בדוקי עריכות אוטומטית, אינטערפעיס רעדאקטארן, אינטערפעיס אדמיניסטראַטאָרן, סיסאפן, מייבאים, מעדכנים, מייבא, אספקלריה רעדאקטארן
46,382
רעדאגירונגען
אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "תשב"ץ קטן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קיין רעדאגירונג באמערקונג
(בס"ד, ממקורות שונים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר | {{ספר | ||
| שם = תשב"ץ קטן | | שם = תשב"ץ קטן | ||
| | | דורך = רבי שמשון בן צדוק | ||
| מקום הוצאה = [[קרמונה]] | |||
| תאריך הוצאה = [[ה'שט"ז]] | |||
| | | דאטום פון ערשטער אויסגאבע = [[ה'שט"ז]] | ||
| | | תאריך נאך אויסגאבעס = [[לבוב]] [[ה'תרי"ח]], [[ווארשא]] [[ה'תרל"ו]], און נאך | ||
| מספר כרכים =1 | | מספר כרכים = 1 | ||
| מהדורה מוערת =ורשה [[ה'תרס"א]], [[ירושלים]] [[ה'תשל"ד]], מהדורת שניאורסון - ירושלים [[ה'תשס"ה]], מהדורת [[מכון ירושלים]] - ירושלים [[ה'תשע"א]] | | תאריך מהדורה מוערת = ורשה [[ה'תרס"א]], [[ירושלים]] [[ה'תשל"ד]], מהדורת שניאורסון - ירושלים [[ה'תשס"ה]], מהדורת [[מכון ירושלים]] - ירושלים [[ה'תשע"א]] | ||
| כתבי יד =כתב יד ורשה 7/258, כתב יד קיימברידג' 1/800, כתב יד פריס 2/643, ועוד{{הערה|לרשימת כתבי יד נוספים ראו: {{אוצר החכמה|שלמה אנגל|"בשער הספר"|169547|בתוך '''תשב"ץ קטן''', מהדורת [[מכון ירושלים]], ירושלים תשע"א, עמ' 13–14||עמוד=10}}. בסך הכול מצויים כ-120 כתבי יד.}} | | כתבי יד = כתב יד ורשה 7/258, כתב יד קיימברידג' 1/800, כתב יד פריס 2/643, ועוד{{הערה|לרשימת כתבי יד נוספים ראו: {{אוצר החכמה|שלמה אנגל|"בשער הספר"|169547|בתוך '''תשב"ץ קטן''', מהדורת [[מכון ירושלים]], ירושלים תשע"א, עמ' 13–14||עמוד=10}}. בסך הכול מצויים כ-120 כתבי יד.}} | ||
| פרשנים =[[רבי משה בצלאל לוריא]], [[רבי ירוחם פישל פערלא]], | | פרשנים = [[רבי משה בצלאל לוריא]], [[רבי ירוחם פישל פערלא]], און נאך | ||
}} | }} | ||
'''תשב"ץ קטן''' (מיט'ן אריגינעלן נאמען: '''תשב"ץ''') איז א [[הלכה]]'דיגער חיבור פון רבי שמשון בן צדוק (בן [[המאה ה-13]], חי לקראת סוף תקופת [[בעלי התוספות]]), א תלמיד און משרת פונעם [[מהר"ם מרוטנבורג]], וואס האט געשריבן און רעדאגירט דעם ספר פון די פסקים און הנהגות פון זיין רבי'ן, בשעת דער מהר"ם איז געווען איינגעשפארט אין טורמע. דער חיבור איז פון די באקאנטסטע ספרים פון [[יהדות אשכנז|אשכנזישע]] [[פוסק]]ים, און ווערט אסאך געברענגט דורך די שפעטערדיגע פוסקים; עס איז אויך א באזע פאר אסאך הלכות אין [[שולחן ערוך]]. | '''תשב"ץ קטן''' (מיט'ן אריגינעלן נאמען: '''תשב"ץ''') איז א [[הלכה]]'דיגער חיבור פון רבי שמשון בן צדוק (בן [[המאה ה-13]], חי לקראת סוף תקופת [[בעלי התוספות]]), א תלמיד און משרת פונעם [[מהר"ם מרוטנבורג]], וואס האט געשריבן און רעדאגירט דעם ספר פון די פסקים און הנהגות פון זיין רבי'ן, בשעת דער מהר"ם איז געווען איינגעשפארט אין טורמע. דער חיבור איז פון די באקאנטסטע ספרים פון [[יהדות אשכנז|אשכנזישע]] [[פוסק]]ים, און ווערט אסאך געברענגט דורך די שפעטערדיגע פוסקים; עס איז אויך א באזע פאר אסאך הלכות אין [[שולחן ערוך]]. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==געבוי און אינהאלט== | ==געבוי און אינהאלט== | ||
