רוי:ה'תק"ה

ה'תק"ה (5,505) און בקיצור תק"ה, איז א אידיש יאר, וואס האט זיך אנגעהויבן א' תשרי, דעם אוונט פאר סעפטעמבער 7, 1744, און האט זיך געענדיגט כ"ט אלול, סעפטעמבער 26, 1745.
דער מולד פון תשרי געפאלט מאנטאג ביינאכט, 53 מינוט און 5 חלקים נאך דריי. דער קביעות פון יאר איז דעריבער השא. עס איז אן עיבור יאר, און איז לאנג 385 טעג.
עס איז דאס דריטע יאר אין א שמיטה, און די 14'טע יאר אינעם 290'סטן מחזור העיבור. תקופת ניסן פון דער יאר הייבט אן די 17'טע יאר (סימנה יזלגא) אינעם 197'סטן מחזור גדול פון דער זון.
דאס איז שנת א'תרע"ו צום חורבן בית המקדש, און שנת ב'נ"ו לשטרות.

חיט, משה אברהם בן ראובן, קורות העתים:

אז בקול רעש השמיע ממרומים אקח בכרותי ראש השביעני מרורים

כ. אחרי כל זאת לא נחתי ולא שלותי ויבא רוגז נתנני כל היו' למשיסה למרוט ולגוז ברבות הימים רבו עלינו הקמים שנתים מקץ ימים הוא שנת קה“ת קהתה שינינו נגזר מהמלכה לגרשינו על יד מלשינות ופיות מסטיננו אשר חרקו עלינו שינם וישטוני תחת אהבתי חנם כקוצים היינו בעיניהם היהודים שבמעהרין ופיהם וכל כך הי' להם ירידה עד שנתנה המלכה פקודה וז”ל. ליבע גטרייען וויר האבן אויז מעהררלייא אונז בוונדיגטען העכסט טריפטיגן אורזאכן דען אללר העכסט ענטשלוס גפאסט דס קינפטיגהין קיין יוד מעהר וויא אין אונזרן ערבקעניגרייך בעהמן אלס אויך אין אונזרן ערבמארקגראפטהום מעהרן נדולדעט ווערדן זאללע דאמיט אבר דיא יודען צור דיספאזיציאן מיט איהרם פערמעגין אונד קרעדיטסוועזן איינע הינלענגליכע צייט איבריג האבען מעגן זא וועדן זענן זעלבן איין טערמין פאן 6 מאנאטע אונד צוואר פאן ערשטן יענר ביז אולטמא יוני' דיס איינגטרעטענען יאהרס גגעבן נאך פער פליסונג דער 6 מאנאטע אבר זאללען דיא יודן אינס גזאמט אונזר גאנצעס מארקגראפטהום מעהרן רוימען אונד אינר דעסזעלבן גרענצא זיך נירגענץ מעהר פינדן לאסען אלז אין ווירדיגן זיא מיט מיליטערישן הענד אויזגעשאפט וועדען זאללען אויך קייני פאן זעלבע אין איינם ערבלאנד פאן אונז זיך נידרלאסן דארף אוס דעמיט דיא קרייזהויפטליט אין עקסעקווירונג דיזן אונזרן ענטשלוס דעסטא קרעפטיגער פארגעהען קענן זא ערגעהט אונטר איינשטנז אונטר לייסטונג מיליטער אסעסטענץ אן דער דיספעליגע בהערדע זאלכט נאך דיזען אונזערן אללע רגנע דינסטן בעפעהל היא מיט אן אייך ערגעהט דז בהעריגי העראיבר זא וואללן דיא זעמטליכע קרייזהויפטלייט צו ערלאסן אלז אויך פאטענטום אין דען גאנצן לאנד צו אומנאכבלייבליכע בעפעהלונג אונד צו יעדעמאנס דיא מיט דער יודנשאפט פרקעהרונג אונד זאנסטן צו טהון האט נאכריכט אונ דיא עקסקוציאן צו פובליצירן היראן ווירד פאללנבראכט ווין דען 2 יענר 744 מאריא טרעזיע:

