אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "שלומיאל בן צורישדי"

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(פארברייטערט)
(צוגעלייגט אינטערשפראך לינק)
 
(45 מיטלסטע ווערסיעס פון 3 באַניצער נישט געוויזן.)
שורה 1: שורה 1:
{{אישיות תנ"כית
{{דעסקריפציע|נשיא פון שבט שמעון}}{{אישיות תנ"כית
| תמונה =
| געבורט ארט = [[מצרים]]
| כיתוב =
| מקום לידה = [[מצרים]]
| אב = צורישדי
| אב = צורישדי
| צאצאים =
| תקופה = יציאת מצרים, דור המדבר
| תקופה = יציאת מצרים, דור המדבר
| בתנ"ך =  
| בתנ"ך = {{תנ"ך|במדבר|א|ו}}; {{תנ"ך|במדבר|ב|יב|אן=ספר}}; {{תנ"ך|במדבר|ז|לו|אן=ספר}}; {{תנ"ך|במדבר|י|יט|אן=ספר}}
}}
}}
'''שְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי''' איז געווען דער [[נשיא]] פון [[שבט שמעון]], אין די צייט פון נאך [[יציאת מצרים]].
'''שְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי''' איז געווען דער [[נשיא]] פון [[שבט שמעון]], אין די צייט פון נאך [[יציאת מצרים]].


== לעבן און שאפן ==
== לעבן און שאפן ==
ווי די אנדערע נשיאים, האט השי"ת באשטימט שלומיאל בן צורישדי צו ציילן זיין שבט ביים צווייטן ציילונג פון אידן אין מדבר. זיי ווערן דארט געשילדערט ווי {{ציטוטון|קְרוּאֵי הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|א|טז}}}}}}. זיי זענען אלע געווען הויפטן אין [[סנהדרין]]{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|א|טז|קצר=כן|מפרש=מלבי"ם}}}}, וועלכע זענען גערופן געווארן צו יעדע חשוב'ע זאך ביי אידן{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|א|טז|קצר=כן|מפרש=רש"י}}}}.
ווי די אנדערע נשיאים, האט השי"ת באשטימט שלומיאל בן צורישדי צו ציילן זיין שבט ביים צווייטן ציילונג פון אידן אין מדבר. זיי ווערן דארט געשילדערט ווי {{ציטוטון|קְרוּאֵי הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|א|טז}}}}}}. זיי זענען אלע געווען הויפטן אין [[סנהדרין]]{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|א|טז|מפרש=מלבי"ם}}}}, וועלכע זענען גערופן געווארן צו יעדע חשוב'ע זאך ביי אידן{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|א|טז|מפרש=רש"י}}}}.


לויט חז"ל זענען די נשיאים געווען די שוטרים וואס די מצריים האבן געשטעלט איבער אידן אין [[מצרים]], וואס זיי זענען געשלאגן געווארן ווען אידן האבן נישט ערפילט זייער קוואטע{{הערה|ספרי במדבר פיסקא מה, געברענגט אויך אין {{תנ"ך|במדבר|ז|ב|מפרש=רש"י}}}}. טייל לערנען אז זיי זענען שוין געווען נשיאים איבער די עלטערן פונעם דור המדבר, נאך זייענדיג אין מצרים{{הערה|תפארת יהונתן אויף {{תנ"ך|במדבר|א|טז}}}}.
לויט חז"ל זענען די נשיאים געווען די שוטרים וואס די מצריים האבן געשטעלט איבער אידן אין [[מצרים]], וואס זיי זענען געשלאגן געווארן ווען אידן האבן נישט ערפילט זייער קוואטע{{הערה|ספרי במדבר פיסקא מה, געברענגט אויך אין {{תנ"ך|במדבר|ז|ב|מפרש=רש"י}}}}. טייל לערנען אז זיי זענען שוין געווען נשיאים איבער די עלטערן פונעם דור המדבר, נאך זייענדיג אין מצרים{{הערה|{{היברובוקס|[[רבי יהונתן אייבשיץ]]|תפארת יהונתן|21286|יאזעפאף תרל"ג|page=188}}}}.


