שלשת ימי הגבלה
שלושת ימי ההגבלה זענען די דריי טעג פאר מתן תורה (יום טוב שבועות), אין וועלכע די אידן האָבן זיך צוגעגרייט צום קבלת התורה ביים בארג סיני. די טעג ווערן אנגערופן "ימי ההגבלה" צוליב די ספעציעלע איסורים און אפהאלטונגען וואס זענען געווען געפירט אין די טעג אויפן באפעל פון באשעפער צו משה, ווי ס'שטייט:”והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב”[1].
היינטצוטאגס זענען די טעג פארצייכנט אום ג' - ה' סיוון, און ווערן אויך אנגערופן מיטן נאמען "ימי הגבלה" אויפן נאמען פון די טעג וואס זענען דעמאלט געווען, טראץ דעם וואס היינט ווערן נישט געפירט די איסורים.
מקור ימי ההגבלה
ביום ג' בסיוון בשנה שבה יצאו בני ישראל ממצרים, ציווה הקב"ה את משה להכין את בני ישראל לקבלת התורה:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל-הָעָם עַל-הַר סִינָי. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ, כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה, אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר. וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר אֶל-הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת-הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים, אַל-תִּגְּשׁוּ אֶל-אִשָּׁה.
כן נאמר לבני ישראל אל תגשו אל אשה, על מנת שיהיו טהורים לקבלת התורה, וכן הם נצטוו לטהר עצמם מטומאות קודמות.
מספר הימים
למעשה, ישנה מחלוקת בין חכמים לרבי יוסי, האם היו שלושה ימי הגבלה או רק שניים. לדעת חכמים, נהגו רק שני ימי הגבלה ובבוקר היום השלישי, ניתנה התורה במעמד הר סיני. לדעת רבי יוסי, היו שלושה ימי הגבלה, והתורה ניתנה בבוקר היום הרביעי[2].
ימי ההגבלה בזמננו
בימים אלו שהם ימי הכנה לקבלת התורה, אין נוהגים כיום מנהגי האבלות של ספירת העומר (לנוהגים את מנהגי האבלות של ספירת העומר עד שבועות) וכן מותר להסתפר ולעשות שמחת נישואין. יש הנוהגים בימים אלו להשתדל יותר ולהימנע מדיבורים אסורים ומשיחות בטלות ולהרבות בלימוד תורה, כדי להתכונן כראוי ליום קבלת התורה. בימים אלו אין אומרים תחנון בתפילה.
יום המיוחס
יום לפני שלושת ימי ההגבלה נקרא יום המיוחס. נראה שהוא קרוי כך משום שביום זה, שבו הגיעו בני-ישראל למרגלות הר סיני, והיו מאוחדים "כאיש אחד בלב אחד", יוחסו בני ישראל משאר אומות העולם.
מקורות והערות שוליים
- ↑ שמות יט, יא–יב
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, פו. - פח. בויקימקור (ויקיטקסט)
קישורים חיצוניים
- שלושת ימי ההגבלה, באתר "דעת"
| חג השבועות | ||
|---|---|---|
| הינטערגרונט | יום המיוחס • הר סיני • שלשת ימי הגבלה • מעמד הר סיני • עשרת הדברות • לוחות הברית | 
|
| תפילות און פיוטים | הלל • אקדמות • כד יתבין ישראל • אזהרות • אתה הנחלת • עליונים ששו | |
| מנהגים | עסן מילכיגס און האניג • מגילת רות • תיקון ליל שבועות • חג המים | |
| פארשידנס | טיעון העד (יהדות) • שמחת יום טוב • ביכורים • שתי הלחם • יום טבוח | |
| אידישע צייטן און ימים טובים | ||
|---|---|---|
| ימים טובים מן התורה | ראש השנה • יום כיפור • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד |  |
| פייערטעג מדרבנן אדער מנהג | אסרו חג • הושענא רבא • שמחת תורה • חנוכה • חמשה עשר בשבט • פורים • ל"ג בעומר • חמשה עשר באב | |
| ספעציעלע טעג | שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ספירת העומר • בין המצרים • ראש השנה למלכים ולרגלים | |
| תעניות חובה | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • שבעה עשר בתמוז • תשעה באב | |
| תעניות רשות | יום כיפור קטן • תענית בכורים • כ' סיון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' אדר | |
| ספעציעלע שבתים | שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו | |
| פייערטעג פון קהילות | יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • מימונה • סהרנה | |
קלארשטעלונג: די אינפארמאציע אויף המכלול איז בלויז פאר בארייכערונג און זאל נישט געזען ווערן ווי א פסק הלכה.
קטגוריה:שבועות קטגוריה:סיוון [[{{{1}}}|ו{{{1}}}]]