וכדי בזיון וקצף רב היינו כיתומים ואין אב אין מי יחזיק בידינו נהפך למשחית הודינו וממש כעפר לכל היו היהודים שפלים וירודים בזוים ושדידים ועל מדינת פיהם ופראג המעטירה יצאה רוע גזירה וע“ז הטה ה' חסדו עלינו שרוב השרים כומרים דרשו טוב עבורינו נכמרו עלינו רחמים ונחמונו בדברי ניחומים ומידי יום ביום לישועו צפינו ורחקו ממנו ומקהלתינו נ”ש כתבנו מגילות קינות לבני ישראל אחינו צעקנו להם בקול רעמים לאנשי האלאנד וענגלאנד ויושבי רומים וגם ליהודים אשר במדינת ישמעאל ומדינת פולין לכול קראנו קרוא מקרה. על מה שאירע לנו ויכנסו בעובי הקורה יעזרו לנו בתפלה עם כל ישראל חבירים. ולהשתדל בהיכלי מלך ושרים. בכל מקום אשר הקיפה ידיהם. שימליצו מלכיהם ושריהם. אצל המלכה בעד אחיהם ובת עמי לא תחשה ולא תשקוט מזעקה. והרבי לך בורית תשובה תפלה וצדקה. לזעוק בקול ענות חלושה וגזרנו עלינו תעניות שלשה. יום ב' ער“ח אדר ראשון ולאחריו יום ה' המסוגלים לנצורי כאישון. ויום ה' פ' תצוה. הוא סוף שובבים ולישועתו נקוה: ותשובות רבות לא יאומן כי יסופר: בריתו טמנו לא תופר. ואנשי ק”ק פראג בעו“ה נתגרשו תחלה. סוף מערץ נסעו מתוך הקהלה: וחשיבי הנשיאים. היו ראשון לנסיעים. ועל פי רוב הפצרות. נתן להם חסד זה שיתעכבו שם עד סוף מערץ בצרות. ויפם שעה אחת וחיי שעה והחולים ומשמשיהם נשארו שם ברעה ויתר הפליטה הלכו להם ונפטרו בלא לינה. רובם ישבו סביב לעיר פראג באותה מדינה. ומהנעים ונדים בגזרו' משם נפוצו למדינות אחרות ולמשמע אוזן דאבה נפשינו אנחנו אלה פה במדינתינו. מה תבא עלינו. ויום יום לישועה צפונו. ואין עוזר לנו. שלשה פקידות מהמלכה זה אחר זה עונות תוקף לאגרת ראשונות. שאינה זז מחובתה עלינו. לומר צא אתה וכל העם אשר ברגלינו ובסוף חדש אדר בא פקידה האחרונה שכל אחד יגיד לאיזה מקום יגמר בדעתו לילך או לאיזה מדינה. ובפירוש צוותה שגם במדינת הגר. שום אחד לא ישתקע שם לגור. ורבתה יגון ואנחה. להלן בכו בכה עקירה שאין בה הנחה ואחר חג הפסח שראו שאין תקוה ועברו עלינו גלים. כל אחד מכר כלי תשמושו בדמים קלים ברזל ונחשת ספסלים ומטות ומצעות: כל הנעשה דמים ומעות. כדי להקל משא הדרך וההוצאות בעשר מדמי שוויו נמכר הכל לערלים: ונשארנו ריקים ודלים. ובאשר שיושבי פראג אשר כבר נסעו מתוך העיר. צוותו להמלכה לשלם להם דמי הבתים בכסף מחיר. והשיבה להם קחו אותם עמכם למקום אשר תחפוצו. ובזה שבו ריקם ואחר נפוצו. ומשום זה גם אנחנו בהאי פחדא יתיבנא. מסתמא יציאה דכוותים ובחדא גוונא. ובקשו למכור הבתים לערלים בזול ואין קונה. אפילו בדמי האבנים שבר וכן ואין עונה. באמרם היהודים יסעו וילכו. וממילא יהיו בתיהם הפקר לכל הקודם זכה ושרי הענגליכי לאנד שטעללע בברין חפצו בטובת בני המדינה ועשו מעמריאל להמלכה ליתן לנו חנינה ועל ידי איזה מסטינים שהלשינו עליהם. לא הטתה אוזן אליהם. עד לבסוף שראתה המלכה שכל המלכיות השתדלו בעדינו ושרי קעניגליך אמבט מברין נקהלו לעמוד עלי נפשינו. ושלחו מהם אחד המיוחד גראף לעאפלד דיטריכסשטיין אחי אדונינו הדוכס יר”ה ונתעכב בווין משך ששה שבועות בנדון דידן להשיב ברק השנון לנדון. וביום ה' לג' בעומר באה השמועה טובה אלינו. ע"י הרב הגאון מו’ה בערש רב המדינה וקהלתינו. שהיהודים במעהרן ופיהם. ישארו בארציהם ורבתה חדוה ורנה לשונינו כל זאת באתנו ולא שקרנו בבריתינו ואף גם זאת בהיותינו. בארץ לא לנו. לא מאס בנו. ובטוח אני באלה על גאולתינו ועל פדות נפשינו. במהרה בימינו:

