אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:רבי אברהם יהושע העשיל (אפטא)"
(נאך גארנישט געטוהן דערמיט) |
ק (הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אישיות רבנית | {{אישיות רבנית | ||
| שם = רבי אברהם יהושע העשיל | | שם = רבי אברהם יהושע העשיל פון אפטא ווערט אנגערופן "אפטא'ער רב" | ||
| שם בשפת המקור = | | שם בשפת המקור = | ||
| תמונה = [[קובץ:ציונו של הרב מאפטא.jpg|250px]] | | תמונה = [[קובץ:ציונו של הרב מאפטא.jpg|250px]] | ||
| כיתוב = | | כיתוב = די ציון פון אפטא'ער רב | ||
| תואר = | | תואר = | ||
| תאריך לידה = 1748 | | תאריך לידה = 1748 | ||
| מקום לידה = | | מקום לידה = דזימיגראד | ||
| תאריך פטירה = | | תאריך פטירה = 24'טן אין [[מערץ]] [[1825]] | ||
| מקום פטירה = [[ | | מקום פטירה = [[מעזעשביזש]] | ||
| סיבת המוות = | | סיבת המוות = | ||
| מקום קבורה = [[ | | מקום קבורה = [[מעזעשביזש]] | ||
| תאריך לידה עברי = [[תק"ח]] | | תאריך לידה עברי = [[תק"ח]] | ||
| תאריך פטירה עברי = [[ה' בניסן]] [[תקפ"ה]] | | תאריך פטירה עברי = [[ה' בניסן]] [[תקפ"ה]] | ||
| חיבוריו = "אוהב ישראל", "תורת אמת" | | חיבוריו = "אוהב ישראל", "תורת אמת" | ||
| מקום מגורים = [[ | | מקום מגורים = [[דזימיגראד]], [[קאלבאסאוו]], [[אפטא]], [[יאסי]], [[מעזעשביזש]] | ||
| מקום פעילות = [[ | | מקום פעילות = [[קאלבאסאוו]], [[אפטא]], [[יאסי]], [[מעזעשביזש]] | ||
| רבותיו = [[יחיאל מיכל | | רבותיו = [[רבי יחיאל מיכל פון זלאטשאוו|זלאטשוב'ער מגיד]], רבי [[אלימלך פון ליזענסק]] | ||
| בת זוג = | | בת זוג = | ||
| אב = רבי שמואל [[אב"ד]] ניישטאט, | | אב = רבי שמואל [[אב"ד]] ניישטאט, פון די גרויסע [[רבנים]] אין [[פוילן]] | ||
| אם = מרת רחל מרגלית ע"ה | | אם = מרת רחל מרגלית ע"ה | ||
| צאצאים = | | צאצאים = | ||
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג | | תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג | ||
| שם התפקיד = | | שם התפקיד = אדמו"ר פון [[חסידות אפטא-זינקוב|אפטא]] | ||
| למניין = | | למניין = ערשטער | ||
| התחלת כהונה = | | התחלת כהונה = | ||
| סיום כהונה = | | סיום כהונה = | ||
| הקודם בתפקיד = | | הקודם בתפקיד = | ||
| הבא בתפקיד = {{ש}} | | הבא בתפקיד = {{ש}} | ||
* [[יוסף משה | * [[יוסף משה העשיל]] | ||
* [[יצחק מאיר השיל ( | * [[יצחק מאיר השיל (זינקוב)| יצחק מאיר העשיל]] | ||
}} | }} | ||
| חתימה = | | חתימה = | ||
}} | }} | ||
רבי '''אברהם יהושע העשיל מ[[יהדות אפטא|אפטא]]''' (נקרא גם '''הרבי מאפטא''', ולפי זה כונה ביידיש: '''אפטר רב''' ('''Apter Ruv'''), וה'''אוהב ישראל''', על שם [http://hebrewbooks.org/20974 ספרו]; [[תק"ח]], [[1748]] – [[ה' בניסן]] [[תקפ"ה]], [[1825]]) היה [[אדמו"ר]]. אבי שושלות [[חסידות אפטא-זינקוב|אפטא-זינקוב (מז'יבוז')]] ו[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]]. | |||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
רעוויזיע פון 15:33, 13 אפריל 2023
| געבורט |
1748 תק"ח | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
24'טן אין מערץ 1825 ה' בניסן תקפ"ה | ||
| מקום קבורה | מעזעשביזש | ||
| וואוין אָרט | דזימיגראד, קאלבאסאוו, אפטא, יאסי, מעזעשביזש | ||
| טעטיגקייט אָרט | קאלבאסאוו, אפטא, יאסי, מעזעשביזש | ||
|
| |||
רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה ביידיש: אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748 – ה' בניסן תקפ"ה, 1825) היה אדמו"ר. אבי שושלות אפטא-זינקוב (מז'יבוז') וקופיטשניץ.
