|
|
| שורה 10: |
שורה 10: |
| |שם=}} | | |שם=}} |
| [[קובץ:V09p549001 Passover.jpg|300px|ממוזער|[[בדיקת חמץ]]]] | | [[קובץ:V09p549001 Passover.jpg|300px|ממוזער|[[בדיקת חמץ]]]] |
| '''ביטול חמץ''' היא [[מצווה]] המבוצעת טרם [[חג הפסח]], וכניסתם לתוקף של איסורי ה[[תורה]] הנוגעים לעניין ה[[חמץ]] והחזקתו במשך שבעת ימי החג. ביסוד, ביטול החמץ לבדו נועד לסייע בהפקעתם של איסורי החמץ,{{הערה|1="מ[[דאורייתא]], בביטול בעלמא סגי [די]" (פסחים ד ב)}} אך [[חז"ל]] הוסיפו על הביטול, גם את [[בדיקת חמץ|בדיקת החמץ]] ו[[ביעור חמץ|ביעורו]]. {{סוגיא | | '''ביטול חמץ''' היא [[מצווה]] המבוצעת טרם [[חג הפסח]], וכניסתם לתוקף של איסורי ה[[תורה]] הנוגעים לעניין ה[[חמץ]] והחזקתו במשך שבעת ימי החג. ביסוד, ביטול החמץ לבדו נועד לסייע בהפקעתם של איסורי החמץ,{{הערה|1="מ[[דאורייתא]], בביטול בעלמא סגי [די]" (פסחים ד ב)}} אך [[חז"ל]] הוסיפו על הביטול, גם את [[בדיקת חמץ|בדיקת החמץ]] ו[[ביעור חמץ|ביעורו]]. |
| |מקרא={{תנ"ך|שמות|יב|טו|קצר=כן}}
| |
| |משנה={{משנה|פסחים|א|ללא=שם}}
| |
| |תלמוד בבלי=
| |
| |תלמוד ירושלמי=
| |
| |משנה תורה לרמב"ם={{רמב"ם||חמץ ומצה|ב|ללא=שם}}
| |
| |שולחן ערוך=[[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]], {{ויקיטקסט|שולחן ערוך הלכות פסח|סימנים תל"א-תמ"א}}
| |
| |ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|עשה|קנו}}{{ש}}{{ספר החינוך|ט}}
| |
| |ספרות הלכתית נוספת=
| |
| |שם=}}
| |
| [[קובץ:V09p549001 Passover.jpg|300px|ממוזער|[[בדיקת חמץ]]]]
| |
| '''ביטול חמץ''' איז די [[מצווה]] וואס ווערט אויסגעפירט בעפאר דעם [[יום טוב]] [[פסח]], איידער עס גייט אריין אין קראפט די איסורים
| |
| פון [[חמץ]] אום פסח. מ[[דאורייתא]], וואלט "ביטול" אליין געווען גענוג אוועקצונעמען די איסורים פון חמץ{{הערה|"{{מונחון|מדאורייתא|מן התורה}}, {{מונחון|בביטול בעלמא סגי|איז בלויזער "ביטול" גענוג}}!" {{בבלי|פסחים|ד|ב}}}} אבער [[חז"ל]] האבן צוגעלייגט אז עס פעלט זיך אויך אויס[[בדיקת חמץ]] און [[ביעור חמץ]].
| |
| | |
| איבערן כאראקטער און פארמאט פון "ביטול חמץ", זענען פארהאן לענגערע שמועסן אין די [[ראשונים]].
| |
| | |
| ==די מצווה==
| |
| ===שיטת רש"י===
| |
| פארהאן א [[מחלוקת]] צווישן [[רש"י]] און [[בעלי התוספות]] וואו ס'איז דער מקור אין פסוק אויף מצוות ביטול חמץ, אבער למעשה איז דאס מחלוקת נישט בלויז איבערן "מקור", נאר דער עצם מהות פון "ביטול חמץ" איז געוואנדן אין דעם מחלוקת. פון רש"י'ס ווערטער{{הערה|{{בבלי|פסחים|ד|ב|מפרש=רש"י|ד"ה=בביטול בעלמא}}}} ווייזט אויס אז מיטן מבטל זיין דעם חמץ איז מען מקיים די מצווה פון '''"תשביתו"''' וואס שטייט אין פסוק: {{הדגשה|... אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי|שמות יב ז|ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ט"ו}} ועל זה מעיר רש"י: "דכתיב 'תשביתו' ולא כתיב 'תבערו', והשבתה דלב היא השבתה". לדבריו, כאשר התורה מצווה להשבית את החמץ, אין הכוונה להשבתה מציאותית, אלא די בהשבתה בלב.
| |
| | |
| ה[[רמב"ן]] בחידושיו ל[[מסכת פסחים]] מבאר: "ביטול כשמו, שיבטלו בלבו מתורת חמץ ואינו רוצה בקיומו, וכך הוא משמעות ההשבתה בכל מקום, כעניין ולא תשבית מלח ברית אלקיך, לא תבטל, וכן נמי [גם] משמעות שביתה - ביטול, וכן [[אונקלוס]] מתרגם תבטלון חמירא".
| |
| | |
| ===שיטת בעלי התוספות===
| |
| לעומת רש"י, הר"י בתוספות סובר שמקור הביטול הוא מדרשת ה[[גמרא]]: {{הדגשה|לֹא יֵרָאֶה לְךָ - שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה|שמות יג ז|ספר שמות, פרק י"ג, ז'}},{{הערה|1={{בבלי|פסחים|ה|ב}}}} מדרשה זו עולה שאדם עובר על איסור חמץ של "בל ייראה ובל יימצא" רק אם החמץ שייך לו. כשמדובר בחמץ של אחרים, אפילו אם הוא נמצא ברשותו, אינו עובר עליו. מהות האיסור היא בזיקה הממונית שיש בין האדם לחמץ. וכאן, לשיטתו, נכנס עניין ביטול החמץ, שהוא למעשה [[הפקר]]: "דמאחר שביטלו הוי הפקר ויצא מרשותו".{{הערה|1=תוספות ד ב ד"ה מדאורייתא}}
| |
| | |
| ==ראו גם==
| |
| *[[בדיקת חמץ]]
| |
| *[[ביעור חמץ]]
| |
| | |
| ==לקריאה נוספת==
| |
| *הרב [[שלמה יוסף זווין]], '''המועדים בהלכה''', מכון התלמוד הישראלי, ירושלים, תש"ם.
| |
| | |
| == קישורים חיצוניים ==
| |
| * [https://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%97%D7%9E%D7%A5 ביטול חמץ] - באתר [https://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 ויקיסוגיה]
| |
| | |
| ==הערות שוליים==
| |
| {{הערות שוליים|יישור=ימין}}
| |
| {{קרד}}
| |
|
| |
|
| על אופיו של הביטול ועל צורתו ההלכתית, קיימים דיונים נרחבים בספרות ה[[ראשונים]]. | | על אופיו של הביטול ועל צורתו ההלכתית, קיימים דיונים נרחבים בספרות ה[[ראשונים]]. |