כא. מפראג נשארו היהודים כשלש שנים מגורשים דלת העם וקצינים וראשים. החרש והמסגר משוט בארץ כבורחים. נע ונד מלון אורחים רובה באותה מדינה סביב יתהלכון. ומהם נפוצו בשארי מדינות באשר ימצאו מקום נכון בפרייסן. האלאנד ופולין חוץ הגאון מוה' זלמן קרוב הורשה להיום שם והתאמץ בינו ובינו להשתדל אצל השרים והסגנים ולאחר רוב הפצרות נתבטל הגזירה ושבו לעירם ולאיתנם. ומצאו בתיהם חרבות ורעוע בנינם. וכן בתי המדרשים ובתי כנסיות הקדושים ובהתישבם חזקו את בדק בית ה' ובתיהם הוא העיר רבתי עם רבתי בדיעות מלאה סופרים ותלמידי שאר קבוצת ישראל ישמרם האל:

ומעת הגירוש הנ“ל בצאת ה”ה הגאון והקדוש מו“ה שמח' פאפר זלה”ה רישא דמן חבריא בי מדרשא רבא דק“ק פראג. נסע לעיר טעפליץ במדינת פיהם והיה שם כל ימי חייו וגם הגאון הגדול מו”ה יונתן אייבשוץ זלה“ה בשנת הרעש הנ”ל בשנת תקב“ל בעת כניסת הצרפתים לעיר פראג. נתקבל לרב בק”ק מיץ ואגפ' במדינת עלזאס. (עסי' כד) ועכ“ז אל יחסר המזג ונשארו בפראג גדולי עולם הגאונים. הרבנים כמו הגאון מ”ה אברהם פ“ב. הגאון מו”ה וואלף אויסטרליץ המאה“ג מו”ה מאיר פישלס ועוד זרחה שמשו של ר' זרח איידליץ הרב המפורסם בחריפתו ובקאותו בחכמות וביחוד בחכמת ההנדסה. והיה עניו גדול מאוד. ולזקנותו שלא ליהנות והתורה חיבר ס' מלאכת החשבון. וזולת זה לא יצא לאורה ממנו רק ספר המוסר אור לישרים זכתו יגן עלינו

כב. בערך הזמן ההוא נתגרשו היהודים בציוו המלכ' טרעזי' מעיר אובן חדש במדינת הגר ונתישבו חוצה לה באובן ישן אשר מקדם היו שם רק איזה בתים. וכעת היא קהל גדול. מלאה חכמים קצינים ונדיבים. ישמרם אל עולם:

קאלענדאר

►►	ה'תק"ה	◄◄
	1744 - 1745

פאָלגנד איז א אידיש - גרעגאריאנישער קאלענדאר. אין יעדן טאג קעסטל איז פארהאן איין אדער צוויי אותיות אנצוצייכענען דעם טאג אינעם אידישן חודש, און א נומער אנצוצייכענען דעם טאג אינעם גרעגאריאנישן מאנאט.

ש