תולדותיו
נולד בשנת תק"ח לרבי שמואל. חתנו של רבי יעקב מטורטשין[1] ומגדולי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. כיהן כרב ואדמו"ר בקולבסוף בגאליציה, באפטא הפולנית, ביאסי שבמולדביה ובמז'יבוז' שבפודוליה (אוקראינה). בשנותיו האחרונות היה זקן האדמו"רים בדורו ודעתו הייתה נחשבת בקרב כל החסידים.
הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, רבי שמואל, שכיהן כראב"ד ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו הפגין יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי אלימלך מליז'נסק, ונודע כבקי גדול בתלמוד. החל את דרכו כרב העיירה קולבסוב (Kolbuszowa) בפולין, ובתק"ס הסכים להתמנות לרב באפטא (Opatów). בתקס"ח הוזמן להיות רב ביאשי, נסיכות מולדובה, על ידי הבנקאי החסיד יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית שבו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו תורה.
התנגד לכמה הדפסות של חצרות חסידים אחרות: הוא חלק על דרכו של רבי צבי הירש מזידיטשוב והתנגד ליוזמתו להדפסה והפצה מחודשת של ספר הזוהר (דור דעה, עמ' רעב), וכן התנגד (ואף נאמר שקילל) למי שביקש להדפיס את ספר סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב מכיון שהוא סבר שבמעשיות אלו גנוזים סודות עמוקים מאוד בשפה השווה לכל נפש, מה שאינו ראוי[2].
בתקע"ו, לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאשי, עזב והתיישב במז'יבוז', עירו של הבעש"ט וערש החסידות, שם היו בקרבתו חסידים רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה, ונקרא לעיתים כדי לפתור בעיות הלכתיות. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לעם היהודי.[מקור פארלאנגט]
נקבר במז'יבוז בסמוך לקבר הבעש"ט, בתוך האוהל שעל ציונו. אגדה חסידית מספרת שמלאכים נשאו את גופתו וקברוה בבית הקברות בטבריה, שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאשי הוקם בית כנסת על שמו. בית כנסת נוסף על שמו נוסד לאחר קום המדינה בחיפה (רחוב עבאס), על ידי אחד מצאצאיו.
צאצאיו
- רבי יצחק מאיר מז'ינקוב, נפטר א' באדר תרט"ו בגיל 79, לו נולד בן אחד:
- רבי משולם זוסיא מז'ינקוב, נפטר ג' באלול תרכ"ד בגיל 52.
- חתנו הרב שמואל אשכנזי, חותנו של רבי יהושע רוקח מבעלז.
- רבי יוסף משה ממעז'בוז'[3], נפטר ט"ו בחשון תרט"ז בגיל 75.
- הרבנית יוכבד אשר התחתנה עם רבי דן יונגרלייב בנו של יצחק מראדוויל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב), להם היו שתי בנות ושלושה בנים:
- בנו רבי לוי (משה יהודה) מראדוויל. נינו היה האדמו"ר מבראד-קלויזנבורג רבי יחיאל מיכל מיכלוביץ' הי"ד.
- בנו רבי אברהם מאיר מביאלוברזיג (נפטר בה'תרי"ב), חתן רבי יצחק מוורקא.
