בדוקי עריכות אוטומטית, אינטערפעיס רעדאקטארן, אינטערפעיס אדמיניסטראַטאָרן, סיסאפן, מייבאים, מעדכנים, מייבא, אספקלריה רעדאקטארן
46,363
רעדאגירונגען
(אפדעיט, רעדאגירונג) |
(אויסשטעל, הגהה) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== דער נוסח פון פיוט == | == דער נוסח פון פיוט == | ||
{{ציטוט|כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ! | {{ציטוט|שורות=כן|כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ! | ||
אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵּינוּ. | אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵּינוּ. | ||
אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם{{הערה|באזירט אויפ'ן פסוק: וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה' ({{תנ"ך|שמות|יב|יב}}).}}, דַּיֵּינוּ. | אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם{{הערה|באזירט אויפ'ן פסוק: וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה' ({{תנ"ך|שמות|יב|יב}}).}}, דַּיֵּינוּ. | ||
אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵּינוּ. | אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵּינוּ. | ||
אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, דַּיֵּינוּ. | אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, דַּיֵּינוּ. | ||
אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, דַּיֵּינוּ. | אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, דַּיֵּינוּ. | ||
אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, דַּיֵּינוּ. | אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, דַּיֵּינוּ. | ||
אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, דַּיֵּינוּ. | אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, דַּיֵּינוּ. | ||
אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵּינוּ. | אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵּינוּ. | ||
אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה ולֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, דַּיֵּינוּ. | אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה ולֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, דַּיֵּינוּ. | ||
אִלּוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, דַּיֵּינוּ. | אִלּוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, דַּיֵּינוּ. | ||
אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי{{הערה|דער באפעל אויף שבת ווערט טאקע דערמאנט אין די [[עשרת הדיברות]] פון [[מעמד הר סיני]], אבער ווערט שוין פריער איבערגעגעבן פאר די אידן אין {{תנ"ך|שמות|טז}}}}, דַּיֵּינוּ. | אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי{{הערה|דער באפעל אויף שבת ווערט טאקע דערמאנט אין די [[עשרת הדיברות]] פון [[מעמד הר סיני]], אבער ווערט שוין פריער איבערגעגעבן פאר די אידן אין {{תנ"ך|שמות|טז}}}}, דַּיֵּינוּ. | ||
אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵּינוּ. | אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵּינוּ. | ||
אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵינוּ. | אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵינוּ. | ||
אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵּינוּ{{הערה|אין שבלי הלקט ווערט געברענגט נאך א גירסא: {{ציטוטון|אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַמִקדָש, דַּיֵּינוּ. אִלּוּ בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַמִקדָש וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵּינוּ}}. לויט דעם נוסח, לויבט מען באזונדער אויף דעם [[משכן]] וואס איז געשטאנען אין [[שילה]] און [[נוב]] און [[גבעון]], און דערנאך אויף דעם אויסדערוועלטן הויז אין [[ירושלים]]}}. | אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵּינוּ{{הערה|אין שבלי הלקט ווערט געברענגט נאך א גירסא: {{ציטוטון|אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַמִקדָש, דַּיֵּינוּ. אִלּוּ בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַמִקדָש וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵּינוּ}}. לויט דעם נוסח, לויבט מען באזונדער אויף דעם [[משכן]] וואס איז געשטאנען אין [[שילה]] און [[נוב]] און [[גבעון]], און דערנאך אויף דעם אויסדערוועלטן הויז אין [[ירושלים]]}}. | ||