דורכאויס די [[מסעות|וואנדערונגען אין מדבר]] האט שלומיאל געפירט זיין שבט דער צווייטער, נאך [[אליצור בן שדיאור]], אונטער'ן "דגל מחנה [[שבט ראובן|ראובן]]"{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|י|יט}}}}. לויט ווי דערציילט אין מדרש, איז זיין [[פאן]] געווען געפארבט גרין, און [[שכם]] געצייכנט דערויף{{הערה|{{מדרש רבה|במדבר|ב|ז}}}}.
דורכאויס די [[מסעות|וואנדערונגען אין מדבר]] האט שלומיאל געפירט זיין שבט דער צווייטער, נאך [[אליצור בן שדיאור]], אונטער'ן "דגל מחנה [[שבט ראובן|ראובן]]"{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|י|יט}}}}. לויט ווי דערציילט אין מדרש, איז זיין [[פאן]] געווען געפארבט גרין, און [[שכם]] געצייכנט דערויף{{הערה|{{מדרש רבה|במדבר|ב|ז}}}}.


== זמרי בן סלוא ==
=== זמרי בן סלוא ===
ווען די אידןהאבן געלאגערט אין [[מסעות|שיטים]], אויף [[בלק]]'ס עצה האבן די בנות [[מואב]] פאזינדיגט די אידן, האט [[משה]] באפוילן "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר" ({{תנ"ך|במדבר|כה|ה|קצר=כן}}), דערציילט די גמרא וואס סאיז דארט פארגעגאנגען:{{ציטוט|הלך שבטו של שמעון אצל זמרי בן סלוא, אמרו לו הן דנין דיני נפשות ואתה יושב ושותק? מה עשה עמד וקיבץ כ"ד אלף מישראל והלך אצל כזבי, אמר לה השמעי לי, אמרה לו בת מלך אני וכן צוה לי אבי לא תשמעי אלא לגדול שבהם, אמר לה אף הוא נשיא שבט הוא ולא עוד אלא שהוא גדול ממנו שהוא שני לבטן והוא שלישי לבטן, תפשה בבלוריתה והביאה אצל משה, אמר לו בן עמרם זו אסורה או מותרת ואם תאמר אסורה בת יתרו מי התירה לך, נתעלמה ממנו הלכה געו כולם בבכיה והיינו דכתיב ({{תנ"ך|במדבר|כה|ו|קצר=כן}}) 'והמה בוכים פתח אהל מועד', וכתיב ({{תנ"ך|במדבר|כה|ז|קצר=כן}}) 'וירא פנחס בן אלעזר' מה ראה, אמר רב ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו אחי אבי אבא לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני הבועל את כותית קנאין פוגעין בו אמר לו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא, ושמואל אמר ראה שאין (משלי כא, ל) חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד ה' זכל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב וכו' 'וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ; וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ'({{תנ"ך|במדבר|כה|ז-ח|קצר=כן}}).|סנהדרין, פב.}}
{{הויפט ארטיקל|זמרי בן סלוא}}
לויט ווי געברענגט אין גמרא אין נאמען פון [[רבי יוחנן]], איז שלומיאל בן צורישדי דער זעלבער פערזאן וועלכער ווערט דערמאנט שפעטער אין די תורה אלס [[זמרי בן סלוא]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|פב|א}}. אזוי שטייט אויך אין [[מדרש תנחומא]], פרשת פנחס}}. אין {{תנ"ך|במדבר|כה}} ווערט פארציילט אז זמרי בן סלוא האט [[בועל ארמית|געזינדיגט]] מיט [[כזבי בת צור]], און [[פינחס]] האט אים אומגעברענגט. דער [[רבי יעקב בן אשר|בעל הטורים]] ברענגט א [[רמז]]: {{ציטוטון|שלומיאל. בגימטריא 'זה זמרי בן סלוא'}}.


== זיין פטירה ==
לויט אנדערע מקורות אין חז"ל, איז זמרי געווען אן אפשטאמיגער פון שלומיאל{{הערה|{{מדרש אגדה|במדבר|א|ו}}|שם=אגדה}}{{הערה|דער [[גר"א]], אין אדרת אליהו אויף {{תנ"ך|דברים|כט|יז}}, ערקלערט אזוי אויך די רייד פון רבי יוחנן אויבן: "וח"ו שזמרי יהיה נשמה אחד עם שלמיאל הצדיק בחיר ישראל, והוא על דרך גנאי לו ולמשפחתו ולשבטו". זעט באריכות אן ענליכן הסבר אין דובר ישרים אויף במדבר כה, יד}}. טייל מפרשים לערנען אז אנדערש ווי שלומיאל, וועלכער איז געווען דער נשיא פון גאנץ שבט שמעון, האט זמרי בלויז געפירט איין בית אב{{הערה|[[רש"י]] און {{תנ"ך|במדבר|כה|טו|מפרש=אבן עזרא}}}}.
אין חז"ל ווערט געברענגט אז די נשיאים זענען געווען צווישן די צוויי הונדערט און פופציג מענטשן וועלכע האבן געברענגט [[קטורת]] ביים [[מחלוקת קורח ועדתו]]{{הערה|{{מדרש רבה|במדבר|יח|ג}}; [[מדרש תנחומא]] בובר קרח ה. זעט אויך {{תנ"ך|במדבר|טז|א|מפרש=רש"י}}}}. לויט דעם זענען זיי נפטר געווארן אין צווייטן יאר נאך יציאת מצרים, אין פייער וואס האט פארברענט די מקטירי הקטורת, און צווישן זיי אויך שלומיאל.


