אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רבי מרדכי טווערסקי"

667 בייטן צוגעלייגט ,  פֿאַר 2 יאָר
←‏ביאגראפיע: רעדאגירונג
(←‏ביאגראפיע: איבריג)
(←‏ביאגראפיע: רעדאגירונג)
שורה 31: שורה 31:
געבורן געווארן [[ה'תק"ל]] אין [[טשערנאביל]] צו זיין מאמע שרה און זיין טאטע [[רבי מנחם נחום טווערסקי]] תלמיד פון [[בעש"ט]] און פון [[רבי דוב בער פון מעזריטש]] און שרריבער פון ספר "מאור עינים".
געבורן געווארן [[ה'תק"ל]] אין [[טשערנאביל]] צו זיין מאמע שרה און זיין טאטע [[רבי מנחם נחום טווערסקי]] תלמיד פון [[בעש"ט]] און פון [[רבי דוב בער פון מעזריטש]] און שרריבער פון ספר "מאור עינים".


האט חתונה געהאט צו חיה שרה טאכטער פון [[רבי אהרן הגדול פון קארלין]], און האט געהאט מיט איר דריי זון און איין טאכטער. נאך וואס זי איז אוועק האט ער חתונה געהאט צו פייגא טאכטער פון [[רבי דוד לייקעס]] [[תלמיד]] פון [[בעל שם טוב]].
האט חתונה געהאט צו חיה שרה טאכטער פון [[רבי אהרן הגדול פון קארלין]], און האט געהאט מיט איר דריי זון און איין טאכטער. נאך וואס זי איז אוועק האט ער חתונה געהאט צו פייגא טאכטער פון [[רבי דוד לייקעס]] [[תלמיד]] פון [[בעל שם טוב]], און געהאט מיט איר נאך פינף זון און צוויי טעכטער.
שלושת הבנים הראשונים והבת הרבנית מלכה היו בני אשתו שהייתה בתו של [[חסידות קרלין#רבי אהרן הגדול|רבי אהרן הגדול]] מ[[חסידות קרלין|קרלין]], ואילו חמשת הבנים האחרים והבנות האחרונות היו בני אשתו הרבנית פיגא בת רבי דוד לייקס תלמיד הבעל שם טוב.
כשחייבה הממשלה הרוסית את נתיניה לכנות את עצמם ב[[שם משפחה]], בחר רבי מרדכי בשם טברסקי, על שם העיר [[טבריה]], בה [[עליית החסידים|התיישבו תלמידי המגיד ממעזריטש]].


לרבי מרדכי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"[[דרשן|מגיד מישרים]]" שלהם. בין תלמידיו רבי [[ישראל דב מווילדניק]] ורבי [[אברהם דב מאבריטש]]. דברי תורתו התפרסמו בספר ליקוטי תורה אשר זכה ל[[הסכמה|הסכמות]] ממנהיגי החסידות. ב[[תשס"א]] הודפס הספר מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם".
ווען די רוסישע רעגירונג האָט פארלאנגט אירע איינוואוינער זיי זאָלן זיך רופן אויך מיט א פאַמיליע נאמען, האָט רבי מרדכי אויסגעקליבן דעם נאָמען טווערסקי באווייזנדיג אויף דער שטאָט [[טבריה]], וואו ס'האבן זיך באזעצט די [[חסיד]]ים וואס זענען ארויף קיין [[ארץ ישראל]].
 
ר' מרדכי האט געהאט גאר אסאך חסידים, און אסאך שטעט האבן אים באשטימט פאר זייער [[מגיד מישרים]]. צווישן זיינע תלמידים זענען באקאנט רבי [[ישראל דוב פון ווילדניק]] און רבי [[אברהם דוב פון אבריטיש]]. די ווערטער פון זיין תורה זענען פארעפנטלעכט געווארן אינעם ספר ליקוטי תורה, וואס איז באשטעטיגט געווארן דורך די מנהיגי החסידות. אין [[תשנ"א]] איז דאָס בוך איבערגעדרוקט געוואָרן אין אַ רעוויזירטער אויסגאַבע און מיט צוגאב פון שליסלען אונטערן נאָמען "די אוסף התורה המלא".לרבי מרדכי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"[[דרשן|מגיד מישרים]]" שלהם. בין תלמידיו רבי [[ישראל דב מווילדניק]] ורבי [[אברהם דב מאבריטש]]. דברי תורתו התפרסמו בספר ליקוטי תורה אשר זכה ל[[הסכמה|הסכמות]] ממנהיגי החסידות. ב[[תשס"א]] הודפס הספר מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם".


אחיינו (נכד גיסו רבי אברהם מקוריסצ'וב) רבי [[ישראל מרוז'ין]] קרא לאחד מבניו (רבי [[מרדכי שרגא פרידמן|מרדכי פייבוש מהוסיאטין]]) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למנהג יהודי אשכנז, שלא קוראים שם לילדים אחרי אנשים חיים. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה".  
אחיינו (נכד גיסו רבי אברהם מקוריסצ'וב) רבי [[ישראל מרוז'ין]] קרא לאחד מבניו (רבי [[מרדכי שרגא פרידמן|מרדכי פייבוש מהוסיאטין]]) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למנהג יהודי אשכנז, שלא קוראים שם לילדים אחרי אנשים חיים. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה".  
אספקלריה רעדאקטארן
1,366

רעדאגירונגען