אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "פרשת שמות"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
40 בייטן צוגעלייגט ,  פֿאַר 2 יאָר
קיין רעדאגירונג באמערקונג
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 36: שורה 36:
איין מאל ווען משה פאשעט יתרו'ס שאף קומט ער אן צום [[בארג סיני]] און זעט דארט א [[סנה]] ברענט אין פייער. ה' רעדט צו משה פון אין די סנה, מעלדט אים אז ער וויל אויסלייזן די אידישע פאלק און זיי ברענגען קיין [[ארץ ישראל]] (ארץ כנען), און לייגט ארויף אויף משה'ן דאס פירן דעם פאלק. משה פירט א לענגערע דיסקוסיע מיט'ן אויבערשטן און ברענגט ארויף אסאך פראבלעמען וואס וואלטן אים געשטערט אין דעם שליחות.
איין מאל ווען משה פאשעט יתרו'ס שאף קומט ער אן צום [[בארג סיני]] און זעט דארט א [[סנה]] ברענט אין פייער. ה' רעדט צו משה פון אין די סנה, מעלדט אים אז ער וויל אויסלייזן די אידישע פאלק און זיי ברענגען קיין [[ארץ ישראל]] (ארץ כנען), און לייגט ארויף אויף משה'ן דאס פירן דעם פאלק. משה פירט א לענגערע דיסקוסיע מיט'ן אויבערשטן און ברענגט ארויף אסאך פראבלעמען וואס וואלטן אים געשטערט אין דעם שליחות.


צווישן אנדערע, פרובירט משה אפצוזאגן דעם שליחות מיטן אויסרייד אז ער איז אן "ערל שפתיים", אבער ה' שטעלט צו זיין זייט זיין ברודער אהרן ווי א "נביא" (לויט [[רש"י]]: [[דאלמעטשער]]). אזוי אויך, ה' באוואפנט משה מיט צייכענעס און מופתים וואס זאלן אים העלפן צו איבערצייגן דאס פאלק און פרעה אין זיינע ווערטער, און אויך איז ער אים מגלה זיינע ספעציעלע נעמען.
צווישן אנדערע, פרובירט משה אפצוזאגן דעם שליחות מיטן אויסרייד אז ער איז אן "ערל שפתיים", אבער ה' שטעלט צו זיין זייט זיין ברודער אהרן ווי א "נביא" (לויט [[רש"י]]: [[דאלמעטשער]]). אזוי אויך, ג-ט באוואפנט משה מיט צייכענעס און מופתים דורך זיין שטעקן וואס זאלן אים העלפן צו איבערצייגן דאס פאלק און פרעה אין זיינע ווערטער, און אויך איז ער אים מגלה זיינע ספעציעלע נעמען.


משה נעמט זיינע פרוי און זין אויפ'ן וועג צוריק קיין מצרים. אויפ'ן וועג פאסירט אן אומערקלערבארע געשעעניש: "ויפגשהו ה' ויבקש המיתו". צפורה מל'עט איר זון, און דורך דעם גייט אוועק די סכנה, און צפורה רופט אויס: "חתן דמים למולות".
משה נעמט זיינע פרוי און זין אויפ'ן וועג צוריק קיין מצרים. אויפ'ן וועג פאסירט אן אומערקלערבארע געשעעניש: "ויפגשהו ה' ויבקש המיתו". צפורה מל'עט איר זון, און דורך דעם גייט אוועק די סכנה, און צפורה רופט אויס: "חתן דמים למולות".
שורה 58: שורה 58:
* די [[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|ספרדים]] זענען מפטיר אין ספר [[ירמיהו]], פון אנהויב ביז {{תנ"ך|ירמיהו|ב|ג|ללא=ספר}}, דארט ווערט געשילדערט דאס מקדיש זיין ירמיה אלס נביא - אין א וועג וואס דערמאנט דאס מקדיש זיין משה אין אונזער פרשה. אזוי פירן זיך אויך די [[נוסח איטליה|איטאליענער]], מאר ענדיגן {{תנ"ך|ירמיהו|א|יט|ללא=ספר}}.
* די [[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|ספרדים]] זענען מפטיר אין ספר [[ירמיהו]], פון אנהויב ביז {{תנ"ך|ירמיהו|ב|ג|ללא=ספר}}, דארט ווערט געשילדערט דאס מקדיש זיין ירמיה אלס נביא - אין א וועג וואס דערמאנט דאס מקדיש זיין משה אין אונזער פרשה. אזוי פירן זיך אויך די [[נוסח איטליה|איטאליענער]], מאר ענדיגן {{תנ"ך|ירמיהו|א|יט|ללא=ספר}}.


