רבי משה חיים אפרים פון סדילקאוו

די ציון פון דגל מחנה אפרים

די בית המדרש אין סאדילקאוו

רבי משה חיים אפרים (די "דגל") פון סאדילקאוו, (בערך ה'תק"ב - י"ז אייר ה'תק"ס), אן אייניקל פון דעם בעל שם טוב, פון זיינע נאכפאלגערס, און פון די ערשטע צו שרייבן חסידי'שע ספרים

ביאגראפיע

בנם של רבי יחיאל (מיכל) אשכנזי ואדל, בתו של הבעש"ט.

רבי אפרים נולד במז'יבוז' עיר מגורי סבו. שנת לידתו אינה ידועה וחלוקות הדעות על גילו בעת פטירת סבו הבעל שם טוב (בחג השבועות שנת תק"כ). על פי "ספר החסידות" של אברהם כהנא נולד בשנת תק"ב ואילו בספר "החסידות והחסידים" של שמואל אבא הורודצקי נולד בשנת תק"ח. חשיבות הוויכוח נוגעת לטיב זכרונותיו מדרשותיו של סבו בילדותו ובנעוריו. יהא גילו אשר יהא, סבו הבעל שם טוב מכנה אותו: "עילוי גדול בתכלית הלימוד", זאת באיגרת לגיסו רבי גרשון מקיטוב משנת תקי"ג לערך, כלומר כשהיה בן חמש או בן אחת-עשרה.

לאחר פטירת סבו, למד אצל תלמידיו רבי דב בער המגיד ממעזריטש, וכן אצל רבי זאב וולף קיציס, ובעיקר אצל רבה של פולנאה מחבר הספר תולדות יעקב יוסף המהווה למעשה את המקור הראשון והמרכזי לתורת הבעש"ט, אולם למרות זאת נחשב רבי אפרים כבן הדור השני לחסידות, כיוון שהוא עצמו קיבל ישירות מתורת סבו ואף מצטט אמירות ישירות שלו בספרו.

"בעל הדגל" כיהן כרב ומגיד מישרים בעיירה סדילקוב, הסמוכה לעיר שפטיבקה ולא רחוקה ממז'יבוז' עיירת הולדתו. בשנת תקמ"ח לערך, שב רבי משה חיים אפרים לעיירת הולדתו מז'יבוז' בה כיהן אחיו רבי ברוך ממז'יבוז' כאדמו"ר. משום כך, פנה הוא להתפלל בבית מדרשו של סבו הבעש"ט ואף הוא כיהן בעיר כאדמו"ר. ידוע שקשר הידידות בין האחים היה הדוק מאוד, אף על פי ששניהם כיהנו בכתר האדמו"רות בעיר אחת.

רבי אפרים לא התבלט רבות בחייו כמנהיג עדה גדולה, כרבו בעל תולדות יעקב יוסף כחו היה גדול בכתיבה יותר מבהנהגת עדה, אף על פי שנודע כדרשן. אחיו לעומתו, הנהיג עדה גדולה ואף הרבה בנסיעות לערי אוקראינה השונות בהן התגוררו חסידיו, ורבים מאדמו"רי הדור הבא של החסידות נמנו עם תלמידיו.

בי"ז באייר, ערב ל"ג בעומר שנת תק"ס נפטר רבי אפרים ונקבר באוהל סבו במז'יבוז'.

לאחר פטירתו, לא ירשו בניו את תפקידו באדמור"ות. את תפקידו כמגיד מישרים ואדמו"ר בסדילקוב, המשיך חתנו רבי דוד הלוי איש הורוביץ עוד בחייו.

תקופת חייו של הרב רבי משה חיים אפרים פון סדילקאוו על ציר הזמן

זיין ספר

דגל מחנה אפרים

עשר שנים לאחר פטירתו בשנת ה'תק"ע הדפיס בנו רבי יעקב יחיאל מקוריץ את כתביו שהשאיר אחריו, בהעניקו לספר את השם "דגל מחנה אפרים".

ספר זה נחשב כספר יסוד בתורת החסידות.

פאמיליע

• רבי יעקב יחיאל מקוריץ. הוציא את ספרו של אביו.
  • חתנו רבי לייבוש מחסידות פרוסקורוב.
• רבי יצחק מקאליס.
  • חתנו רבי יעקב יוסף בנו של רבי חיים טירר ה"באר מים חיים".
  • חתנו רבי יוסף משיפיטובקה נכד רבי פנחס מקוריץ ורבי יעקב שמשון משיפיטובקה.
• רבי יוסף יחיאל ממז'יבוז'. חתן רבי חנינא ליפא מחמלניק. היה נחשב אצל רבי ישראל מרוז'ין.
• אטל אשת רבי דוד הלוי איש הורביץ מסדילקוב.
  • חתנו וממלא מקומו רבי אריה לייב גוטמן בן רבי אברהם מקוריסטשוב (חתן רבי מנחם נחום מצ'רנוביל).
    • רבי ישראל, האדמו"ר מסדליקוב ביאסי.

כיום מכהנים שניים מצאצאיו כאדמו"רי סדילקוב. הקשיש שבהם רבי אריה לייב גלאנץ במונסי שבניו יורק. והרב אריה וואהל מסדילקוב בבית שמש.

קישורים חיצוניים

• אברהם כהנא, ‏ר' משה חיים אפרים ב"ר יחיאל בעל "דגל מחנה אפרים", בתוך "ספר החסידות" (ורשה תרפ"ב), אויף "דעת"
• רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב באתר אהלי צדיקים