פרשת וארא

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Arrow r.svg וארא Arrow l.svg
פסוקים שמות ו, ב - ט, לה
צאל פסוקים 121 (20'סטע)
צאל ווערטער 1748 (14'טע)
צאל אותיות 6701 (17'טע)
אינהאלט הבטחה פון גאט ארויסצונעמען דאס פאלק פון מצרים; אהרן'ס שטעקן קעגן די שטעקן פון די חרטומים; ערשטע זיבן מכות אויף די מצריים
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטורה
אשכנזים, ספרדים און איטאליענער יחזקאל כח, כה - כט, כא
תימנים יחזקאל כח, כד - כט, כא

פרשת וָאֵרָא איז די צווייטע סדרה פון ספר שמות, און די פערצנטע פון די תורה בכלל. די פרשה גייט פון קאַפּיטל ו', פסוק ב', ביז קאַפּיטל ט', פסוק ל"ה, לויטן אנגענומענעם צעטיילונג פון קאפיטלען, פארמאגנדיג אינאיינעם 121 פסוקים און זעכצן פרשיות - אכט פתוחות און אכט סתומות.

אין די פרשה ווערט געשידלערט די ערשטע זיבן פון די צען מכות אויף מצרים: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד.

פרשת וארא ווערט געליינט צווישן כ"ה טבת און ג' שבט.

אין די מסורה פון די פרשיות פון די תקופת הגאונים, ענדיגט זיך פרשת וארא ביי פסוק ט, יב, און פון די קומענדיג פסוק, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר פון מכת ברד, הייבט זיך אן א נייע פרשה מיט'ן נאמען "פרשת השכם" אנשטאט פרשת בא, וואס ציט זיך ביז פרשת בשלח[1]. דער לעצטער צו דערמאנען דער מסורה איז רבי יששכר בן סוסאן (געלעבט אין 16'טער יארהונדערט), אין זיין ספר "עיבור שנים"[2] וואו ער שרייבט אז אין קהילת קאנסטאנטין האט מען זיך אזוי געפירט[3]

אינהאלט

ג-ט זאגט צו פאר משה צו נעמען די אידן פאר א פאלק

דער אויבערשטער אנטפלעקט פאר משה דעם שם המפורש, און לייגט ארויף אויף אים צו צוזאגן די אידישע קינדער אז זיי גייען אויסגעלייזט ווערן פון מצרים כדי צו ווערן זיין פאלק און צו קומען צום צוגעזאגטן לאנד. אידישע קינדער הערן נישט צו צו משה וועגן צוויי סיבות: "מקוצר רוח[4] ומעבודה קשה"[5].

ה' מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, משה פרעגט פון א קל וחומר[6]: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה? ואני ערל שפתים"?!

סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של שושלת משפחת משה און אהרן, שבאים יחד עם תיאור שושלת שבט ראובן און שמעון.

מטות משה ואהרון מול מטות החרטומים

מכת דבר הורגת את כל מקנה מצרים.
מכת ברד, אש ומים

ה' נותן למשה ואהרן אותות ומופתים כדי לשכנע את פרעה ואת בני ישראל בשליחותם, אך מסביר כי פרעה יקשה את ליבו מתוך כוונה אלוקית להרבות אותות ומופתים בארץ מצרים ולהוציא "אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים".

משה ואהרן מבצעים את השליחות ועל פי הוראת ה' מבצעים מופת לעיני פרעה ועבדיו לשם אימות שליחותם. אהרן משליך את מטהו לפני פרעה והופכו לתנין[7]. חרטומי מצרים מראים גם הם את כוחם והופכים את מטותיהם לתנינים. אהרן מוכיח את עליונות מטהו בכך שהוא בולע את מטותיהם של החרטומים. פרעה אינו מתרגש וממאן לשלח את העם.