אבער לויט די אויבנדערמאנטע וואס האלטן אז ער איז געווען זמרי בן סלוא, קומט אויס אז ער איז נישט געווען פון די מקטירי הקטורת, און האט דערלעבט ביז די פערציג'סטע יאר אין מדבר, און איז ג'הרג'עט געווארן ביי די מעשה מיט די מואבית.
=== זיין פטירה ===
מְרִי בֶּן סָלוּא היה נשיא של אחד מחמשה בתי אבות שהיו בשבט שמעון[דרושה הבהרה] במסע בני ישראל במדבר. התורה (פרשת בלק-פרשת פינחס) מספרת כי זמרי בא על כזבי בת צור, בתו של אחד מחמשת נשיאי מדין, לעיני כל ישראל. בשל מעשהו זה, הביא זמרי למגפה בעם ואף קיפד חייו כשבתגובה למעשה זה הרג פינחס אותו ואת כזבי בת צור יחדיו.
אין חז"ל ווערט געברענגט אז די נשיאים זענען געווען צווישן די צוויי הונדערט און פופציג מענטשן וועלכע האבן געברענגט [[קטורת]] ביים [[מחלוקת קורח ועדתו]]{{הערה|{{מדרש רבה|במדבר|יח|ג}}; [[מדרש תנחומא]] באבער קרח ה. זעט אויך {{תנ"ך|במדבר|טז|א|מפרש=רש"י}}}}. לויט דעם זענען זיי נפטר געווארן אין צווייטן יאר נאך יציאת מצרים, אין פייער וואס האט פארברענט די מקטירי הקטורת.


האירוע התרחש בעת חניית בני ישראל בשיטים, בשנה הארבעים של נדודי בני ישראל במדבר, ערב הכניסה לארץ ישראל. זאת תוך כדי חטאם של ישראל בשיטים, בעבודה זרה לבעל פעור ובזנות עם בנות מואב. הפרשה מתוארת בספר במדבר פרק כ"ה.
אבער לויט די אויבנדערמאנטע דעה אז ער איז געווען זמרי בן סלוא, איז שלומיאל נישט געווען פון די מקטירי הקטורת, נאר ער האט דערלעבט ביז די פערציגסטע יאר אין מדבר ווען ער איז גע'הרג'עט געווארן דורך פינחס.


== קרבנות הנשיאים ==
ביי די [[קרבנות הנשיאים]], האט שלומיאל בן צורישדי מקריב געווען זיין [[קרבן]] אום [[ה' ניסן]] פון צווייטן יאָר צו [[יציאת מצרים]] ({{לינק צו אידיש יאר|2449}}). ער איז געווען דער פינפטער אין די רייע צו מקריב זיין, נאך אליצור בן שדיאור פון שבט ראובן, לויט דער סדר ווי די שבטים האבן גערוט ארום דעם משכן און ווי זיי האבן זיך געצויגן ביי די מסעות{{הערה|[[ילקוט שמעוני]], [[פרשת נשא]], רמז תשטו; {{תנ"ך|במדבר|ב|ב|מפרש=רבינו בחיי}}}}. נאך א טעם שטייט אין מדרש אויף דעם וואס ער האט מקריב געווען גלייך נאך דער נשיא פון שבט ראובן, ווייל [[ראובן]] האט זיך געאיילט צו ראטעווען זיין ברודער [[יוסף]] פון טויט און [[שמעון]] האט זיך איינגעשטעלט צו ראטעווען זיין שוועסטער [[דינה]] אין שכם{{הערה|שם=רבה-נשא|{{מדרש רבה|במדבר|יג|יט}}}}.


