אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "פרשת וארא"

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ק (החלפת טקסט – "רבי [[" ב־"[[רבי ")
ק (החלפת טקסט – "|קצר=כן" ב־"")
שורה 2: שורה 2:
| קודם = פרשת שמות
| קודם = פרשת שמות
| הבא = פרשת בא
| הבא = פרשת בא
| פסוקים = {{תנ"ך|שמות|ו|ב|קצר=כן}} - {{תנ"ך|שמות|ט|לה|קצר=כן|ללא=ספר}}
| פסוקים = {{תנ"ך|שמות|ו|ב}} - {{תנ"ך|שמות|ט|לה|ללא=ספר}}
| מספר פסוקים = 121
| מספר פסוקים = 121
| תוכן = הבטחת ה' צו ארויסנעמען דאס פאלק פון מצרים, אהרן'ס שטעקן קעגן די שטעקן פון די חרטומים, זיבן [[עשר המכות|מכות מצרים]] הראשונות
| תוכן = הבטחת ה' צו ארויסנעמען דאס פאלק פון מצרים, אהרן'ס שטעקן קעגן די שטעקן פון די חרטומים, זיבן [[עשר המכות|מכות מצרים]] הראשונות
שורה 8: שורה 8:
| מספר לא תעשה חינוך = 0
| מספר לא תעשה חינוך = 0
| עדה1 = אשכנזים, ספרדים ואיטלקים
| עדה1 = אשכנזים, ספרדים ואיטלקים
| הפטרה1 = {{תנ"ך|יחזקאל|כח|כה|קצר=כן}} - {{תנ"ך|יחזקאל|כט|כא|קצר=כן|ללא=ספר}}
| הפטרה1 = {{תנ"ך|יחזקאל|כח|כה}} - {{תנ"ך|יחזקאל|כט|כא|ללא=ספר}}
| עדה2 = תימנים
| עדה2 = תימנים
| הפטרה2 = {{תנ"ך|יחזקאל|כח|כד|קצר=כן}} - {{תנ"ך|יחזקאל|כט|כא|קצר=כן|ללא=ספר}}
| הפטרה2 = {{תנ"ך|יחזקאל|כח|כד}} - {{תנ"ך|יחזקאל|כט|כא|ללא=ספר}}
| מספר תיבות = 1748
| מספר תיבות = 1748
}}
}}
שורה 17: שורה 17:
די פרשה הייבט זיך אן {{תנ"ך|שמות|ו|ב|ללא=ספר}} און ענדיגט זיך {{תנ"ך|שמות|ט|לה|ללא=ספר}}. פרשת וארא ווערט געליינט צווישן [[כ"ה טבת]]-[[ג' שבט]].
די פרשה הייבט זיך אן {{תנ"ך|שמות|ו|ב|ללא=ספר}} און ענדיגט זיך {{תנ"ך|שמות|ט|לה|ללא=ספר}}. פרשת וארא ווערט געליינט צווישן [[כ"ה טבת]]-[[ג' שבט]].


