פרשת משפטים

ווערסיע פון 14:33, 16 פעברואר 2023 דורך האט'ס אמונה (שמועס | ביישטייערונגען) (רעדאגירונג)
(חילוק) → עלטערע ווערסיע | איצטיגע ווערסיע (חילוק) | נייערע ווערסיע ← (חילוק)


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:פרשת שבוע

פאראמעטער [ הפטרה1, הפטרה3, הפטרה2 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

Arrow r.svg משפטים Arrow l.svg
פסוקים
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".שמות כא, א -
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".כד, יח
צאל פסוקים 118
אינהאלט א לאנגע ליסטע פון מצוות און דינים, דערנאך ווערט ערציילט ווי משה רבינו גייט ארויף אויפן בארג סיני באקומען די לוחות הברית
מצוות אין דער פרשה לויטן ספר החינוך
עשה (23)  לא תעשה (30)
דיני עבד עברי, ייעוד אמה עברייה, פדיון אמה עברייה, מיתת חנק, דיני קנסות, מיתת סייף, דיני ארבעה אבות נזיקין, דיני גנב, דיני שומרים, דין מפתה, פארבארגן פאר אן ארעמאן, פסק'ענען נאך רוב דיינים, פריקה וטעינה, שמיטת קרקעות, שביתה אין שבת, עלייה לרגל, ביכורים פארקויפן א אמה עברייה, אפהאלטן פון איר שאר כסות ועונה, שלאגן עלטערן, עסן שור הנסקל, לאזן א מכשפה לעבן, אויספאפן א גר מיט רייד אדער מיט געלט, פאניגן א אלמנה אדער א יתום, מאנען א חוב פון אן ארעמאן, איסור ריבית, שעלטן א דיין אדער א נשיא, פארטוישן די סדר תרומות און מעשרות, עסן טרפה, לשון הרע אדער שמע שווא, פסולי עדות, א טיילנעמען מיט עושי רע, איסור סמכות על דיין אחר בדיני נפשות, הטיית משפט לטובה או לרעה, פסיקת דין על פי השערות, שוחד, שבועה באלהים אחרים, הסתה לעבודה זרה, שחיטת הפסח כשיש חמץ ברשות האדם, הלנת אימורי הפסח, בישול בשר בחלב, כריתת ברית עם עובדי עבודה זרה, לא תחנם

פרשת מִשְׁפָּטִים היא הפרשה השישית בספר שמות. היא מתחילה בכא, א ומסתיימת בכד, יח. רוב הפרשה מפרטת מצוות ודינים רבים, בעיקר כאלו הקשורים לתחום דיני ממונות. בסוף הפרשה מסופר על כריתת ברית של בני ישראל עם ה' ועל עליית משה להר סיני.

בחלק מהשנים קוראים את פרשת משפטים בשבת הסמוכה לראש חודש אדר, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשיה הראשונה מ"ארבע פרשיות" - פרשת שקלים.

תוכן הפרשה

 
טקס כריתת הברית על המצוות והדינים שבפרשה, איור של ג'ון סטיפל דייויס

בהמשך למעמד הר סיני, מוסר ה' למשה רשימה ארוכה של מצוות ודינים עבור בני ישראל[1]. רוב המצוות עוסקות במשפט עברי, בדינים ובהלכות הנוגעים ליחסים משפטיים בין אדם לחברו. בין השאר מפורטים הדינים הבאים:

לקראת סוף הרשימה מפורטים גם מצוות שבין אדם למקום, כגון:

לאחר שמשה מוסר לעם את המצוות שנאמרו לו,[2] נערכת כריתת ברית בין ה' ובין עם ישראל. משה בונה מזבח ומקריב קרבנות למרגלות הר סיני יחד עם אהרן וזקני ישראל. אחר כך הוא עולה אל הר סיני לקבלת לוחות הברית, ושוהה שם "ארבעים יום וארבעים לילה".

הפטרה

מפטירים בירמיהו לד, שם מתאר ירמיהו את דיני העבד העברי, ונוזף בעם על שאינם מקיימים אותם. לגבי סיום ההפטרה נחלקו המנהגים שמנהג התימנים להמשיך עד סוף פרק ל"ה ומנהג הספרדים והאשכנזים לחזור למפרע לפסוקים האחרונים של פרק לג, לגבי החזרה למפרע דנו בזה האם מותר לחזור למפרע, במשנה ברורה[3] הביא מחלוקת אם מותר לחזור למפרע, וברש"ש [4] כתב שהמנהג בפרשת משפטים לחזור למפרע, ובספר טעמא דקרא (פרשת משפטים) כתב שבמקום שקוראים מנביא על קלף אין לחזור למפרע [5].

הפטרת משפטים נקראת רק בכרבע מהשנים, בשנים מסוג השא, השג, החא, בשז וגכז. בשאר השנים הפשוטות קוראים את הפטרת פרשת שקלים, ובשאר השנים המעוברות קוראים את הפטרת ראש חודש או "מחר חודש".

קישורים חיצוניים


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:פרשה לינקס

פאראמעטער [ בר-אילן, ממרא, ישיבה, תורת אמת פרשה, נחמה, תורת אמת ספר, פרשה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
טעקסט:

טייטש

  • מאיר הלוי לעטעריס, "פרשת משפטים", חמשה חומשי תורה אין אידיש, ניו יארק, תרע"ד

פארברייטערונג:

הערות שוליים

  1. כך על פי סדר הכתובים. אמנם יש מפרשני המקרא המייחסים את הדינים שבפרשה למשפטים שנאמרו במי מרה, וכמו כן יש הגורסים שמדובר באסופת חוקים שונים שנקבצו לכאן, ואשר נאמרו במקומות שונים.
  2. כך על פי סדר הכתובים, אך לפי פירוש רש"י לתורה הסיפור הבא התרחש באמת עוד קודם לכן, לפני מעמד הר סיני
  3. אורח חיים סיממן קמד ס"ק ט
  4. יומא ע ע"א
  5. באריכות יש על זה בפורום אוצר החכמה


משפטים קטגוריה:משפט עברי משפטים [[{{{1}}}|ו{{{1}}}]] פרשת משפטים איז די זעקסטע פרשה אין ספר שמות, זי קומט נאך פרשת יתרו.


  • עבד עברי
  • ווען א בהמה פון א מענטש איז מזיק
  • שומרים
  • שמיטה


הפטרה

מען ליינט די הפטורה אין ספר ירמיהו, פרק ל"ד, דארט שרייבט ירמיהו די דינים פון אן עבד עברי און זאגט דאס פאלק מוסר וואס זיי היטן נישט די דינים. רוב יארן ליינט מען נישט די הפטורה משפטים, נאר די יארן מיט א קביעות השא, השג, החא, בשז אדער גכז. אין אנדערע פשוטע יארן ליינט מען די הפטורה פון פרשת שקלים, אין אנדערע עיבור יארן ליינט מען די הפטורה אדער פון ראש חודש אדער "מחר חודש".


  דער ארטיקל בנוגע אידישקייט איז א שטומף. איר זענט געלאדנט עס צו פארברייטערן.
דער ארטיקל קומט פון יידיש-וויקיפעדיע.
אריגינעלער בלאטערלויבעניש cc-by-sa 3.0.