תוכן עניינים
דער מדרש ערקלערט אז די קרבנות פון שלומיאל האבן מרמז געווען קעגן דעם [[משכן]]{{הערה|שם=רבה-נשא}}.
1 הסיפור בראי מדרשי חז"ל
2 השפעה
3 ראו עוד
4 הערות שוליים
הסיפור בראי מדרשי חז"ל
במדרשי חז"ל המובאים בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין[1] יש הרחבה של סיפור חטא זמרי:


בנות מואב היו משתכנות באוהלים לא הרחק ממחנה ישראל, כך שרבים מבני ישראל התפתו לזנות איתן, בדיוק כפי שחשב בלעם בן בעור שתכנן את המעשה, בנות מואב נענו רק בתנאי שיסכים לעבוד לבעל פעור, מה שאכן קרה עד כדי שהתורה מתארת - "ויצמד ישראל לבעל פעור". הגברים שנכשלו בעבירות אלו התחייבו מיתה ומשה ישב עם בית דינו לדון ולחייב מיתה את החוטאים. כיוון שרבים מהחוטאים היו משבט שמעון באו אנשי השבט אל זמרי שהיה מראשי השבט ודרשו ממנו שיעשה מעשה שיציל אותם. זמרי החליט שאין בזנות עם גויה עונש מוות, והביא ראיה לכך את נישואיו של משה רבנו עם בתו של יתרו, למרות שזו נתגיירה לפני נישואיה עמו. כדי לבסס את החלטתו זו, הוא החליט לזנות עם כזבי בת צור שהייתה בת מלך מדין ולפרסם את מעשהו זה. הוא בא אליה וביקש ממנה לשתף איתו פעולה. היא אמרה לו שכיוון שהיא בת מלך ומורמת מעם, לא הרשה לה אביה לזנות עם כל אחד, אלא רק עם הגדול שבעם ישראל, הוא משה. אמר לה זמרי שהוא חשוב ממשה, שכן משה הוא המנהיג של השבט השלישי, שבט לוי, ואילו הוא עצמו מנהיג שבט שמעון, השבט השני.
== זיין נאמען ==
אין מדרש שטייט אז זיין נאמען צייגט אויף דעם וואס זמרי האט געשטאמט פון אים: {{ציטוטון|שאף על פי שיצא ממנו זמרי, שעל ידו מתו עשרים וארבעה אלף במגפה, עשה לו א-ל שלום}}{{הערה|שם=אגדה}}.


כזבי הסכימה לשתף פעולה וזמרי הביאה אל משה, שם התריס כנגדו ושאל האם כזבי מותרת לו, שכן היא בדיוק כאשתו של משה, צפורה, שגם היא הייתה מדיינית. כאשר ראה העם את מעשה ההתגרות של זמרי געו כולם בבכיה. פנחס ידע שההלכה היא ש"הבועל ארמית קנאים פוגעין בו", ודקר את זמרי ואת כזבי והרגם. בעקבות המעשה, ציוה ה' שפינחס יהפוך לכהן[2] (”הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם”[3]), ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו ככהן גדול. חז"ל אמרו שחמישה שמות היו לזמרי: זמרי, בן סלוא, שאול, בן הכנענית, ושלומיאל בן צורישדי[4].. שמו המקורי היה שלומיאל[5] בן צורישדי, בו נקרא לפני החטא כששימש נשיא שבט שמעון. שאר ארבעה השמות מרמזים על חטאו: זמרי - משום שנעשה כביצה המוזרת. פירש רש"י: ביצים שלו כביצים מוזרות שהוקלש ונתבלבל שכבת זרע שבתוכו מרוב בעילות. בן סלוא - שהסליא עוונות של משפחתו, כלומר גרם בחטאו שיספרו בגנות משפחתו, או שפירושו שגרם שידקדקו בעוונות של משפחתו; שאול - מפני שהשאיל עצמו לדבר עבירה; בן הכנענית - שעשה כמעשה כנען. לא כזבי שמה אלא שוילנאי בת צור שמה ולמה נקרא שמה כזבי שכזבה באביה. פירוש נוסף כזבי שאמרה לאביה כוס בי עם זה. רש"י: שחוט אותם על יָדִי.
אין [[אור החיים]] ווערט ערקלערט אז "שלומיאל" איז מרמז אויף [[שמעון]], וואס השי"ת האט אים באצאלט אויף [[מכירת יוסף]] ביי די מעשה פון זמרי, און "צורישדי" אויף דעם וואס השי"ת האט פארט געזאגט "דַי" (גענוג) פאר זיין פארטיליגונג און אפגעשטעלט די מגיפה{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|ז|לו|מפרש=אור החיים}}}}.