סיפור המכות

Postscript-viewer-blue.svg צען מכות

המשך הפרשה מספרת את סיפורן של שבע מתוך עשר המכות, והן:

  1. מכת דם: אהרון מכה במטהו את היאור, "ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם". דגי היאור מתים, וסרחונם מתפשט במצרים.
  2. מכת צפרדע: אהרן מכה שוב במטהו על מימי מצרים, "ותכס הצפרדע את ארץ מצרים". הצפרדעים עולים ובאים בביתם, בחדר משכבם, ואף בתנורים ובבצקים. פרעה מפציר במשה ואהרן לביטול המכה. המכה מסתיימת, והוא ממשיך להקשות את ליבו.
  3. מכת כינים: אהרן מכה את עפר הארץ והכינים פושטות על ארץ מצרים באדם ובבהמה. החרטומים מנסים אף הם את כוחם בהולדת כינים, ומשאינם מצליחים הם מכריזים: "אצבע אלוקים היא".
  4. מכת ערוב: תערובת של חיות שבאו והשחיתו את ארץ מצרים, פרט לארץ גושן בה ישבו בני ישראל. פרעה בא בהצעה לפני משה, להתיר לישראל לעבוד את ה' בתוך הארץ מבלי לעוזבה. משה מסרב להצעה ופרעה מסכים לשלחם תמורת ביטול מכת ערוב. משה מתפלל עבורו והערוב סר, אבל פרעה שוב מפר את הבטחתו.
  5. מכת דבר: מגפת דבר מתפשטת בבקרם ובצאנם של המצרים שהיו בשדה, "וימת כל מקנה מצרים, וממקנה בני ישראל לא מת אחד".
  6. מכת שחין: משה ואהרן לוקחים מלוא חופניהם "פיח כבשן", משליכים השמימה והפיח הופך לשחין אבעבועות באדם ובבהמה. השחין מונע מהחרטומים לעמוד לפני משה.
  7. מכת ברד: ה' ממטיר ברד כבד מאוד, ואש מתלקחת בתוכו, "אשר לא היה כמוהו במצרים מיום היווסדה". כל האדם והבהמה ששהו מחוץ לביתם מתו, עשב השדה הוכה ועץ השדה נשבר. לבקשת פרעה מתפלל משה להפסקת הברד, ופרעה עומד כרגיל במריו ואינו משלח את ישראל מארצו.

דאטומען

דער שבת ווען מ'ליינט די פרשה, קען געפאלן אין זעקס אנדערע דאטומען:

הפטורה

מען ליינט די הפטורה אין ספר יחזקאל. די אשכנזים, ספרדים און איטאליענער הייבן אן ביי קאַפּיטל כ"ח, פסוק כ"ה[8], און די תימנים ביי פסוק כ"ד[9]. ביי די פאזנע קהלה האט מען געליינט קאַפּיטל כ"ט, פסוקים א'–כ"א). אין די הפטורה וועט געשילדערט די נבואה פון יחזקאל איבער פרעה און מצרים: "הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם' הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו".

ביי די ראָמאַניאטן ליינט מען ספר ישעיהו, קאַפּיטל מ"ב, פסוק ח' - קאַפּיטל מ"ג, פסוק ה'.

אין ארום 30% יארן, געפאלט דער שבת אין וועלכע מען ליינט פרשת וארא אום שבת ראש חודש שבט, און מען ליינט די הפטורה פון "השמים כסאי".

דרויסנדע לינקס

טעקסט:

טייטש

  • מאיר הלוי לעטעריס, "פרשת וארא", חמשה חומשי תורה אין אידיש, ניו יארק, תרע"ד

פארברייטערונג:

רעפערענצן

  1. זעט: "סדר פרשיות שלימים טובים והפטרות שלהן", הלכות פסוקות, ירושלים, תשי"א, עמ' קפ, און "זה סדר פרשיות של ימים טובים והפטריות שלהם", הלכות גדולות, בערלין: עזריאל הילדסהיימר, תרמ"ח-תרנ"ב, עמ' 617.
  2. עיבור שנים, ווענעציע, לג ע"א.
  3. זעט אויספירליך אין יוסף עופר, "תפוצתה של פרשת השכם בבקר וגלגוליה", המסורה הבבלית לתורה, עקרונותיה ודרכיה, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"א, עמ' 187–203.
  4. מי שנמצא במצב של צרה, רוחו ונשמתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו. רש"י ד"ה "מקוצר רוח".
  5. מלחץ העבודה שלוחצים אותם הנוגשים ומקושי השיעבוד.
  6. זע אין מדרש רבה און אין פירוש רש"י ד"ה "ואיך ישמעני פרעה"
  7. נחש
  8. אבודרהם סדר העיבור, סדר הפרשיות וההפטרות.
  9. רמב"ם - סדר התפילה ה׳, ד'.


* וארא קאטעגאריע:טבת קאטעגאריע:שבט