פיצול חריג זה הוא תוצאה של מהלך דברים ייחודי. ההפטרה המקורית הבבלית של פרשת שמות, המופיעה בספרות ה[[גאונים]] ותקופתם וב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], היא ההפטרה מיחזקאל, שכיום נוהגים בה התימנים וחלק קטן מקהילות הספרדים. הפטרה זו היא חלק מנבואת פורענות של יחזקאל הפותחת במילים "הודע את ירושלים את תועבותיה". פרק זה נאסר לשימוש כהפטרה בידי [[רבי אליעזר]].{{הערה|{{משנה|מגילה|ד|י}}.}} אף על פי ש[[פסק הלכה|ההלכה נפסקה]] שלא כדעת רבי אליעזר, בקהילות רבות העדיפו שלא לקרוא פרק זה, ובקשו להחליף אותו בפרק אחר.{{הערה|ראו דברי רבי [[מרדכי יפה]], '''לבוש החור''', סימן תצ"ג, סעיף ד', בהגהה.}} בחיפוש אחר הפטרה מתאימה אחרת, קהילות אחדות בחרו בתחילת ספר ירמיהו, שעוסק בהקדשת הנביא. קהילות אחרות, החליטו לאמץ את [[הפטרה#הפטרות_שנהגו_בארץ_ישראל_במחזור_הקריאה_התלת-שנתי|ההפטרה שנהגה בסדר הקריאה הארץ-ישראלי]] לתחילת ספר שמות (ונהגה גם ב[[נוסח רומניא]]), בספר ישעיהו. הפטרה זו, כשאר ההפטרות ב[[נוסח ארץ ישראל|מנהג ארץ ישראל]], נקבעה בשל פתיחתה הדומה לפתיחת הקריאה בתורה – "בני יעקב הבאים מצרימה" ו"הבאים ישרש יעקב".{{הערה|[[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]], "[https://faculty.biu.ac.il/~ofery/papers/Ofer-ShabatHagadol.pdf הפטרת שבת הגדול]", '''[[המעין (כתב עת)|המעין]]''' לו [ג] (ניסן תשנ"ו), עמ' 19–20.}}
<!-- פיצול חריג זה הוא תוצאה של מהלך דברים ייחודי. ההפטרה המקורית הבבלית של פרשת שמות, המופיעה בספרות ה[[גאונים]] ותקופתם וב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], היא ההפטרה מיחזקאל, שכיום נוהגים בה התימנים וחלק קטן מקהילות הספרדים. הפטרה זו היא חלק מנבואת פורענות של יחזקאל הפותחת במילים "הודע את ירושלים את תועבותיה". פרק זה נאסר לשימוש כהפטרה בידי [[רבי אליעזר]].{{הערה|{{משנה|מגילה|ד|י}}.}} אף על פי ש[[פסק הלכה|ההלכה נפסקה]] שלא כדעת רבי אליעזר, בקהילות רבות העדיפו שלא לקרוא פרק זה, ובקשו להחליף אותו בפרק אחר.{{הערה|ראו דברי רבי [[מרדכי יפה]], '''לבוש החור''', סימן תצ"ג, סעיף ד', בהגהה.}} בחיפוש אחר הפטרה מתאימה אחרת, קהילות אחדות בחרו בתחילת ספר ירמיהו, שעוסק בהקדשת הנביא. קהילות אחרות, החליטו לאמץ את [[הפטרה#הפטרות_שנהגו_בארץ_ישראל_במחזור_הקריאה_התלת-שנתי|ההפטרה שנהגה בסדר הקריאה הארץ-ישראלי]] לתחילת ספר שמות (ונהגה גם ב[[נוסח רומניא]]), בספר ישעיהו. הפטרה זו, כשאר ההפטרות ב[[נוסח ארץ ישראל|מנהג ארץ ישראל]], נקבעה בשל פתיחתה הדומה לפתיחת הקריאה בתורה – "בני יעקב הבאים מצרימה" ו"הבאים ישרש יעקב".{{הערה|[[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]], "[https://faculty.biu.ac.il/~ofery/papers/Ofer-ShabatHagadol.pdf הפטרת שבת הגדול]", '''[[המעין (כתב עת)|המעין]]''' לו [ג] (ניסן תשנ"ו), עמ' 19–20.}}
 
-->
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{פרשה לינקס|פרשה=שמות|ממרא=0201|תורת אמת ספר=00761|תורת אמת פרשה=0000|נחמה=13|בית חב"ד=462281|ישיבה=26|אתר פרשת השבוע=2010/12/shemot|בר-אילן=shemoth}}
{{פרשה לינקס|פרשה=שמות|ממרא=0201|תורת אמת ספר=00761|תורת אמת פרשה=0000|נחמה=13|בית חב"ד=462281|ישיבה=26|אתר פרשת השבוע=2010/12/shemot|בר-אילן=shemoth}}

נאוויגאציע מעניו