וואס האט זיך אנגעהויבן א' תשרי, דעם אוונט פאר סעפטעמבער 30, 1780, און האט זיך געענדיגט כ"ט אלול, סעפטעמבער 19, 1781.
דער מולד פון תשרי געפאלט פרייטאג ביינאכט, 22 מינוט און איין חלק נאך זיבן. דער קביעות פון יאר איז דעריבער השא. עס איז נישט קיין עיבור יאר, און איז לאנג 355 טעג.
עס איז דאס פערטע יאר אין א שמיטה, און די 12'טע יאר אינעם 292'סטן מחזור העיבור. תקופת ניסן פון דער יאר הייבט אן די 25'סטע יאר (סימנה כהלוא) אינעם 198'סטן מחזור גדול פון דער זון.
דאס איז שנת א'תשי"ב צום חורבן בית המקדש, און שנת ב'צ"ב לשטרות.
- חיט, משה אברהם בן ראובן, קורות העתים:
נג. בשנת תק“מח מתה המלכה מארי' טהרעזי‘. אשר במלכה ארבעים שנה בנתה בית המלכות והגזע. הניחה אחריה ארבע מלכים וסגנים יוצאי חלציה. הראשון יאזעף יורש הכתר. השני לעפאלד הוא היה גראסהערצאג בטאסקאני. פלארענץ השלישי פערדינאנדוס הערצאג במיילאנד. הרביעי מאקסימיליאן הי’ נסיך קוהר קעללין. גם רבת בנות עשו חיל. האחת נשואה להמלך צרפת לודוויג הששה עשר. ואחת נשואה להמלך נעאפל. ואחת לסגן אלבערט פרינץ פאן זאכסען. ואחת לההערצאג פאן פארמא. ואחת לההערצאג מאדענא. ועוד שתי בנות. ובמותם הספידוה הרב דפראג במעמד שרי האומות. והנה בנה הראשון הוא יאזעף השני מלך תחתיה. במלכו ישמחו ההמונים. אשר תחת דגלו חונים. הוא יאזעף מלכא רבא וקיסר רומי. בכל מלכי קדם אין לו דומי. מנעוריו ניסה ללכת באלה המסעות אל קצוי ארץ וים רחוקים רבבות פרסאות. ושאב מבאר החכמות והוסיף ידיעות. חכם ואין זולתו. רואה את הנולד טרם היותו. הכי קרא שמו צפנת פענח לא למשמע אזניו יוכיח. רק למראה עיוני ישפוט מסית ומדיח יועציו כליותיו שריו מזימותותיו. חכמתו ובינתו. אנשי עצתו. תיקן דרך המלך בכל מדינתו. עוד בחיי אמו בהיות טרעזי' מלכה עלינו הוא היה המוציא והמביא פקיד ומצוה במדינתינו. חכמתו מרוממתו ומגדלתו. בשנת תק”לא צוה לרשום הנומרא בכל מקומות ממשלתו. בבתי ישראלים וארמנות הערלים. גם צוה ופקדו את העם בכל שנה בשמותם. ועל ספרו כולם יכתבו אנשים ונשים וטף לגולגלותם:
קאלענדאר
| ►► | ה'תקמ"א | ◄◄ |
| 1780 - 1781 |
פאָלגנד איז א אידיש - גרעגאריאנישער קאלענדאר. אין יעדן טאג קעסטל איז פארהאן איין אדער צוויי אותיות אנצוצייכענען דעם טאג אינעם אידישן חודש, און א נומער אנצוצייכענען דעם טאג אינעם גרעגאריאנישן מאנאט.
| יום טוב / רו טאג |
יום טוב וואס איז נישט קיין רו טאג |
פאסט טאג |
געשעענישן
געבוירן
- רבי שלום רוקח דער ערשטער בעלזער רב.
נפטר געווארן
דאס איז נישט קיין המכלול ארטיקל, בלויז עפעס וואס ליגט דא ביז עס וועט ערזעצט ווערן מיט בעסערס. שרייבט עס איבער!