אויסלאז די טעג ווען די אידן האבן געפייערט חנוכת המשכן, האבן די נשיאים-'נשיאי שבטי ישראל' מקריב געווען קרבנות, און זײ האָבן אָפּגעגעבן װאגאנען און רינדער צו טראָגן די מִשכן מיט דעם, דורך די לויים.

די קרבנות פון די נשיאים האט מען מקריב געווען אין די טעג פון אנהייב חודש ניסן, אנגעהויבן אין א' ניסן ביז י"ב ניסן, אין די צווייטע יאר פון יציאת מצרים (ב'תמ"ט).

די סדר איז אנגעגאנגען ווי פאלגנד: צום ערשטן האבן אלע נשיאים אינאיינעם אפגעגעבן א מתנה פון זעקס וואגאנען צו טראגן דערמיט דעם משכן, און מיט זיי צוועלף רינדער מיט דעם צו ציען די וואגאנען. די וואגאנען זענען צוטיילט געווארן צווישן בני גרשון און בני מררי[1]. דערנאך האבן די נשיאים מקריב געווען קרבנות און געגעבן מתנות פאר די משכן דורכאויס צוועלף טעג נאכאנאנד, אויך שבתהוראת שעה), יעדער נשיא א באזונדערן טאג. די קרבנות פון די נשיאים און זייערע מתנות זענען געווען אייניג:

"קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה"

די צייט דערפון

די אנגענומענע מיינונג אין חז"ל איז, אז די קרבנות פון די נשיאים זענען געבראכט געווארן אויף ראש חודש ניסן, אנגעהויבן פונעם אכטן טאג פון שבעת ימי המילואים, דורכאויס צוועלף טעג. דער מיינונג האט א אפקלאנג הלכה'דיג היינט צוטאגס אויך, אין פארעם פון אן איסור צו מספיד זיין אדער פאסטן דורכאויס דעם גאנצן חודש ניסן [2], אין דערצו זאגט מען נישט קיין תחנון ביים דאווענען דוראויס דעם גאנצן חודש.

אָבער דער מיינונג איז שווער, ווייל דער באַשרייבונג פון יום השמיני פֿאַר חנוכת המשכן איז אין פרשת שמיני אין חומש ויקרא, בשעת די קרבנות פון די נשיאים ווערן באַשריבן אין פרשת נשה אין חומש אין. די מדבר. אין פרשת שמיני ווערט גאָרנישט געזאָגט וועגן קרבנות פון די נשיאים, בשעת אין פרשת נשה ווערט גאָרנישט געזאָגט וועגן מעשה אהרן ובניו אין חנוכת המשכן. אויך אין אנהייב חומש אין מדבר ווערט אנגעצייכנט דער דאטום, ראש חודש אייר אין צווייטן יאר, בשעת לויט די אויבנדערמאנטע פארשטאנד זענען די כתובים נישט כראנאלאגיש אויסגעשטעלט.אולם הבנה זו קשה מכיוון שתיאור היום השמיני לחנוכת המשכן הוא בפרשת שמיני שבחומש ויקרא, ואילו קרבנות הנשיאים מתוארים בפרשת נשא שבחומש במדבר. בפרשת שמיני לא נאמר מאומה על קרבנות הנשיאים, ואילו בפרשת נשא לא נאמר מאומה על מעשה אהרון ובניו בחנוכת המשכן. כמו כן, בתחילת חומש במדבר מצוין התאריך, ראש חודש אייר בשנה השנייה, ואילו על פי ההבנה הנ"ל אין הכתובים מסודרים באופן כרונולוגי.

בעקבות קשיים אלו, מפרש האברבנאל שקרבנות הנשיאים לא הוקרבו בראש חודש ניסן אלא בחודש אייר. האירוע המתואר בפרשת שמיני הוא תחילת העבודה של הכהנים במשכן. ואילו האירוע שבפרשת נשא הוא חגיגה נוספת של חנוכה המשכן מצד הנציגים של בני ישראל. כך מובן מדוע בתורה נזכרים אלו כשני אירועים שונים, וכן מתורץ הקושי הכרונולוגי.

