אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:ה'תקל"ח"
ק (החלפת טקסט – "יידיש יאר" ב־"אידיש יאר") |
אין תקציר עריכה צייכן: רויע רעדאגירונג |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אידיש יאר באשרייבונג|אידיש יאר=5538|גוישער חודש אנפאנג=10|גוישער טאג אנפאנג=2|גוישער חודש ענדע=9|גוישער טאג ענדע=21|צאל פון די טעג=355}} | {{אידיש יאר באשרייבונג|אידיש יאר=5538|גוישער חודש אנפאנג=10|גוישער טאג אנפאנג=2|גוישער חודש ענדע=9|גוישער טאג ענדע=21|צאל פון די טעג=355}} | ||
*{{היברובוקס|חיט, משה אברהם בן ראובן|קורות העתים|24977|page=48}}: | |||
מה. שנת תק“לח ברעש [[ה'תקל"ז|מלחמה הנ”ל]]. הניחו פה נ“ש הרבה מאגעציהן האברן. ומפנין לזה הרבה כיפות ברחוב היהודים והיה בכאן שר צבא אחד (פראוויאנט אפיציר) וצוה דוקא להניח בבהכ”נ הקדושה. ואף שרצו ליתן לו עוד איזה כיפות ועליות תמורתה. כל זה איננו שוה לו. ובחה“מ פסח פנו מקום בבהכ”נ החדשה. והוציאו משם כל תשמישי קדושה. כס“ת והספסלים. שטענדרן והענגלייכטר. והניחו בתוכה למאות ולאלפים איפות. והרוב בעזרת נשים הבנויה ברמה. כי עזרת האנשים היא בבקעה ולחה ורטובה. עד אחר חג השבועות הסמוך לו ששקטה הריב כנ”ל נתבטל ופינו משם הכל. ואיך שיהיה נפיק מני' חורבא לבהכ“נ ותיקון גדול עשו שם ויעזבו את החומה בסיוד וכיוד. ועל השמות שהיו כתובים על הכותל דברו עליהם נייר לכסות דהוי כמו גניזה ואח”כ סדו עליהם בסיד. ויספנו אותם גבים ושדרות. ומהדרין אותה בציורים ועלה לאיזה מאות הוצאות. | |||
מו. בשנה ההיא נתבקש למרומים הגאון הקדוש המקובל הרב מדינה מו“ה שמואל שמעלקי הלוי הורוויץ זלה”ה. אחד מן המשוררים כיבד את ה' מנעימת קולו בתפלה: עושה פלא בחייו בהרבה דברים. ולא בהשבעות וקבלה מעשיות כי אם ביחידים בתפלתו. משך לב העם וקרבם לה' הסיר ערלת הלב וערלת בשר. עסקן גדול במצות מילה וסנדקאות. וביום מותו עוד היה לו שני סנדקאות שכלו צח ומצוחצח פזר כל מעותיו לצדקה. נפטר אור ליום ג' ר“ח אייר ו”י לספירה ונקבר למחרתו או“י לנו כי פנה יום ושקעה חמה שלא בעונתה. בן נ”ב שנה כשמואל הרמתי ונכנס. לג“ן העדן. ובאותה שנה בחדש טבת שלפניו נכסה הלבנה ולא נראית בזמנה לקדשה בקהלתינו נ”ש. וכמעט בכל מדינת מעהרין | |||
==קאלענדאר== | ==קאלענדאר== | ||
יעצטיגע רעוויזיע זינט 06:34, 24 אפריל 2025
ה'תקל"ח (5,538) און בקיצור תקל"ח, איז א אידיש יאר, וואס האט זיך אנגעהויבן א' תשרי, דעם אוונט פאר אקטאבער 2, 1777, און האט זיך געענדיגט כ"ט אלול, סעפטעמבער 21, 1778.
דער מולד פון תשרי געפאלט דאנערשטאג ביינאכט, 12 מינוט נאך פיר. דער קביעות פון יאר איז דעריבער השא. עס איז נישט קיין עיבור יאר, און איז לאנג 355 טעג.