דער חיבור אנטהאלט פסקים פונעם [[מהר"ם מרוטנבורג]] אין פארשידענע נושאים, ווען אין רוב געדרוקטע אויסגאבן פונעם ספר שטייט די צאל סימנים ביי 590. אינעם אריגינעלן חיבור זענען געווען ווייניגער סימנים; די צוגלייגטע שטאמען פון פארשידענע פלעצער. תפוצתו הרבה הביאה לכך שרבים הוסיפו לשולי כתבי היד הגהות והוספות שונות, ואלו נוספו לתוך החיבור על ידי המעתיקים השונים. כך גם סדר הסימנים משתנה בין כתבי היד הרבים{{הערה|שם=אנגל12|{{אוצר החכמה|שלמה אנגל|"בשער הספר"|169547|בתוך '''תשב"ץ קטן''', מהדורת [[מכון ירושלים]], ירושלים תשע"א, עמ' 12||עמוד=9}}.}}. | דער חיבור אנטהאלט פסקים פונעם [[מהר"ם מרוטנבורג]] אין פארשידענע נושאים, ווען אין רוב געדרוקטע אויסגאבן פונעם ספר שטייט די צאל סימנים ביי 590. אינעם אריגינעלן חיבור זענען געווען ווייניגער סימנים; די צוגלייגטע שטאמען פון פארשידענע פלעצער. תפוצתו הרבה הביאה לכך שרבים הוסיפו לשולי כתבי היד הגהות והוספות שונות, ואלו נוספו לתוך החיבור על ידי המעתיקים השונים. כך גם סדר הסימנים משתנה בין כתבי היד הרבים{{הערה|שם=אנגל12|{{אוצר החכמה|שלמה אנגל|"בשער הספר"|169547|בתוך '''תשב"ץ קטן''', מהדורת [[מכון ירושלים]], ירושלים תשע"א, עמ' 12||עמוד=9}}.}}. | ||
מערסטנס פסקים זענען געשריבן געווארן דורך רבי שמשון על סמך הנהגות וואס ער האט געזען אדער הלכות וואס ער האט געהערט פונעם מהר"ם, און טייל פון זיי זענען פסקים וואס זענען מנוסח געווארן | מערסטנס פסקים זענען געשריבן געווארן דורך רבי שמשון על סמך הנהגות וואס ער האט געזען אדער הלכות וואס ער האט געהערט פונעם מהר"ם, און טייל פון זיי זענען פסקים וואס זענען מנוסח געווארן דורך דער מהר"ם אליין. דער חיבור איז געשריבן געווארן בתקופת שהייתו של המהר"ם ב[[מאסר]] אינעם קעניגליכן טירה אין שטאט [[איינזיסהיים]] {{אנ|Ensisheim}}{{הערה|[[רבי משה מטראני]], שו"ת '''המבי"ט''', חלק א', סימן ר"צ, על פי "כתיבה גסה אשכנזית" שבסוף העתק ספר התשב"ץ קטן; [[החיד"א]], '''[[שם הגדולים]]''', אות ש', סעיף קפ"ז; ועוד. פרט זה מופיע גם בשער מהדורת לבוב תרי"ח. אמנם בכל [[כתב יד (העתק)|העתקי כתבי היד]] של החיבור, וכן במהדורה הראשונה (קרמונה שט"ז), לא מופיע פרט זה.}}. | ||
אינעם ספר זענען פארהאן הוספות געשריבן דורך [[רבי פרץ מקורביל]], בן דורו פונעם מהר"ם, וואס האט צוגעלייגט הבדלים צווישן די מנהג פון [[יהדות צרפת]] און [[יהדות אשכנז]], און אויך הלכות אין וועלכע די מנהג איז נישט ווי דער מהר"ם. די הוספות אלו געפונען זיך אינעם טעקסט פונעם חיבור, און זענען כאראקטעריזירט דורך די צוגאב פונעם ווארט "הג"ה" פאר זיי. דער ספר פארמאגט אויך פארשידענע שפעטערדיגע הוספות, וואס זייער מחבר'ס אידענטיפיקאציע איז נישט באקאנט. | |||
