רוי:ה'תקי"ט
ה'תקי"ט (5519) – אדער אין קורצן תקי"ט – איז א אידיש יאר, וואס האט זיך אָנגעהויבן א' תשרי: דעם אוונט בעפאר אקטאבער 3, 1758, און עס האט זיך פאַרענדיגט כ"ט אלול: סעפטעמבער 21, 1759. ה'תקי"ט איז א פשוט יאר (מיט בלויז איין חודש אדר) וואס איז לאנג 354 טאג. דאס איז דאס דריטע יאר צו שמיטה.
- חיט, משה אברהם בן ראובן, קורות העתים:
ל. שנת תקי“ט. ולמנינם 759 והוא תוך משך זמן מלחמת שבע שנים הנ”ל. נפסל מהמלכות במדינתינו המטבעות הקטנות של כסף מן פריטה עד חצי פ“נ אשר היה מימים. והוטבעו במקומם מעות הנחשות. ומטבע ראשונה של נחושת היו הפרוטות ואח”כ הוטבעו גם נ“ל ושארי מיני מטבעות מפרוטה עד חצי פ”נ ובכלל (עסי'. ק"ץ):
לא. בשנה ההיא היה שרפה גדולה בעיר מולדתי ק“ק טרעביטש במדינת מעהרן. כחצות לילה שלמחרתו ערב חג השבועות יצאה אש מאת ה' ותאכל בקצה המחנה העליונה של היהודים וילך עד קצה האחרון סמוך לההר הגבוה. והרחוב העליונה והתחתונה בערו שניהם יחד ואין מכבה. וגם הגגות משני בתי הכנסיות הישינה והחדשה נשרפו. חוץ מבית החולאים (הקדש) ומשם והלאה כשלש וארבע בתים קטנים העומדים ברחוב הגינה המוצאים מאש וגם פגע צרבת המכות בצורבא מרבנן אחד המיוחד יפה פרי תואר. התור' מו”ה יעקב יתן הרבני מו“ה בער ר”ד זצ“ל. שריפת נשמה וגוף קדוש ונמשך ההבערה ללהב עד כחצות היום עי”ט: וביום טוב באו לבהכ“נ בדאבת נפש. בבגדי חול מהם הולכי יחף. פרועי ראש בלי כובע. בלי סרבל ובגד עליון. והתפללו בקול דמה דקה ונמוך ובלי פיוטים וה' הושיע למו וחזרו ויסדום ונבנתה העיר על תלה והסכימו יושביה עפ”י הרב דקהלת' המאה“ג מו”ה יוסף לבוב זלה“ה וקימו עליהם ועל זרעם. ולעשות מיום ההוא ומעלה בכל שנה ושנה ער”ח סיון בחומר תענית ציבור ואומרים סליחות. עוד ישמרם האל. בכל קהלות ישראל:
קאלענדאר
►► | ה'תקי"ט | ◄◄ |
1758 - 1759 |
פאָלגנד איז א אידיש - גרעגאריאנישער קאלענדאר. אין יעדן טאג קעסטל איז פארהאן איין אדער צוויי אותיות אנצוצייכענען דעם טאג אינעם אידישן חודש, און א נומער אנצוצייכענען דעם טאג אינעם גרעגאריאנישן מאנאט.
יום טוב / רו טאג |
יום טוב וואס איז נישט קיין רו טאג |
פאסט טאג |
געשעענישן
געבוירן
- רבי משה טייטלבוים, רב אין איהעל מחבר פון ישמח משה (נפ' ה'תר"א)
נפטר געווארן
דאס איז נישט קיין המכלול ארטיקל, בלויז עפעס וואס ליגט דא ביז עס וועט ערזעצט ווערן מיט בעסערס. שרייבט עס איבער!