אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "יוספ'ס אנטפלעקונג צו זיינע ברידער"

←‏די באגעגעניש: רעדאגירונג
(←‏די באגעגעניש: רעדאגירונג)
(←‏די באגעגעניש: רעדאגירונג)
שורה 25: שורה 25:
דער [[רמב"ן]] ערקלערט אז ווען פרעה האט געהערט אז יוסף שטאמט נישט פון קנעכט נאר ער שטאמט פון יעקב האט אים עס זייער געפאלן, {{ציטוטון|וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו}}, און דעריבער האט פרעה באפוילן אז מען זאל אראפברענגען יעקב און זיינע קינדער אין מצרים.  
דער [[רמב"ן]] ערקלערט אז ווען פרעה האט געהערט אז יוסף שטאמט נישט פון קנעכט נאר ער שטאמט פון יעקב האט אים עס זייער געפאלן, {{ציטוטון|וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו}}, און דעריבער האט פרעה באפוילן אז מען זאל אראפברענגען יעקב און זיינע קינדער אין מצרים.  


על פי אחד הפירושים ב[[רש"י]] - ביקשם יוסף בצאתם "אל תרגזו בדרך" - לא לריב בדרך על דבר מכירתו, להתווכח זה עם זה ולומר: על ידך נמכר, אתה ספרת לשון הרע עליו וגרמת לנו לשנאתו{{הערה|רש"י מביא עוד פירושים: א - "אל תרגזו בדרך" זה אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך. ב - אל תפסיעו פסיעה גסה ותכנסו ב[[השמש|חמה]] לעיר.}}.
לויט איינע פון די פשטים אין [[רש"י]] - האט זיי יוסף געבעטן בייפ ארויסגיין "אל תרגזו בדרך" - זיי זאלן זיך נישט קריגן אויף דעם וואס זיי האבן אים פארקויפט, און דעבעטירן און זאגן: וועגן דיר האט מען אים פאקויפט, די האסט פארציילט אויף אים שלעכטס און צוגעברענגט מען זאל אים פארקויפן{{הערה|רש"י ברענגט נאך פשטים: א - "אל תרגזו בדרך" איר זאלט נישט לערנען הלכות אז איר זאלט נישט בלאנדזשען אין וועג. ב - איר זאלט נישט גיין גרויסע טריט, און איר זאלט אריינגיין אין שטאט ווען די [[זון]] שיינט נאך.}}.


בהגיעם ליעקב סירב בתחילה להאמין להם. ב[[ספר הישר (אגדה)|ספר הישר]] מובא כי האחים חששו אם ואיך לספר את הבשורה הפתאומית. [[שרח]] בת [[אשר בן יעקב|אשר]], שעל פי הנאמר שם ידעה לנגן בכינור (הכוונה ל[[כינור#הכינור המקראי|כינור המקראי]]), ניגנה בכינור לפני יעקב כשמילות השיר הם {{ציטוטון|יוסף דודי חי הוא, וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים, ולא מת}}. לאחר שחזרה על הדברים שתיים-שלוש פעמים, שבה אליו רוחו וראה ב[[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]] שדבריה אמת. יעקב בירך אותה: {{ציטוטון|בתי, אל ימשול בך מות עד עולם, כי החיית את רוחי}}.{{הערה|ספר הישר, פרשת ויגש, ד"ה והקול.}}
בהגיעם ליעקב סירב בתחילה להאמין להם. ב[[ספר הישר (אגדה)|ספר הישר]] מובא כי האחים חששו אם ואיך לספר את הבשורה הפתאומית. [[שרח]] בת [[אשר בן יעקב|אשר]], שעל פי הנאמר שם ידעה לנגן בכינור (הכוונה ל[[כינור#הכינור המקראי|כינור המקראי]]), ניגנה בכינור לפני יעקב כשמילות השיר הם {{ציטוטון|יוסף דודי חי הוא, וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים, ולא מת}}. לאחר שחזרה על הדברים שתיים-שלוש פעמים, שבה אליו רוחו וראה ב[[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]] שדבריה אמת. יעקב בירך אותה: {{ציטוטון|בתי, אל ימשול בך מות עד עולם, כי החיית את רוחי}}.{{הערה|ספר הישר, פרשת ויגש, ד"ה והקול.}}
486

רעדאגירונגען