<!-- ב[[תקופת הגאונים]] נהגה ב[[בבל]] חלוקה שונה של הפרשיות, ולפיה הסתיימה פרשת וארא לפני מכת ברד (ב{{תנ"ך|שמות|ט|יב|קצר=כן}}), ואילו מכת ברד הייתה חלק מן הפרשה הבאה. ככל הנראה זוהי חלוקת הפרשיות המקורית. התיעוד האחרון למנהג זה הוא מקהילת [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], בספר "עיבור שנים" ל[[רבי יששכר בן סוסאן]].{{הערה|[[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]], "[https://faculty.biu.ac.il/~ofery/papers/Chapter%20I.pdf תפוצתה של פרשת השכם בבקר וגלגוליה]", בתוך: הנ"ל, '''המסורה הבבלית לתורה, עקרונותיה ודרכיה''', [[האקדמיה ללשון העברית]] ו[[הוצאת מאגנס]], ירושלים תשס"א, עמ' 187–203.}} -->
<!-- ב[[תקופת הגאונים]] נהגה ב[[בבל]] חלוקה שונה של הפרשיות, ולפיה הסתיימה פרשת וארא לפני מכת ברד (ב{{תנ"ך|שמות|ט|יב}}), ואילו מכת ברד הייתה חלק מן הפרשה הבאה. ככל הנראה זוהי חלוקת הפרשיות המקורית. התיעוד האחרון למנהג זה הוא מקהילת [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], בספר "עיבור שנים" ל[[רבי יששכר בן סוסאן]].{{הערה|[[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]], "[https://faculty.biu.ac.il/~ofery/papers/Chapter%20I.pdf תפוצתה של פרשת השכם בבקר וגלגוליה]", בתוך: הנ"ל, '''המסורה הבבלית לתורה, עקרונותיה ודרכיה''', [[האקדמיה ללשון העברית]] ו[[הוצאת מאגנס]], ירושלים תשס"א, עמ' 187–203.}} -->


== אינהאלט ==
== אינהאלט ==

רעוויזיע פון 13:24, 6 יוני 2023


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:פרשת שבוע

פאראמעטער [ מספר תיבות, תוכן, קודם, מספר פסוקים, הפטרה2, הבא, הפטרה1 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

Arrow r.svg וארא Arrow l.svg
פסוקים שמות ו, ב - ט, לה
עשה (0)  לא תעשה (0)

פָּרָשַׁת וָאֵרָא איז די צווייטע סדרה אין ספר שמות. אין איר ווערט דערציילט אויף די ערשטע זיבן פון די צען מכות מצרים: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד.

די פרשה הייבט זיך אן ו, ב און ענדיגט זיך ט, לה. פרשת וארא ווערט געליינט צווישן כ"ה טבת-ג' שבט.


אינהאלט

ג-ט זאגט צו פאר משה צו נעמען די אידן פאר א פאלק

דער אויבערשטער אנטפלעקט פאר משה דעם שם המפורש, און לייגט ארויף אויף אים צו צוזאגן די אידישע קינדער אז זיי גייען אויסגעלייזט ווערן פון מצרים כדי צו ווערן זיין פאלק אוןצו קומען צום צוגעזאגטן לאנד. אידישע קינדער הערן נישט צו צו משה וועגן צוויי סיבות: "מקוצר רוח[1] ומעבודה קשה"[2].

ה' מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, משה פרעגט פון א קל וחומר[3]: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה? ואני ערל שפתים"?!

סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של שושלת משפחת משה ואהרן, שבאים יחד עם תיאור שושלת שבט ראובן ושמעון.

מטות משה ואהרון מול מטות החרטומים

מכת דבר הורגת את כל מקנה מצרים.
מכת ברד, אש ומים

ה' נותן למשה ואהרן אותות ומופתים כדי לשכנע את פרעה ואת בני ישראל בשליחותם, אך מסביר כי פרעה יקשה את ליבו מתוך כוונה אלוקית להרבות אותות ומופתים בארץ מצרים ולהוציא "אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים".

משה ואהרן מבצעים את השליחות ועל פי הוראת ה' מבצעים מופת לעיני פרעה ועבדיו לשם אימות שליחותם. אהרן משליך את מטהו לפני פרעה והופכו לתנין[4]. חרטומי מצרים מראים גם הם את כוחם והופכים את מטותיהם לתנינים. אהרן מוכיח את עליונות מטהו בכך שהוא בולע את מטותיהם של החרטומים. פרעה אינו מתרגש וממאן לשלח את העם.