- בנו רבי שמואל יחיאל מבוטושאן, ממלא מקום אביו.
- הרבנית בלומה רייזל אשר השתדכה עם רבי שלום יוסף פרידמן בנו הבכור של הרוז'ינר.
- בת נוספת אשר הייתה נשואה לרבי יצחק מסקווירא (שושלת טשרנוביל).
- חתנו רבי ישראל מליטשניץ[4].
- חתנו רבי מרדכי אורנשטיין[5].
- רבי יעקב יואל, חתנו של רבי משה מקוז'ניץ.
מתלמידיו הבולטים
- רבי ישכר דב מרדושיץ
- רבי אשר ישעיה רובין
- רבי שמואל מקאמינקא
- רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)
- רבי משה צבי מסאווראן
- רבי צבי אלימלך שפירא
- רבי משה טייטלבוים (הראשון)
- רבי יצחק אייזיק ספרין
- רבי פנחס לרנר מדינוביץ, מחבר ספר שפתי צדיקים
חיבוריו
- "תורת אמת" (לבוב תרי"א) ו"אוהב ישראל" (ז'יטומיר תרכ"ה), שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל". מהדורה מוערת מפוסקת ומנוקדת יצא לאור בתשע"ד בהוצאת פאר מקדושים.
- אגרות האוהב ישראל, בהוצאת מכון שפתי צדיקים, ירושלים תש"ס.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, הרב מאפטא בעל אוהב ישראל, "תולדותיו, קורות חייו, אמרותיו, בניו וצאצאיו", בהוצאת מכון שפתי צדיקים, ירושלים תשמ"א.
- רבי שלום חיים פרוש, "רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא", בתוך: אור יקרות, חלק שני עמ' פג-קב, ירושלים תשנ"ח.
קישורים חיצוניים
| וויקימעדיע פונדאציע פּראיעקטן |
|---|
 ציטאַטן אויף וויקיציטאט: אברהם יהושע השיל מאפטא |
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם יהושע העשיל", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 12
- רבי אברהם יהושע העשיל (אפטא), אין "אנציקלופדיה יהודית" אויף "דעת"
- רבי אברהם יהושע העשיל מאפטה בעל האוהב ישראל, באתר אהלי צדיקים
- ישראל מרדכי טייטלבוים, שלשלת היוחסין, סדר היחוס של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא
- כתביו
- ספרו "אוהב ישראל" באתר היברובוקס.
- ספרו "תורת אמת" באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ↑ נפטר בי"ט בסיוון תקמ"ה.
- ↑ אמר: "הייתכן שסודות התורה יצאו לאור בלשון של ילדים קטנים ונשים ובסגנונם" - א. מ. הברמן, קבוצי יחד (ירושלים תש"מ) עמ' 134
- ↑ חותנו של רבי מנחם מנדל מסטאנוב, נכדו של רבי יוסף מיאמפולה.
- ↑ בנו היה רבי יוסף מטיברוב (חותן רבי משה צבי מסטנוביץ) וחתנו היה רבי נחום מלויעב בן רבי אהרן מצ'רנוביל.
- ↑ רבי מרדכי היה אביו של רבי יעקב יואל חתנו של רבי משה מקוז'ניץ. רבי יעקב יואל הוא אביו של רבי ישראל אביו של רבי אברהם יהושע העשיל ממוגלניצא.
| פריערדיגער: {{{פאריגער}}} |
אדמו"רי אפטא-זינקוב | קומענדיגער: {{{נעקסטער}}} |
* קטגוריה:רבנים פולנים * קטגוריה:מחברי ספרי חסידות קטגוריה:רבנים אוקראינים קטגוריה:תלמידי רבי אלימלך מליז'נסק קטגוריה:רבנים מולדובים קטגוריה:מז'יבוז': רבנים קטגוריה:רבנים גליציאנים קטגוריה:נשיאי כולל ווהלין קטגוריה:רבנים שנפטרו בחודש ניסן [[{{{1}}}|ו{{{1}}}]]