איינע פון די באקאנטסטע מימרות פונעם מהר"ם מרוטנבורג ווערט געברענגט אינעם ספר, לויט איר: "כשהאדם גומר בדעתו [[קידוש השם|לקדש השם]], וימסור נפשו על קידוש השם, כל מה שעושין לו, הן [[סקילה (עונש מוות)|סקילה]], הן [[העלאה על המוקד|שריפה]], הן [[קבורה בחיים|קבורת חיים]], הן [[תלייה|תליה]], אינו כואב לו כלום... ותדע שכן הוא, שאין לך אדם בעולם שאם היה נוגע ב[[זרת|אצבע קטנה]] ב[[אש]] שלא היה צועק; אפילו אם היה בדעתו לעכב עצמו, לא היה יכול. ורבים מוסרים עצמם לשרפה ולהריגה על קידוש השם יתברך, ואינם צועקים לא אוי ולא אבוי"{{הערה|[[רבי שמשון בן צדוק]], '''תשב"ץ קטן''', סי' תט"ו, בשם מהר"ם מרוטנבורג.}}. | |||
== | ==פארשפרייטנוג== | ||
גודלו של החיבור, שנחשב ביחס לחיבורים אחרים כקטן, הקל על העתקתו, וגרם לתפוצתו הרבה ב[[יהדות אשכנז]] וב[[יהדות אירופה]] בכלל. מספר ההעתקים ב[[כתב יד (העתק)|כתב יד]] ששרדו וקיימים כיום עומד על כ-120. | גודלו של החיבור, שנחשב ביחס לחיבורים אחרים כקטן, הקל על העתקתו, וגרם לתפוצתו הרבה ב[[יהדות אשכנז]] וב[[יהדות אירופה]] בכלל. מספר ההעתקים ב[[כתב יד (העתק)|כתב יד]] ששרדו וקיימים כיום עומד על כ-120. | ||
החיבור מוזכר אצל [[רבי מרדכי בן הלל]] ("המרדכי"), מתלמידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]{{הערה|ראו: רבי מרדכי בן הלל, '''מרדכי''', ברכות, סי' קצ"ב וקצ"ה; שם, שבת, סי' תע"ג; שם, חולין, סי' תשמ"ו ותשמ"ז. וראו שם, חולין, סי' תשמ"ה, שאף הגהות רבי פרץ מקורביל על התשב"ץ קטן מוזכרים במרדכי.}}, ועל פי הקבלות ציטוטים נראה כי היה מצוי גם אצל עוד מתלמידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]{{הערה|שם=אנגל10}}. תפוצתו החלה מיד לאחר חיבורו, והוא מוזכר רבות בדברי גדולי הדור שלאחר חיבורו, כמו בספר [[כלבו (ספר)|כלבו]] ו[[רבי אהרון הכהן מלוניל|אורחות חיים (מר"א מלוניל)]] שמצטטים ממנו רבות. גם אצל [[רבי יעקב בן אשר]], בספרו [[ארבעה טורים]], הוא מוזכר מספר פעמים{{הערה|ראו לדוגמה:{{טור|אורח חיים|קפ}}, {{ויקיטקסט|טור אורח חיים רג|ר"ג}} ו{{ויקיטקסט|טור אורח חיים רפ|ר"פ}}.}}. | החיבור מוזכר אצל [[רבי מרדכי בן הלל]] ("המרדכי"), מתלמידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]{{הערה|ראו: רבי מרדכי בן הלל, '''מרדכי''', ברכות, סי' קצ"ב וקצ"ה; שם, שבת, סי' תע"ג; שם, חולין, סי' תשמ"ו ותשמ"ז. וראו שם, חולין, סי' תשמ"ה, שאף הגהות רבי פרץ מקורביל על התשב"ץ קטן מוזכרים במרדכי.}}, ועל פי הקבלות ציטוטים נראה כי היה מצוי גם אצל עוד מתלמידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]{{הערה|שם=אנגל10}}. תפוצתו החלה מיד לאחר חיבורו, והוא מוזכר רבות בדברי גדולי הדור שלאחר חיבורו, כמו בספר [[כלבו (ספר)|כלבו]] ו[[רבי אהרון הכהן מלוניל|אורחות חיים (מר"א מלוניל)]] שמצטטים ממנו רבות. גם אצל [[רבי יעקב בן אשר]], בספרו [[ארבעה טורים]], הוא מוזכר מספר פעמים{{הערה|ראו לדוגמה:{{טור|אורח חיים|קפ}}, {{ויקיטקסט|טור אורח חיים רג|ר"ג}} ו{{ויקיטקסט|טור אורח חיים רפ|ר"פ}}.}}. | ||
== | ==אויסגאבן== | ||
מלבד העתקי כתבי היד הרבים שהיו לספר תשב"ץ קטן, הוא גם הודפס פעמים רבות ובמהדורות שונות: | מלבד העתקי כתבי היד הרבים שהיו לספר תשב"ץ קטן, הוא גם הודפס פעמים רבות ובמהדורות שונות: | ||
