אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "פרשת שמות"

צווישן אנדערע, פרובירט משה אפצוזאגן דעם שליחות מיטן אויסרייד אז ער איז אן "ערל שפתיים", אבער ה' שטעלט צו זיין זייט זיין ברודער אהרן ווי א "נביא" (לויט [[רש"י]]: [[דאלמעטשער]]). אזוי אויך, ה' באוואפנט משה מיט צייכענעס און מופתים וואס זאלן אים העלפן צו איבערצייגן דאס פאלק און פרעה אין זיינע ווערטער, און אויך איז ער אים מגלה זיינע ספעציעלע נעמען.

פיצול חריג זה הוא תוצאה של מהלך דברים ייחודי. ההפטרה המקורית הבבלית של פרשת שמות, המופיעה בספרות ה[[גאונים]] ותקופתם וב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], היא ההפטרה מיחזקאל, שכיום נוהגים בה התימנים וחלק קטן מקהילות הספרדים. הפטרה זו היא חלק מנבואת פורענות של יחזקאל הפותחת במילים "הודע את ירושלים את תועבותיה". פרק זה נאסר לשימוש כהפטרה בידי [[רבי אליעזר]].{{הערה|{{משנה|מגילה|ד|י}}.}} אף על פי ש[[פסק הלכה|ההלכה נפסקה]] שלא כדעת רבי אליעזר, בקהילות רבות העדיפו שלא לקרוא פרק זה, ובקשו להחליף אותו בפרק אחר.{{הערה|ראו דברי רבי [[מרדכי יפה]], '''לבוש החור''', סימן תצ"ג, סעיף ד', בהגהה.}} בחיפוש אחר הפטרה מתאימה אחרת, קהילות אחדות בחרו בתחילת ספר ירמיהו, שעוסק בהקדשת הנביא. קהילות אחרות, החליטו לאמץ את [[הפטרה#הפטרות_שנהגו_בארץ_ישראל_במחזור_הקריאה_התלת-שנתי|ההפטרה שנהגה בסדר הקריאה הארץ-ישראלי]] לתחילת ספר שמות (ונהגה גם ב[[נוסח רומניא]]), בספר ישעיהו. הפטרה זו, כשאר ההפטרות ב[[נוסח ארץ ישראל|מנהג ארץ ישראל]], נקבעה בשל פתיחתה הדומה לפתיחת הקריאה בתורה – "בני יעקב הבאים מצרימה" ו"הבאים ישרש יעקב".{{הערה|[[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]], "[https://faculty.biu.ac.il/~ofery/papers/Ofer-ShabatHagadol.pdf הפטרת שבת הגדול]", '''[[המעין (כתב עת)|המעין]]''' לו [ג] (ניסן תשנ"ו), עמ' 19–20.}}