ואמרתם כה לחי

ואמרתם כה לחי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי: וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, רַבִּי שִׁמְעוֹן צַדִּיקָאי: אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ, לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן, קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן, מְאוֹר גָלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה, מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: דָּרַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת, עָלָה מַעֲלוֹת רָמוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: הֻחְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה, מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה, שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: וְשָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ, וְחָרוּב לְמַאֲכָלוֹ, מַה טּוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, דֵּין רֵיכָא וּבַר רֵיכָא, זִכָּה רַבִּים וְזָכָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: חִדֵּשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת, הֵם בַּמִּשְׁנָה עֲרוּכוֹת, זֶה הַמַּרְגִיז מַמְלָכוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: טִהֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה, הוֹדוּ לוֹ מִשְּׁמַיָא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: יָדַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת, דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת, בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: כָּל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה, אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה, כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: לְכָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר, בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר, כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: מָקוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָּא, עִם הַנָּבִיא אֲחִיָה, זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: נֶחְמָד מְאֹד לְמַעֲלָה, זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה, כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: סִינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא, אֲרִי שֶׁבַּחֲבּוּרָה, מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: עָשָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים, יְקָרִים מִפְּנִינִים, בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: פָּתַח אֶת פִּיו בְּחָכְמָה, הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה, תִּקֵּן זָהֳרֵי חַמָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: צַדִּיק יְסוֹד הָעוֹלָם, גִּלָּה מִדְרָשׁ הַנֶּעְלָם, יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: קוֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים, וְהִכְרִית אֶת הַקּוֹצִים, וְהִצִּיל הַלְּחוּצִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: רָאָה פָּנָיו מְאִירִים, בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים, עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: שָׁלוֹם רָב עַל מִשְׁכָּבוֹ, מַה יָפְיוֹ וּמַה טּוּבוֹ, דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ, הוּא יַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:

וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי איז א פיוט וואס איז פארפאסט געווארן דורך רבי יוסף חיים פון באגדאד, דער "בן איש חי". דער פיוט רעכנט אויס די לויב פון רבי שמעון בר יוחאי און שילדערט זיין לעבן און שאפן. עס ווערט געזינגען ל"ג בעומר אין אלע אידישע געמיינדעס, מיט דעם אריגינעלן ניגון אויף וואס עס איז נתחבר געווארן^{[מקור פארלאנגט: וואו קען מען זען איבער דעם אריגינעלן ניגון?]}.

געשיכטע

אין יאר ה'תרכ"ט האט רבי יוסף חיים זיך ארויס געלאזט אויף א באזוך קיין ארץ ישראל, וואו ער איז צווישן אנדערע געווען אין מירון אויף ל"ג בעומר. ער האט דארט אויסגעלערנט דעם פיוט מיטן ליד פאר עולם, עס פארליינענדיג פון א זילבערנע בלעך וואס האט געהאנגען מיט א קייטל ארום זיין האלז, וואס דער פיוט איז דערין געווען אריינגעקריצט. אנדערע פארציילן אז ער האט עס מחבר געווען דארט אויפ'ן ארט, שטייענדיג פארטראכט א לענגערע וויילע.

דער פיוט איז צוערשט געדרוקט געווארן אינעם ספר פון תיקונים פאר ל"ג בעומר "הלולא רבא", אן דערמאנען דעם מחבר'ס נאמען, אבער שפעטער איז עס עטליכע מאל געדוקט געווארן אונטער רבי יוסף חיים'ס נאמען.

דער פיוט איז שנעל פארשפרייט געווארן, און איז נתקבל געווארן בכל תפוצות ישראל וואס זינגען עס אום ל"ג בעומר, אבער געוויסע האבן זיך צוריקגעהאלטן צוליב אומקלארקייט פון וואו עס שטאמט.

אינהאלט און געבוי

דער פיוט אנטהאלט פילע דעטאלן און שבחים איבערן לעבן און שאפן פון רבי שמעון בר יוחאי, געקליבן פון פארשידענע מקורות פון חז"ל און פון זוהר בפרט. עס שילדערט זיין געוואלדיגע כוח אין תורת הנגלה והנסתר; עס רעדט ארום איבער זיין לעבן, דאס וויילן אין די מערה, רייניגן דאס שטאט טבריה און זיין פטירה.

דער פיוט איז מסודר לויט אן אקראסטיכאן פון די אלף בית. יעדעס שטיקל האט דריי שורות וואס גראמען, און פירט אויס "אדוננו בר יוחאי". דער פזמון איז "ואמרתם כה לחי, רבי שמעון בר יוחאי", אין שפעטערע יארן איז צוגעלייגט געווארן צום פזמון נאך א שטיקל "ואמרתם כה לחי, רבי שמעון צדיקאי". דער מעטער פונעם פיוט איז זיבן זילבעס אין יעדער שורה, און דער מאקאם פונעם ליד איז "צבא".

דאס קעפל און פזמון-ווערטער "ואמרתם כה לחי" איז פונעם פסוק אין ספר שמואל, וואס טייטשט: איר זאלט זאגן, "אזוי פאסט זיך פאר אן איש חי!" - דאס הייסט פאר א מענטש וואס איז "זריז וחשוב" און א "בעל מעשים".

דרויסנדע לינקס

• דער פיוט ואמרתם כה לחי, אויף הפיוט והתפילה וועבזייטל
• ואמרתם כה לחי, אויף הזמנה לפיוט