* מהדורת [[קרמונה|קרימונה]] [[ה'שט"ז]] ([[1556]]) - מהדורת הדפוס הראשונה של החיבור, שהודפסה כ-250 שנה לאחר כתיבתו, בדפוס ויצינצו קונטי. במהדורה זו (וממנה ואילך) הכיל הספר 590 סימנים. | * מהדורת [[קרמונה|קרימונה]] [[ה'שט"ז]] ([[1556]]) - מהדורת הדפוס הראשונה של החיבור, שהודפסה כ-250 שנה לאחר כתיבתו, בדפוס ויצינצו קונטי. במהדורה זו (וממנה ואילך) הכיל הספר 590 סימנים. | ||
* מהדורת תקע"ו (1816) - מהדורה שהתבססה על מהדורת קרימונה, עם הגהות קלות. מקום הדפוס הוא ככל הנראה בקאפוסט{{הערה|ראו ב[http://aleph.nli.org.il/F/MIX88I75AKXP6XFIB54CKAID2KKPP77PL63D5XJR7F8KYY6F1A-01238?func=full-set-set& | * מהדורת תקע"ו (1816) - מהדורה שהתבססה על מהדורת קרימונה, עם הגהות קלות. מקום הדפוס הוא ככל הנראה בקאפוסט{{הערה|ראו ב[http://aleph.nli.org.il/F/MIX88I75AKXP6XFIB54CKAID2KKPP77PL63D5XJR7F8KYY6F1A-01238?func=full-set-set&set_number=006263&set_entry=000009&format=999 תצוגת רשומה של הספר], באתר [[מפעל הביבליוגרפיה העברית]] של [[הספרייה הלאומית]].}}. | ||
* מהדורת לבוב תרי"ח (1858) - הודפסה בבית הדפוס של דוד צבי שרֶנצְל. | * מהדורת לבוב תרי"ח (1858) - הודפסה בבית הדפוס של דוד צבי שרֶנצְל. | ||
* מהדורת ורשה תרל"ו (1875) - הודפסה בבית הדפוס של [[יצחק גולדמן]]. במהדורה זו [[צנזורה על ספרים עבריים|צונזרו]] מן הספר הסימנים תט"ז (תי"ו) ותי"ז. כמו כן הסימנים תקי"ב ותקי"ג אוחדו לסימן אחד (תק"י). כדי להשלים את מספר סימני הספר ל-590, כמו במהדורות שלפניו, הסימנים תקפ"ג ותקפ"ד חולקו לחמישה סימנים (תק"פ–תקפ"ד). השמטות אלו ואחרים גרמו לשיבוש מספּוּר סימני הספר, בסימנים שבתווך. שיבושי סימנים אלו המשיכו גם במהדורות הבאות. במהדורת ורשה גם לא השוו מול המהדורות הראשונות, והמהדירים הכניסו שינויים בספר לפי ראות עיניהם, לשם "תיקון הטעיות". בשנים שלאחר מכן הודפסה מהדורה נוספת זהה באותה הוצאה, ובהמשך - בשנת תרמ"ב (1881) - הודפסה בוורשה עוד מהדורה המתבססת על מהדורת תרל"ו (לא ידוע בית הדפוס). | * מהדורת ורשה תרל"ו (1875) - הודפסה בבית הדפוס של [[יצחק גולדמן]]. במהדורה זו [[צנזורה על ספרים עבריים|צונזרו]] מן הספר הסימנים תט"ז (תי"ו) ותי"ז. כמו כן הסימנים תקי"ב ותקי"ג אוחדו לסימן אחד (תק"י). כדי להשלים את מספר סימני הספר ל-590, כמו במהדורות שלפניו, הסימנים תקפ"ג ותקפ"ד חולקו לחמישה סימנים (תק"פ–תקפ"ד). השמטות אלו ואחרים גרמו לשיבוש מספּוּר סימני הספר, בסימנים שבתווך. שיבושי סימנים אלו המשיכו גם במהדורות הבאות. במהדורת ורשה גם לא השוו מול המהדורות הראשונות, והמהדירים הכניסו שינויים בספר לפי ראות עיניהם, לשם "תיקון הטעיות". בשנים שלאחר מכן הודפסה מהדורה נוספת זהה באותה הוצאה, ובהמשך - בשנת תרמ"ב (1881) - הודפסה בוורשה עוד מהדורה המתבססת על מהדורת תרל"ו (לא ידוע בית הדפוס). | ||
| שורה 96: | שורה 91: | ||
[[קאטעגאריע:ספרות הראשונים]] | [[קאטעגאריע:ספרות הראשונים]] | ||
[[קאטעגאריע:ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית]] | [[קאטעגאריע:ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית]] | ||
[[he:רבי שמשון בן צדוק]] | |||