אספקלריה רעדאקטארן
1,366
רעדאגירונגען
אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:בארג סיני"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אידיש
(←כאַרקום באַרג: אידיש) |
(אידיש) |
||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
דזשאבעל סִין בִּישָׁאר געפינט זיך אין [[מערב]] זייט פון וואדי סודער, [[פראפעסאר]] מנשה הראל האט פארגעשלאגן דזשאבעל סִין בִּישָׁאר צו ערקענען אלס בארג סיני{{ביאור|הראל האט געפארשט די גאנצע וועג ווי די אידן האבן געוואנדערט אין מדבר, און אין זיין בוך "מסעי סיני" שילדערט ער אלעס לויט ווי ס'שטייט אין תורה, און דארט באווייזט ער אסאך ערטער ווי די אידן זענען אדורך, ווי זיי געפונען זיך, און צווישן זיי די בארג סיני. עס איז באזירט אויף דעם וואס ס'געפינט זיך 75 קילאמעטער פון [[גושן]], וואס שטימט מיט דעם וואס סשטייט {{תנ"ך|שמות|ח|כג}}:{{ציטוטון|דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר}}. ד.ה. גיין א טאג 25 קילאמעטער. ער באזירט זיך אויך אויף די נאמען פון די בארג, "דזשאבעל"=בארג, "סין"=תורה, "בישר"=בשורה, ד.ה. דיבארג פון די בשורה פון די תורה.}}. דער פארשער יוסף גינת איז נישט מסכים מיט הראל'ס השערה, און טענה'ט אז דער באדייט פונעם נאמען אין דער לאקאלער שפראך איז "שן בוקעת"=א"צאָן בראָך"{{הערה|יוסף גינת, "למשמעותם של שמות הרים בסיני", טבע וארץ, באנד י"א (ד), תשכ"ט–1969, זייט 190–192.}}. | דזשאבעל סִין בִּישָׁאר געפינט זיך אין [[מערב]] זייט פון וואדי סודער, [[פראפעסאר]] מנשה הראל האט פארגעשלאגן דזשאבעל סִין בִּישָׁאר צו ערקענען אלס בארג סיני{{ביאור|הראל האט געפארשט די גאנצע וועג ווי די אידן האבן געוואנדערט אין מדבר, און אין זיין בוך "מסעי סיני" שילדערט ער אלעס לויט ווי ס'שטייט אין תורה, און דארט באווייזט ער אסאך ערטער ווי די אידן זענען אדורך, ווי זיי געפונען זיך, און צווישן זיי די בארג סיני. עס איז באזירט אויף דעם וואס ס'געפינט זיך 75 קילאמעטער פון [[גושן]], וואס שטימט מיט דעם וואס סשטייט {{תנ"ך|שמות|ח|כג}}:{{ציטוטון|דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר}}. ד.ה. גיין א טאג 25 קילאמעטער. ער באזירט זיך אויך אויף די נאמען פון די בארג, "דזשאבעל"=בארג, "סין"=תורה, "בישר"=בשורה, ד.ה. דיבארג פון די בשורה פון די תורה.}}. דער פארשער יוסף גינת איז נישט מסכים מיט הראל'ס השערה, און טענה'ט אז דער באדייט פונעם נאמען אין דער לאקאלער שפראך איז "שן בוקעת"=א"צאָן בראָך"{{הערה|יוסף גינת, "למשמעותם של שמות הרים בסיני", טבע וארץ, באנד י"א (ד), תשכ"ט–1969, זייט 190–192.}}. | ||
=== | === דזשאבעל חאלאל === | ||