עַל אַחַת, כַּמָּה וְכַמָּה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ.}} | עַל אַחַת, כַּמָּה וְכַמָּה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ.}} | ||
| שורה 48: | שורה 33: | ||
דער פיוט ווערט געברענגט אין פריערדיגע הגדות, ווי צום ביישפיל אין [[סדר רב עמרם גאון]], אין [[סידור רב סעדיה גאון]] (וועלכער דערמאנט עס ווי א הוספה וואס "רבים מחברינו" פירן זיך צו זאגן), און אין ספר [[הכוזרי]]{{הערה|מאמר ג, יא}}{{הערה|{{היברובוקס||תוספות מאוחרות|34305|אין: [[י. ל. ברוך]] (געזאמלט), [[יום-טוב לוינסקי]] (צוגעענדיגט און רעדאגירט), '''ספר המועדים''', כרך ב: פסח, תל אביב: אגודת עונג שבת, דורך הוצאת ספרים דביר, תש"ח, זייט 129|עמוד=138}}}}. אויך דער [[רמב"ם]], וואס דערמאנט עס נישט אין זיין נוסח ההגדה, האט זיך אבער געפירט ווי דער פריערדיגער [[מנהג]] עס צו זאגן{{הערה|[[רבי אברהם בן הרמב"ם]], געברענגט אין מעשה רוקח אויף רמב"ם ביים סדר ההגדה, {{רמב"ם|חמץ ומצה|ט|לב|ללא=שם}}: "ועם היות שאבא מארי ז"ל לא הזכירו בנוסח ההגדה, לפי שהוא בלתי מפורסם בכל המדינות ולא הכרחי".}}. | דער פיוט ווערט געברענגט אין פריערדיגע הגדות, ווי צום ביישפיל אין [[סדר רב עמרם גאון]], אין [[סידור רב סעדיה גאון]] (וועלכער דערמאנט עס ווי א הוספה וואס "רבים מחברינו" פירן זיך צו זאגן), און אין ספר [[הכוזרי]]{{הערה|מאמר ג, יא}}{{הערה|{{היברובוקס||תוספות מאוחרות|34305|אין: [[י. ל. ברוך]] (געזאמלט), [[יום-טוב לוינסקי]] (צוגעענדיגט און רעדאגירט), '''ספר המועדים''', כרך ב: פסח, תל אביב: אגודת עונג שבת, דורך הוצאת ספרים דביר, תש"ח, זייט 129|עמוד=138}}}}. אויך דער [[רמב"ם]], וואס דערמאנט עס נישט אין זיין נוסח ההגדה, האט זיך אבער געפירט ווי דער פריערדיגער [[מנהג]] עס צו זאגן{{הערה|[[רבי אברהם בן הרמב"ם]], געברענגט אין מעשה רוקח אויף רמב"ם ביים סדר ההגדה, {{רמב"ם|חמץ ומצה|ט|לב|ללא=שם}}: "ועם היות שאבא מארי ז"ל לא הזכירו בנוסח ההגדה, לפי שהוא בלתי מפורסם בכל המדינות ולא הכרחי".}}. | ||
צווישן די פארשער איז איינע פון די השערות, אז עס איז פארפאסט געווארן אלס רעאקציע צו די קריסטליכע אימפראפעריע {{אנ|Improperia}} שטראף לידער, ווי צום ביישפיל "איבער פסחא" פון מעליטא פון סארדיס, אין וועלכע די אידן ווערן באשולדיגט אין טון שלעכטס פאר גאט דורך קרייצן דעם [[אותו האיש]], טראץ די אלע גוטס וואס גאט האט זיי געגעבן ביי יציאת מצרים. עס זענען אבער פארהאן פאָרשער וואָס גלויבן אַז די אימפראפעריע איז אַן ענטפער צו דעם פיוט, און נישט פארקערט, און טייל פון זיי ווייזן אויף אז עס שטאמט נאך פון די צייטן פון בית המקדש{{הערה|זעט דניאל גאלדשמידט אין '''הגדה של פסח ותולדותיה''', זייט 50; Eric Werner, | צווישן די פארשער איז איינע פון די השערות, אז עס איז פארפאסט געווארן אלס רעאקציע צו די קריסטליכע אימפראפעריע {{אנ|Improperia}} שטראף לידער, ווי צום ביישפיל "איבער פסחא" פון מעליטא פון סארדיס, אין וועלכע די אידן ווערן באשולדיגט אין טון שלעכטס פאר גאט דורך קרייצן דעם [[אותו האיש]], טראץ די אלע גוטס וואס גאט האט זיי געגעבן ביי יציאת מצרים. עס זענען אבער פארהאן פאָרשער וואָס גלויבן אַז די אימפראפעריע איז אַן ענטפער צו דעם פיוט, און נישט פארקערט, און טייל פון זיי ווייזן אויף אז עס שטאמט נאך פון די צייטן פון בית המקדש{{הערה|זעט דניאל גאלדשמידט אין '''הגדה של פסח ותולדותיה''', זייט 50; Eric Werner, "Melito of Sardes, the First Poet of Deicide", ''HUCA'' 37 ,(1966) .pp 191-210; S.G Hall, "Melito in the Light of the Passover Haggadah", ''Journal of Theological Studies'', 22 ,(1971) .pp 29-46 און נאך.}}. | ||
== מנהגים == | == מנהגים == | ||
רעדאגירונגען