סדר הקרבת הקרבנות

  1. נחשון בן עמינדבשבט יהודהא' ניסן
  2. נתנאל בן צוערשבט יששכרב' ניסן
  3. אליאב בן חלוןשבט זבולוןג' ניסן
  4. אליצור בן שדיאורשבט ראובןד' ניסן
  5. שלומיאל בן צורישדישבט שמעוןה' ניסן
  6. אליסף בן דעואלשבט גדו' ניסן
  7. אלישמע בן עמיהודשבט אפריםז' ניסן
  8. גמליאל בן פדהצורשבט מנשהח' ניסן
  9. אבידן בן גדעונישבט בנימיןט' ניסן
  10. אחיעזר בן עמישדישבט דןי' ניסן
  11. פגעיאל בן עכרןשבט אשרי"א ניסן
  12. אחירע בן עינןשבט נפתליי"ב ניסן

שבט לוי האט נישט א טייל גענומען אין די חנוכת המשכן. די מדרש דערציילט אז אהרן הכהן, האט מקנא געווען אין די נשיאים און פארדעם האט דר באשעפער אים געגעבן די מצוה פון הדלקת המנורה, וואס שטייט אין תורה גלייך נאך די קרבנות הנשיאים, און פארדעם שטייט דאס צוזאם אין תורה.

קריאת קרבנות הנשיאים

כל קרבנות הנשיאים נמצאים בז בספר במדבר, והם חלק מפרשת נשא.

קרבנות הנשיאים הם קריאת התורה בחנוכה כאשר בכל יום קוראים קרבן של נשיא אחד, חוץ מיום ראשון של חנוכה בו קוראים מ"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (או מפרשיית ברכת כהנים), ומהיום האחרון בו קוראים קרבנות של חמישה נשיאים ולאחר מכן את פרשיית מעשה המנורה.

יש הנוהגים לקרוא את פרשיות קרבנות הנשיאים החל מא' בניסן ועד י"ב בניסן בסוף תפילת שחרית, בכל יום את פרשת הנשיא שהקריב באותו היום, ולאחריה יהי רצון בו מופיע שם השבט ושם הנשיא של אותו יום. בא' בניסן מתחילים כמו ביום הראשון של חנוכה, ויש הנוהגים להתחיל בקריאת הקמת המשכן בסוף פרשת פקודי, ובי"ב ניסן ממשיכים את הקטע של "זאת חנוכת המזבח" והלאה ולא אומרים 'יהי רצון'.


לקריאה נוספת

  • מנחם מענדיל ברים, נשיאי מועד, על עניני קרבנות הנשיאים, בני ברק תשע"ד[3].

הערות שוליים

  1. וואס זייער פליכט איז געווען צו טראגן די באַזע פון די משכן (צום ביישפיל, קרשים אדנים אד"ג) גייענדיג אין מדבר. בני קהת וואס האבן געטראגן די כלי המשכן האבן דאס געטראגן אויף זייער פלייצעס, און האבן זיך נישט גענויטיגט אין וואגאנען.
  2. ווייל רוב פון זיי זענען ימים טובים, א'-י"ב לחודש צוליב די קרבנות פון די נשיאים, י"ד-כ"א צוליב די פסח טעג.
  3. קישור לספר באתר אוצר החכמה המקוון.

קטגוריה:סיפורי ספר במדבר קטגוריה:קרבנות קטגוריה:נדודי בני ישראל במדבר קטגוריה:פרשת נשא קטגוריה:חנוכה

טיילן פון דער ארטיקל זענען מעגליך איבערגעזעצט פון העברעאישער וויקיפעדיע
cc-by-sa 3.0 ערלויבענישאריגינעלער בלאטביישטייערער