רוי:ה'תקמ"ח

ה'תקמ"ח (5,548) און בקיצור תקמ"ח, איז א אידיש יאר, וואס האט זיך אנגעהויבן א' תשרי, דעם אוונט פאר סעפטעמבער 13, 1787, און האט זיך געענדיגט כ"ט אלול, אקטאבער 1, 1788.
דער מולד פון תשרי געפאלט מיטוואך בייטאג, 30 מינוט און 15 חלקים נאך צען. דער קביעות פון יאר איז דעריבער השא. עס איז אן עיבור יאר, און איז לאנג 385 טעג.
עס איז דאס פערטע יאר אין א שמיטה, און די 19'טע יאר אינעם 293'סטן מחזור העיבור. תקופת ניסן פון דער יאר הייבט אן די 4'טע יאר (סימנה דיזז) אינעם 199'סטן מחזור גדול פון דער זון.
דאס איז שנת א'תשי"ט צום חורבן בית המקדש, און שנת ב'צ"ט לשטרות.

חיט, משה אברהם בן ראובן, קורות העתים - חלק א:

נח. שנת תקמ“ח נתעורר רעש ותרועת מלחמה. בין הקיסר איסטרייך ורוסן לבין התוגר הוא תבע מרוסן איזה דברים בסברם וביחוד על הקרים אשר למעלה סימן מ”ט נזכרה. שתשיב לו לחזרה וביקש מהשר בולגאקאף משולח של רוסן (רוסישע גזאנדטע) שיבא על החתום על זאת. ועל שמיאן כנגדו מיד תפסוהו בכלא בבית הסוהר (זיבענטהירמע) וגדר בעדו. ואז התחתנו הקיסר ורוסן. כי הסגן פראנץ בן אחיו של הקיסר. נשא עליזאבעט גיסתו של גראספירשט רוסן. ומיד הלכו למלחמה בלי פחד. בלב אחד כאיש אחד. רוסן נלחם במחנה גדולה עם פאטומקין שר הצבא. והקיסר שלח מחנהו למיצר הונגארן תחת יד שרי צבא פרינץ קאבורג פאבריז. ווארטנזלעגען. דעווינג. והקיסר בעצמו הלך בראש מחנה הגדולה עם פראנץ בן אחיו. ועל ידו יענראל לאסע. ולודיען נשאר בביתו בזאת הפעם. שעיר וחתנו מדיינים מלכים. מחנה מול מחנה נערכים באיזה מקומן של זבחים. ומאז התגבר רעב של מהומה ויקרות בכל הנמצא על פני האדמה. לא נשאר בזול מאומר אף שהשנה שחונה וגשומה. והיושבים סמוך לגבול תוגרמא. ביותר הם בצער ונפש עגומה. מעט שינה מעט תנומה. התוגר פרץ במדינת בענאד אשר להקיסר ומחנה הקיסר פשטו בסערווין למולו:

נט. בזמן הקיץ קצה נפשינו. מאשר שמענו באזנינו שמועות על בני עמינו. ליקח יהודים לבעלי מלחמות. אשר לא נהיתה ממדבר קדימות. ותחלה היה כמצחק. מבלי להאמין לדבר רחוק הקולות לא יחדלון. עד אשר יגדלון. עתים ממלאים אתים חשים עד כמשלש חדשים: תמוז דהאי שתא מלוי מלוא לדברי קרא עלי מועד לשבור בחורי באו ממדינת פולין מגילות קינות מצפון תפתח הרעה ולהגזירה מצרנית: הדת ניתן ומזורה הרשת: ללמוד לבני יהודי קשת וכבר נעשה מעשה וניתן רשות ואינו מבחין בין טובים לרעים נלקחו נערים ובחורים המסולאים כפריים עם נרדים: אילני סרק עם פרי מגדים: גם פרחי כהנים: לויים ואהרונים חתן מחדרו יצאו גדודים ונטילים מדת היהודים: וכמה ב“ב אחר נשואיהם: מגורשים מבית תענוגיהם: ונשותיהן יותר מהם נשארו בצעריהם על בעל נעוריהם ואוי לאבות שגלו מעל בניהם ושלחו משולחים מפולין אל ווין הבירה ומטרפולין וכתבו מעמריאל במליצה ישרה בעצת קציני ווין והשררה: ושלחוה למקום גבוה המלכות יר”ה:

והנגיד הקצין ר' קאפל טעבן ז"ל מפרעשבורג התאמץ בהשתדלו' רב: זרכה לו אלקי לטוב וכל היגיעות ריקם הושב: ודבר המלך אין להשיב: איש לאחיו אומר מי יתן לי אבר כיונה: וגם חבירו כנגדו עונה מי יתן והיה שש כנפים לאחד אעופה ואשכונה ארחיק נדוד חוץ למדינה: לרעות כמדבריות ולא כבייתות אי אתה יודע שהמדינה הזאת משובשת בגייסות: אך עילה מצא: גדר בעדי ולא אצא: כי פקד להיושבים בכל ספר ופינה שאל יניחו שום אחד חוץ למדינה והרבה שרים המליצו בעדנו המכה לרפא ובכל זאת לא שב אפו קסם על שפת מלך ובכל יום מוסיף והולך:

הגם שהפקידה עדיין איננה במדינתי אך איככה אוכל וראיתי אשר ימצא בני בריתי כי את כל אלה לא נסיתי בפרט אנשי נ"ש ראו כל התלאות: לטפל באלה המסעות: שעברו דרך פה כמה מאות מלבד מה שבגליל העליון באות נפשם בהם תתעטף שלא להתגאל בפת, בגם להטעימה: מהם אכלו טריפות וגדולה לגימה ואל תדין את חבירך עד שתגיע למקומה: אכלו חמץ בפסח ושותים יין נסך: שמירת שבת מדיחים מהם ספר תהלים עמם מוליכים: הספר והסייף ירדו כרוכים וכלאים בציצית סמוכים:

קאלענדאר

►►	ה'תקמ"ח	◄◄
	1787 - 1788

פאָלגנד איז א אידיש - גרעגאריאנישער קאלענדאר. אין יעדן טאג קעסטל איז פארהאן איין אדער צוויי אותיות אנצוצייכענען דעם טאג אינעם אידישן חודש, און א נומער אנצוצייכענען דעם טאג אינעם גרעגאריאנישן מאנאט.

ש