אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "פרשת תצוה"

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏פרשה אינהאלט: רעדאגירונג)
(←‏מפטיר והפטרה: רעדאגירונג)
שורה 40: שורה 40:
*[[זחג יאר]] - [[ט"ו אדר א']]
*[[זחג יאר]] - [[ט"ו אדר א']]


==מפטיר והפטרה==
==מפטיר און הפטורה==
* רוב יארן וואס פרשת תצווה ווערט געליינט א שבת בעפאר [[פורים]] וואס דערין ווערט אויך געליינט [[פרשת זכור]], זאגט מען דאן די הפטורה פון [[ארבע פרשיות#שבת זכור|שבת זכור]].
* אין זחא יארן וואס פרשת תצווה ווערט געליינט שבת [[שושן פורים]], אין [[ערים מוקפות חומה]] קוראים למפטיר את קריאת התורה של פורים ([[מלחמת עמלק]]) ומפטירים בהפטרת שבת פורים, הזהה להפטרת [[שבת זכור]]. בשאר המקומות מפטירים בהפטרה הרגילה.
* ב[[שנה מעוברת|שנים מעוברות]] ובשנים פשוטות מסוג [[שנת זחא|זחא]] שלא ב[[עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון|ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון]], [[הפטרה|מפטירים]] ב[[ספר יחזקאל]], בנבואה של יחזקאל על הקמת [[בית המקדש]] העתידי, ב{{תנ"ך|יחזקאל|מג|י|כז|ללא=ספר}}. וב[[נוסח רומניא]] הפטירו בשבת כזו {{תנ"ך|ירמיהו|יא|טז}} עד {{תנ"ך|ירמיהו|יב|טו|ללא=ספר}}.
* ב[[שנה מעוברת|שנים מעוברות]] ובשנים פשוטות מסוג [[שנת זחא|זחא]] שלא ב[[עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון|ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון]], [[הפטרה|מפטירים]] ב[[ספר יחזקאל]], בנבואה של יחזקאל על הקמת [[בית המקדש]] העתידי, ב{{תנ"ך|יחזקאל|מג|י|כז|ללא=ספר}}. וב[[נוסח רומניא]] הפטירו בשבת כזו {{תנ"ך|ירמיהו|יא|טז}} עד {{תנ"ך|ירמיהו|יב|טו|ללא=ספר}}.
* בשאר [[שנה פשוטה|השנים הפשוטות]] (כ-58.8% מכלל השנים), קוראים את פרשת תצווה בשבת שלפני ל[[פורים]], ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השנייה מ"[[ארבע פרשיות]]" - [[פרשת זכור]], ומפטירים בהפטרה המיוחדת של פרשת זכור.
* בשנים מסוג זחא קוראים את פרשת תצווה בשבת של [[שושן פורים]]. ב[[ערים מוקפות חומה]] קוראים למפטיר את קריאת התורה של פורים ([[מלחמת עמלק]]) ומפטירים בהפטרת שבת פורים, הזהה להפטרת [[שבת זכור]]. בשאר המקומות מפטירים בהפטרה הרגילה.


==דרויסנדע לינקס==
==דרויסנדע לינקס==

רעוויזיע פון 15:18, 15 פעברואר 2023


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:פרשת שבוע

פאראמעטער [ הפטרה1 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

Arrow r.svg תצוה Arrow l.svg
פסוקים
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".שמות כז, כ -
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".ל, י
צאל פסוקים 101
צאל ווערטער 1412
אינהאלט די מצוות פון הדלקת הנרות במקדש, בגדי כהונה, קרבן המילואים
מצוות אין דער פרשה לויטן ספר החינוך
עשה (4)  לא תעשה (4)
הדלקת הנרות במקדש, בגדי כהונה, אכילת קודשי קודשים לכהנים, קטורת הסמים ארפצונעמען די חושן פון די אפוד, צורייסן די מעיל פון די כהן גדול, א זר צו עסן קדשי קדשים, מקטיר צו זיין נישט קיין קטורת אויף די מזבח הזהב
בגדי כהן גדול

פרשת תְּצַוֶּה איז די אכטע פרשה אין ספר שמות, די פרשה גייט פון כז, כ, ביז ל, י, לויטן אנגענומענעם וועג פון רעכענען די קאפיטלען.

אין די פרשה גייט וויטער אהן די אנייזונגען פון אייבישטער צו משה רבינו איבער די אויפשטעלן פון די משכן.

די פרשה ווערט געליינט צווישן די דאטומען ח' אדר און ט"ו אדר (אין אן עיבור יאר, אדר א').


פרשה אינהאלט

אין אנהייב ווערט משה באפעלט פון באשעפער צו נעמען אויל פאר הדלקת המנורה טאג טעגליך.

די ערשטע האלב פרשה האנדלט מיט די בפעל'ן איבער די בגדי כהונה פון אהרן און זיינע קינדער די כהנים. די בגדי כהן גדול זענען ווי פאלגנד: די חושן, די אפוד, די ציץ, די מעיל, די כתונת, די מצנפת, די אבנט און די מכנסיים. פאר די אנדערע כהנים (כהן הדיוט) זענען פארהאן נאר פיר בגדי כהונה, ווי פאלגנד: כתונת, אבנט, מגבעת און מכנסיים.

די צווייטע האלב פרשה רעדט איבער די באפעל אויף די קרבן המילואים וואס מען דארף מקריב זיין לשם חנוכת המשכן. נאך זענען פארהאן אין פרשה די באפעלן איבער די קרבן התמיד, און צו בויען די מזבח הזהב אויף מקטיר צו זיין דערויף די קטורת הסמים. אין די לעצטע פסוקים פון פרשה ווערט אויך אויבער פלעכלעך דערמאנט איבער יום כיפור וואס וועט פארהאנען אן עקסטערן חיוב איינמאליג אין יאר.

דאטומען

דער שבת ווען מ'ליינט די פרשה, קען געפאלן אין צען אנדערע דאטומען, ווי פאלגנד:

מפטיר און הפטורה

דרויסנדע לינקס


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:פרשה לינקס

פאראמעטער [ בר-אילן, ממרא, ישיבה, תורת אמת פרשה, נחמה, תורת אמת ספר, פרשה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
טעקסט:

טייטש

  • מאיר הלוי לעטעריס, "פרשת תצוה", חמשה חומשי תורה אין אידיש, ניו יארק, תרע"ד

פארברייטערונג:

שם הפרשה

הפרשה פותחת בפנייה למשה "ואתה תצווה את בני ישראל" מבלי לציין את שמו, וזו הפרשה היחידה בחומשים שמות-ויקרא-במדבר שלא מוזכר בה שמו של משה. מקובל לקשר זאת לבקשתו של משה מה' לאחר חטא העגל המופיעה בפרשה הבאה, פרשת כי תשא: "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן - מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ".[1]

הערות שוליים


תצווה *

טיילן פון דער ארטיקל זענען מעגליך איבערגעזעצט פון העברעאישער וויקיפעדיע
cc-by-sa 3.0 ערלויבענישאריגינעלער בלאטביישטייערער