מספר חוקרים הציעו לזהות את [[ג'בל חלאל]] כהר סיני המקראי. מיקום ההר מתאים לדעתם לתאוריות של "המסלול הצפוני" של יציאת מצרים. בחירתו נבעה מסמיכותו היחסית לעין קודיראת ולעין קדיס שחלק מהחוקרים זיהו עם [[קדש ברנע]] המקראית. מושל סיני הבריטי בשנות ה-תר"ץ, מייג'ור [[קלוד ג'רוויס]] (Claude Scudamore Jarvis) התבסס גם על שם ההר שפירושו בערבית: "מותר" ובהקשר של הקרבת קורבנות "קדוש וחוקי". גם [[יוחנן אהרוני]] הציע לזהות את הר סיני בג'בל חלאל. הביקורת על זיהויו כהר סיני טוענת כי הממצאים ארכאולוגים שנתגלו באזור ההר הם מ[[תקופת האבן]] ומהתקופה הרומית-ביזנטית ושתי תקופות אלו אינן תואמות את התיארוך היהודי ליציאת מצרים. | מספר חוקרים הציעו לזהות את [[ג'בל חלאל]] כהר סיני המקראי. מיקום ההר מתאים לדעתם לתאוריות של "המסלול הצפוני" של יציאת מצרים. בחירתו נבעה מסמיכותו היחסית לעין קודיראת ולעין קדיס שחלק מהחוקרים זיהו עם [[קדש ברנע]] המקראית. מושל סיני הבריטי בשנות ה-תר"ץ, מייג'ור [[קלוד ג'רוויס]] (Claude Scudamore Jarvis) התבסס גם על שם ההר שפירושו בערבית: "מותר" ובהקשר של הקרבת קורבנות "קדוש וחוקי". גם [[יוחנן אהרוני]] הציע לזהות את הר סיני בג'בל חלאל. הביקורת על זיהויו כהר סיני טוענת כי הממצאים ארכאולוגים שנתגלו באזור ההר הם מ[[תקופת האבן]] ומהתקופה הרומית-ביזנטית ושתי תקופות אלו אינן תואמות את התיארוך היהודי ליציאת מצרים. | ||
=== | === דזשאבעל חשם א-טריף === | ||
{{ערך מורחב|ג'בל חשם א-טריף}} | {{ערך מורחב|ג'בל חשם א-טריף}} | ||
העיתונאי [[שמחה יעקובוביץ']] טען בסרט "[[פענוח יציאת מצרים]]" כי [[ג'בל חשם א-טריף]], המכונה גם "הר השם", הוא הר סיני המקראי. | העיתונאי [[שמחה יעקובוביץ']] טען בסרט "[[פענוח יציאת מצרים]]" כי [[ג'בל חשם א-טריף]], המכונה גם "הר השם", הוא הר סיני המקראי. | ||
===אמי קוסי=== | === אמי קוסי === | ||
החוקר [[יוסף אידלברג]] טען בספרו "[[במברה (ספר)|במברה]]" כי הר הגעש [[אמי קוסי]]{{אנ|Emi Koussi}} הנמצא בצפון [[צ'אד]], הוא הר סיני המקראי. | החוקר [[יוסף אידלברג]] טען בספרו "[[במברה (ספר)|במברה]]" כי הר הגעש [[אמי קוסי]]{{אנ|Emi Koussi}} הנמצא בצפון [[צ'אד]], הוא הר סיני המקראי. | ||
לפי התיאוריה שלו, בני ישראל יצאו ממצרים לכיוון מערב, והלכו (בשנים הראשונות) ב[[מדבר סהרה]] דהיום. | לפי התיאוריה שלו, בני ישראל יצאו ממצרים לכיוון מערב, והלכו (בשנים הראשונות) ב[[מדבר סהרה]] דהיום. | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
==זיהוי הר סיני במסורת== | ==זיהוי הר סיני במסורת== | ||
בשבט [[ה'תשל"ח]] הכריז נשיא מצרים, [[אנואר סאדאת]], על כוונתו להקים בהר בתי תפילה לשלוש הדתות, בית כנסת מסגד וכנסייה{{הערה|1=יובל לישראל מאת חיים יבין- 12 בינואר 1978 }}. אך [[חז"ל]] קבעו שמקומו המדויק של הר סיני, מקום קבלת [[עשרת הדברות]] מ[[אלקים|ה']], אינו ידוע באופן מכוון, על מנת למנוע את הפיכתו ל[[מקדש]]{{מקור}}. זאת בדומה למיקומו של קבר [[משה]] ב[[הר נבו]] שב[[מואב]] שיש אומרים שלא נודע מסיבה דומה. | בשבט [[ה'תשל"ח]] הכריז נשיא מצרים, [[אנואר סאדאת]], על כוונתו להקים בהר בתי תפילה לשלוש הדתות, בית כנסת מסגד וכנסייה{{הערה|1=יובל לישראל מאת חיים יבין- 12 בינואר 1978 }}. אך [[חז"ל]] קבעו שמקומו המדויק של הר סיני, מקום קבלת [[עשרת הדברות]] מ[[אלקים|ה']], אינו ידוע באופן מכוון, על מנת למנוע את הפיכתו ל[[מקדש]]{{מקור}}. זאת בדומה למיקומו של קבר [[משה]] ב[[הר נבו]] שב[[מואב]] שיש אומרים שלא נודע מסיבה דומה. | ||