אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רבי זאב וואלף פון זיטאמיר"
(רעדאגירונג) |
(פארברייטערט) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דרעפט}} | {{דרעפט}} | ||
'''רבי''' '''זאב | '''רבי''' '''זאב וואלף פון [[זיטאמיר]]''' (גערופן: דער '''אור המאיר''' אויפן נאמען פון זיין [[ספר]], אוועק [[ה' סיוון]] [[ה'תקנ"ז]]{{הערה|ס'איז דא וואס זאגן אז [[ה'תקנ"ח]] אבער היי יאר אויף די [https://tablet.otzar.org/#/b/143160/p/11/t/1683654559746/fs/0/start/0/end/0/c/1683654832431 הסכמות] צו די ספר שטייט שוין אויף אים זצ"ל.}} או ב[[י"ד באדר]] [[תקנ"ח]] לפי גירסאות אחרות. {{הערה|במבוא ל"אור מאיר" תשנ"ה, כתוב שנפטר ב[[ה' בסיוון]] [[תקנ"ז]]. ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]] בערכו, כרך ט"ז, עמ' 569 כתוב שנפטר בתק"ס}}) היה מצדיקי [[תנועת החסידות]] בדור השלישי, ומגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]]. עסק בתחילה במסחר ב[[יין]] ואחר כך שימש כ[[דרשה#מגיד מישרים ('המגיד')|מגיד מישרים]] והפיץ את תורת החסידות בז'יטומיר. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
רעוויזיע פון 17:54, 9 מאי 2023
רבי זאב וואלף פון זיטאמיר (גערופן: דער אור המאיר אויפן נאמען פון זיין ספר, אוועק ה' סיוון ה'תקנ"ז[1] או בי"ד באדר תקנ"ח לפי גירסאות אחרות. [2]) היה מצדיקי תנועת החסידות בדור השלישי, ומגדולי תלמידי המגיד ממזריטש. עסק בתחילה במסחר ביין ואחר כך שימש כמגיד מישרים והפיץ את תורת החסידות בז'יטומיר.
ביוגרפיה
מעט ידוע על תולדותיו. שם אמו היה יהודית. היה מצאצאי רבי שאול וואהל. היה נשוי לעטיא אסתר. היה תלמידו של המגיד ממזריטש, ובספרו הוא מתאר את אופן אמירת התורה על ידי רבו[3]. כמו כן היה מקורב לרבי פנחס מקוריץ, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, ועוד מצדיקי החסידות. מלבד תפקידו כמגיד מישרים בז'יטומיר, הוא פתח בעיר בית מדרש חסידי[4]. התאלמן ונישא בשנית לטויבא בת רבי צבי הירש מרגליות רבה של מזריץ', אלמנת רבי יצחק אייזיק כץ ה"ברית כהונת עולם". להם נולדו שלושה בנים. בסוף ימיו התגורר באיווניץ הסמוכה לז'יטומיר ובה נפטר ונקבר.
דברי תורתו נדפסו בספרו "אור המאיר" (נדפס לראשונה בקוריץ, תקנ"ח) הנחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. הספר נכתב על ידי תלמידו – רבי אליעזר מז'יטומיר. ספרו זה קיבל את הסכמותיהם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ואחרים. הספר הוא מהיחידים שאינם שייכים לדרך חב"ד בחסידות המוזכרים בספריה[5]
אף על פי שהעריץ את הסבא משפולי, תמך ברבי נחמן מברסלב במחלוקת שעורר עליו הסבא משפולי. מידידיו בין צדיקי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, רבי משולם זושא מאניפולי.
בדרשותיו שבספרו הטיף לחיי פשטות וגינה את רדיפת המותרות. בגישתו הוא מבטל את הבלי העולם הזה, נכסיו, ערכיו, יצריו, מכאוביו וייסוריו. בביקורתו זאת הוא לא חסך ביקורתו מהתנהגות האדמורי"ם בדורו.[6] הוא גם דורש נגד סיגופים, ושולל פעולות חיצוניות כמו תנועות ואריכות יתרה בתפלה. מעבר לכך הוא מקיף בספרו את כל השאלות המרכזיות, שעמדו בעולמה של החסידות[7]
צאצאיו
- רבי ישראל דוב בער, חתנו של רבי חיים מקרסנה, ממלא מקום אביו בז'יטומיר.
- רבי מנחם מנדל מברדיצ'ב
- רבי צבי הירש
- רבי יוסף, חתנו של רבי צבי מנחם אוירבך מאניפולי.
- רבי דוד
- רבי יחיאל מיכל
- רבי פנחס מקולק, היה חתנו של רבי צבי אריה מאליק. חתניו של רבי פנחס היו רבי יוחנן מרחמסטריווקא, רבי יחיאל מיכל מסקאליט ורבי אהרן מלעכוויטש.
תלמידיו
- רבי שכנא צבי המגיד מנמירוב מחבר ספר הרי בשמים.
- רבי מאיר מקוריסטשוב מחבר ספר מאיר עיני חכמים על חנוכה בהשראת רבו.
לקריאה נוספת
- מבוא ותולדות המחבר, אור המאיר מכון אבן ישראל תשנ"ה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ס'איז דא וואס זאגן אז ה'תקנ"ח אבער היי יאר אויף די הסכמות צו די ספר שטייט שוין אויף אים זצ"ל.
- ↑ במבוא ל"אור מאיר" תשנ"ה, כתוב שנפטר בה' בסיוון תקנ"ז. באנציקלופדיה העברית בערכו, כרך ט"ז, עמ' 569 כתוב שנפטר בתק"ס
- ↑ אור המאיר פרשת צו
- ↑ הסכמת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לספרו.
- ↑ בית רבי
- ↑ ראה אנציקלופדיה העברית בערכו, כרך ט"ז, עמ' 569
- ↑ סילבוס הקורס עיונים ב"אור המאיר" לר` זאב וולף מז`יטומיר ד"ר יורם יעקובסון
קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש
קטגוריה:דרשנים קטגוריה: מחברי ספרי חסידות קטגוריה:רבנים מווהלין
cc-by-sa 3.0 ערלויבעניש • אריגינעלער בלאט • ביישטייערער
רבי זאב וואלף פון זשיטאמיר (באקאנט אויפ'ן נאמען פון זיין ספר "אור המאיר", נפטר י"ד אדר תקנ"ח, 1798[1]) איז געווען פון דריטן דור פון חסידישע רבי'ס, און פון די תלמידים פונעם מעזריטשער מגיד. אין די אינגע יארן האט ער געהאנדלט מיט וויין און שפעטער איז ער געווארן א מגיד און פארשפרייט חסידות אין זשיטאמיר.
דרויסנדע לינקס
- ↑ אינעם אריינפיר צו "אור המאיר" תשנ"ה, שטייט אז ער איז אוועק אום ה' סיוון תקנ"ז, 1797. אינעם אנציקלופדיה העברית, באנד 16, זייט 569 שטייט אז ער איז אוועק אין תק"ס (1800)