סיפור המכות

Postscript-viewer-blue.svg צען מכות

המשך הפרשה מספרת את סיפורן של שבע מתוך עשר המכות, והן:

  1. מכת דם: אהרון מכה במטהו את היאור, "ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם". דגי היאור מתים, וסרחונם מתפשט במצרים.
  2. מכת צפרדע: אהרן מכה שוב במטהו על מימי מצרים, "ותכס הצפרדע את ארץ מצרים". הצפרדעים עולים ובאים בביתם, בחדר משכבם, ואף בתנורים ובבצקים. פרעה מפציר במשה ואהרן לביטול המכה. המכה מסתיימת, והוא ממשיך להקשות את ליבו.
  3. מכת כינים: אהרן מכה את עפר הארץ והכינים פושטות על ארץ מצרים באדם ובבהמה. החרטומים מנסים אף הם את כוחם בהולדת כינים, ומשאינם מצליחים הם מכריזים: "אצבע אלוקים היא".
  4. מכת ערוב: תערובת של חיות שבאו והשחיתו את ארץ מצרים, פרט לארץ גושן בה ישבו בני ישראל. פרעה בא בהצעה לפני משה, להתיר לישראל לעבוד את ה' בתוך הארץ מבלי לעוזבה. משה מסרב להצעה ופרעה מסכים לשלחם תמורת ביטול מכת ערוב. משה מתפלל עבורו והערוב סר, אבל פרעה שוב מפר את הבטחתו.
  5. מכת דבר: מגפת דבר מתפשטת בבקרם ובצאנם של המצרים שהיו בשדה, "וימת כל מקנה מצרים, וממקנה בני ישראל לא מת אחד".
  6. מכת שחין: משה ואהרן לוקחים מלוא חופניהם "פיח כבשן", משליכים השמימה והפיח הופך לשחין אבעבועות באדם ובבהמה. השחין מונע מהחרטומים לעמוד לפני משה.
  7. מכת ברד: ה' ממטיר ברד כבד מאוד, ואש מתלקחת בתוכו, "אשר לא היה כמוהו במצרים מיום היווסדה". כל האדם והבהמה ששהו מחוץ לביתם מתו, עשב השדה הוכה ועץ השדה נשבר. לבקשת פרעה מתפלל משה להפסקת הברד, ופרעה עומד כרגיל במריו ואינו משלח את ישראל מארצו.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת וארא יכולה לחול בשישה תאריכים שונים:

הפטרה

מפטירים בנבואתו של יחזקאל על פרעה ומצרים: "הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים (=התנין) הגדול הרובץ בתוך יאוריו". ההפטרה היא בספר יחזקאל, מכח, כה (למנהג יהדות תימן מתחילים כד, ולמנהג ק"ק פוזנא התחילו כט, א) עד כט, כא.

בנוסח רומניא הפטירו ישעיהו מב, ח עד מג, ה.

בכ-30% מהשנים, בשנים מסוג בחג, זשג, בחה וזשה, פרשת וארא נקראת בשבת ראש חודש שבט וקוראים את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה, ובנוסח רומניא, הפטירו כבכל שבת ראש חודש ביחזקאל מו, א עד יח.

דרויסנדע לינקס


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:פרשה לינקס

פאראמעטער [ בר-אילן, ממרא, ישיבה, תורת אמת פרשה, נחמה, תורת אמת ספר, פרשה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
טעקסט:

טייטש

  • מאיר הלוי לעטעריס, "פרשת וארא", חמשה חומשי תורה אין אידיש, ניו יארק, תרע"ד

פארברייטערונג:

הערות שוליים

  1. מי שנמצא במצב של צרה, רוחו ונשמתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו. רש"י ד"ה "מקוצר רוח".
  2. מלחץ העבודה שלוחצים אותם הנוגשים ומקושי השיעבוד.
  3. זע אין מדרש רבה און אין פירוש רש"י ד"ה "ואיך ישמעני פרעה"
  4. נחש


טיילן פון דער ארטיקל זענען מעגליך איבערגעזעצט פון העברעאישער וויקיפעדיע
cc-by-sa 3.0 ערלויבענישאריגינעלער בלאטביישטייערער