השפעה
==זעט אויך==
הניגוד שבין מעשהו הטמא והמתריס של זמרי לבין מעשה הקנאות של פנחס שהחזיר לעם ישראל את הקדושה יצר את הביטוי "עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס" לתיאור אדם העושה מעשה נבלה ומראה עצמו כצדיק.
* [[קרבנות הנשיאים]]


ראו עוד
== רעפערענצן ==
פינחס
{{רעפערענצן}}
הערות שוליים
 
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פב עמוד ב
{{ספר במדבר}}
על אף שכבר נמשחו אהרן ובניו לכהנים, ביארו חז"ל (מסכת זבחים, דף קא עמוד ב) שנכדי אהרן שכבר היו חיים באותו זמן לא נעשו כהנים, ורק בני אלעזר ואיתמר שנולדו מאוחר יותר נולדו ככהנים.
 
ספר במדבר, פרק כ"ה, פסוקים י"ב-י"ג
[[קאַטעגאָריע:נשיאי שבטי ישראל]]
ראו רבי דוד יואל ווייס, מגדים חדשים במדבר, ירושלים תשע"ב, עמ' תרמז- תרנ, אם כולם היו אדם אחד.
[[קאַטעגאָריע:דור המדבר: פערזאנען]]
בעל הטורים (ספר במדבר, פרק כ"ה, פסוק י"ד) אף מוסיף כי: "שלומיאל בגימטריא זה זמרי בן סלוא"
[[קאַטעגאָריע:פערזאנען אין ספר במדבר]]
קטגוריות: המכלול: שכתוב - יהדותהמכלול: ערכים הדורשים הבהרהאספקלריה - צניעות/צניעות/נוערנשיאי שבטי ישראלנדודי בני ישראל במדבר: אישיםאישים בספר במדבר
[[קאַטעגאָריע:שבט שמעון]]
קטגוריות מוסתרות: דפים המכילים תבנית תמונה חילופיתאספקלריה - תכני אספקלריה עם שגיאת סיווג או סיווג משנה
[[קאַטעגאָריע:המכלול ארטיקלען]]
[[קאַטעגאָריע:קרבנות הנשיאים]]
 
[[he:נשיאי שבטי ישראל]]

יעצטיגע רעוויזיע זינט 17:41, 1 יאנואר 2024

שלומיאל בן צורישדי
געבורט מצרים
תקופה יציאת מצרים, דור המדבר
בתנ"ך במדבר א, ו; ב, יב; ז, לו; י, יט

שְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי איז געווען דער נשיא פון שבט שמעון, אין די צייט פון נאך יציאת מצרים.

לעבן און שאפן

ווי די אנדערע נשיאים, האט השי"ת באשטימט שלומיאל בן צורישדי צו ציילן זיין שבט ביים צווייטן ציילונג פון אידן אין מדבר. זיי ווערן דארט געשילדערט ווי ”קְרוּאֵי הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל[1]. זיי זענען אלע געווען הויפטן אין סנהדרין[2], וועלכע זענען גערופן געווארן צו יעדע חשוב'ע זאך ביי אידן[3].

לויט חז"ל זענען די נשיאים געווען די שוטרים וואס די מצריים האבן געשטעלט איבער אידן אין מצרים, וואס זיי זענען געשלאגן געווארן ווען אידן האבן נישט ערפילט זייער קוואטע[4]. טייל לערנען אז זיי זענען שוין געווען נשיאים איבער די עלטערן פונעם דור המדבר, נאך זייענדיג אין מצרים[5].

דורכאויס די וואנדערונגען אין מדבר האט שלומיאל געפירט זיין שבט דער צווייטער, נאך אליצור בן שדיאור, אונטער'ן "דגל מחנה ראובן"[6]. לויט ווי דערציילט אין מדרש, איז זיין פאן געווען געפארבט גרין, און שכם געצייכנט דערויף[7].

זמרי בן סלוא

לויט ווי געברענגט אין גמרא אין נאמען פון רבי יוחנן, איז שלומיאל בן צורישדי דער זעלבער פערזאן וועלכער ווערט דערמאנט שפעטער אין די תורה אלס זמרי בן סלוא[8]. אין במדבר כה ווערט פארציילט אז זמרי בן סלוא האט געזינדיגט מיט כזבי בת צור, און פינחס האט אים אומגעברענגט. דער בעל הטורים ברענגט א רמז: ”שלומיאל. בגימטריא 'זה זמרי בן סלוא'”.