עס איז דאס ערשטע יאר אין א שמיטה, און די 9'טע יאר אינעם 292'סטן מחזור העיבור. תקופת ניסן פון דער יאר הייבט אן די 22'סטע יאר (סימנה כבלבז) אינעם 198'סטן מחזור גדול פון דער זון.
דאס איז שנת א'תש"ט צום חורבן בית המקדש, און שנת ב'פ"ט לשטרות.
- חיט, משה אברהם בן ראובן, קורות העתים:
מה. שנת תק“לח ברעש מלחמה הנ”ל. הניחו פה נ“ש הרבה מאגעציהן האברן. ומפנין לזה הרבה כיפות ברחוב היהודים והיה בכאן שר צבא אחד (פראוויאנט אפיציר) וצוה דוקא להניח בבהכ”נ הקדושה. ואף שרצו ליתן לו עוד איזה כיפות ועליות תמורתה. כל זה איננו שוה לו. ובחה“מ פסח פנו מקום בבהכ”נ החדשה. והוציאו משם כל תשמישי קדושה. כס“ת והספסלים. שטענדרן והענגלייכטר. והניחו בתוכה למאות ולאלפים איפות. והרוב בעזרת נשים הבנויה ברמה. כי עזרת האנשים היא בבקעה ולחה ורטובה. עד אחר חג השבועות הסמוך לו ששקטה הריב כנ”ל נתבטל ופינו משם הכל. ואיך שיהיה נפיק מני' חורבא לבהכ“נ ותיקון גדול עשו שם ויעזבו את החומה בסיוד וכיוד. ועל השמות שהיו כתובים על הכותל דברו עליהם נייר לכסות דהוי כמו גניזה ואח”כ סדו עליהם בסיד. ויספנו אותם גבים ושדרות. ומהדרין אותה בציורים ועלה לאיזה מאות הוצאות.
מו. בשנה ההיא נתבקש למרומים הגאון הקדוש המקובל הרב מדינה מו“ה שמואל שמעלקי הלוי הורוויץ זלה”ה. אחד מן המשוררים כיבד את ה' מנעימת קולו בתפלה: עושה פלא בחייו בהרבה דברים. ולא בהשבעות וקבלה מעשיות כי אם ביחידים בתפלתו. משך לב העם וקרבם לה' הסיר ערלת הלב וערלת בשר. עסקן גדול במצות מילה וסנדקאות. וביום מותו עוד היה לו שני סנדקאות שכלו צח ומצוחצח פזר כל מעותיו לצדקה. נפטר אור ליום ג' ר“ח אייר ו”י לספירה ונקבר למחרתו או“י לנו כי פנה יום ושקעה חמה שלא בעונתה. בן נ”ב שנה כשמואל הרמתי ונכנס. לג“ן העדן. ובאותה שנה בחדש טבת שלפניו נכסה הלבנה ולא נראית בזמנה לקדשה בקהלתינו נ”ש. וכמעט בכל מדינת מעהרין
קאלענדאר
| ►► | ה'תקל"ח | ◄◄ |
| 1777 - 1778 |
פאָלגנד איז א אידיש - גרעגאריאנישער קאלענדאר. אין יעדן טאג קעסטל איז פארהאן איין אדער צוויי אותיות אנצוצייכענען דעם טאג אינעם אידישן חודש, און א נומער אנצוצייכענען דעם טאג אינעם גרעגאריאנישן מאנאט.
| יום טוב / רו טאג |
יום טוב וואס איז נישט קיין רו טאג |
פאסט טאג |
געשעענישן
געבוירן
נפטר געווארן
| יארן און יארהונדערטער | |
|---|---|
|
דאס איז נישט קיין המכלול ארטיקל, בלויז עפעס וואס ליגט דא ביז עס וועט ערזעצט ווערן מיט בעסערס. שרייבט עס איבער!