לויט אנדערע מקורות אין חז"ל, איז זמרי געווען אן אפשטאמיגער פון שלומיאל[9][10]. טייל מפרשים לערנען אז אנדערש ווי שלומיאל, וועלכער איז געווען דער נשיא פון גאנץ שבט שמעון, האט זמרי בלויז געפירט איין בית אב[11].

זיין פטירה

אין חז"ל ווערט געברענגט אז די נשיאים זענען געווען צווישן די צוויי הונדערט און פופציג מענטשן וועלכע האבן געברענגט קטורת ביים מחלוקת קורח ועדתו[12]. לויט דעם זענען זיי נפטר געווארן אין צווייטן יאר נאך יציאת מצרים, אין פייער וואס האט פארברענט די מקטירי הקטורת.

אבער לויט די אויבנדערמאנטע דעה אז ער איז געווען זמרי בן סלוא, איז שלומיאל נישט געווען פון די מקטירי הקטורת, נאר ער האט דערלעבט ביז די פערציגסטע יאר אין מדבר ווען ער איז גע'הרג'עט געווארן דורך פינחס.

קרבנות הנשיאים

ביי די קרבנות הנשיאים, האט שלומיאל בן צורישדי מקריב געווען זיין קרבן אום ה' ניסן פון צווייטן יאָר צו יציאת מצרים (ב'תמ"ט). ער איז געווען דער פינפטער אין די רייע צו מקריב זיין, נאך אליצור בן שדיאור פון שבט ראובן, לויט דער סדר ווי די שבטים האבן גערוט ארום דעם משכן און ווי זיי האבן זיך געצויגן ביי די מסעות[13]. נאך א טעם שטייט אין מדרש אויף דעם וואס ער האט מקריב געווען גלייך נאך דער נשיא פון שבט ראובן, ווייל ראובן האט זיך געאיילט צו ראטעווען זיין ברודער יוסף פון טויט און שמעון האט זיך איינגעשטעלט צו ראטעווען זיין שוועסטער דינה אין שכם[14].

דער מדרש ערקלערט אז די קרבנות פון שלומיאל האבן מרמז געווען קעגן דעם משכן[14].

זיין נאמען

אין מדרש שטייט אז זיין נאמען צייגט אויף דעם וואס זמרי האט געשטאמט פון אים: ”שאף על פי שיצא ממנו זמרי, שעל ידו מתו עשרים וארבעה אלף במגפה, עשה לו א-ל שלום”[9].

אין אור החיים ווערט ערקלערט אז "שלומיאל" איז מרמז אויף שמעון, וואס השי"ת האט אים באצאלט אויף מכירת יוסף ביי די מעשה פון זמרי, און "צורישדי" אויף דעם וואס השי"ת האט פארט געזאגט "דַי" (גענוג) פאר זיין פארטיליגונג און אפגעשטעלט די מגיפה[15].

זעט אויך

רעפערענצן

  1. במדבר א, טז
  2. מלבי"ם, במדבר א, טז
  3. רש"י, במדבר א, טז
  4. ספרי במדבר פיסקא מה, געברענגט אויך אין רש"י, במדבר ז, ב
  5. רבי יהונתן אייבשיץ, תפארת יהונתן, יאזעפאף תרל"ג
  6. במדבר י, יט
  7. במדבר רבה, פרשה ב', פסקה ז'
  8. סנהדרין פב, א. אזוי שטייט אויך אין מדרש תנחומא, פרשת פנחס
  9. 9.0 9.1 מדרש אגדה (באבער) במדבר א, ו
  10. דער גר"א, אין אדרת אליהו אויף דברים כט, יז, ערקלערט אזוי אויך די רייד פון רבי יוחנן אויבן: "וח"ו שזמרי יהיה נשמה אחד עם שלמיאל הצדיק בחיר ישראל, והוא על דרך גנאי לו ולמשפחתו ולשבטו". זעט באריכות אן ענליכן הסבר אין דובר ישרים אויף במדבר כה, יד
  11. רש"י און אבן עזרא, במדבר כה, טו
  12. במדבר רבה, פרשה י"ח, פסקה ג'; מדרש תנחומא באבער קרח ה. זעט אויך רש"י, במדבר טז, א
  13. ילקוט שמעוני, פרשת נשא, רמז תשטו; רבינו בחיי, במדבר ב, ב
  14. 14.0 14.1 במדבר רבה, פרשה י"ג, פסקה י"ט
  15. אור החיים, במדבר ז, לו