אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "תשב"ץ קטן"

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וויזועלוויקיטעקסט
ק (החלפת טקסט – "רבי [[" ב־"[[רבי ")
קאין תקציר עריכה
שורה 90: שורה 90:
[[קאטעגאריע:ספרות יהודית של ימי הביניים]]
[[קאטעגאריע:ספרות יהודית של ימי הביניים]]
[[קאטעגאריע:ספרות הראשונים]]
[[קאטעגאריע:ספרות הראשונים]]
[[קאטעגאריע:ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית]]
 
[[he:רבי שמשון בן צדוק]]
[[he:רבי שמשון בן צדוק]]
{{דרעפט}}

רעוויזיע פון 08:06, 11 מאי 2023

תשב"ץ קטן
אלגעמיינע אינפארמאציע
דורך רבי שמשון בן צדוק
הוצאה
מקום הוצאה קרמונה
תאריך הוצאה ה'שט"ז
נאך אויסגאבעס
דאטום פון ערשטער אויסגאבע ה'שט"ז
תאריך נאך אויסגאבעס לבוב ה'תרי"ח, ווארשא ה'תרל"ו, און נאך
מספר כרכים 1
תאריך מהדורה מוערת ורשה ה'תרס"א, ירושלים ה'תשל"ד, מהדורת שניאורסון - ירושלים ה'תשס"ה, מהדורת מכון ירושלים - ירושלים ה'תשע"א
כתבי יד כתב יד ורשה 7/258, כתב יד קיימברידג' 1/800, כתב יד פריס 2/643, ועוד[1]
פרשנים רבי משה בצלאל לוריא, רבי ירוחם פישל פערלא, און נאך

תשב"ץ קטן (מיט'ן אריגינעלן נאמען: תשב"ץ) איז א הלכה'דיגער חיבור פון רבי שמשון בן צדוק (בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות), א תלמיד און משרת פונעם מהר"ם מרוטנבורג, וואס האט געשריבן און רעדאגירט דעם ספר פון די פסקים און הנהגות פון זיין רבי'ן, בשעת דער מהר"ם איז געווען איינגעשפארט אין טורמע. דער חיבור איז פון די באקאנטסטע ספרים פון אשכנזישע פוסקים, און ווערט אסאך געברענגט דורך די שפעטערדיגע פוסקים; עס איז אויך א באזע פאר אסאך הלכות אין שולחן ערוך.

נאמען

דער חיבור איז אריגינעל גערופן געווארן "תשב"ץ". דער נאמען איז ראשי תיבות פון "תשובת שמשון בן צדוק"[2]. דער נאמען "תשב"ץ" ערשיינט שוין אין די סימני הספר[3], און לויט עטליכע מאנוסקריפטן פונעם חיבור - איז די נאמען "תשב"ץ" געגעבן געווארן דורך דער מהר"ם זעלבסט[4].

דער נאמען "תשב"ץ קטן" איז געאייגנט עס צו אפטיילן פונעם שו"ת תשב"ץ וואס איז געשריבן דורך רבי שמעון בן צמח דוראן.

מחבר

דער מחבר איז געווען א תלמיד מובהק פון דער מהר"ם מרוטנבורג, אבער דער אידענטיפיקאציע פון זיין נאמען איז נישט קלאר. פארהאן וואס האבן געשריבן אז זיין נאמען איז "שמשון"[5], פארהאן וואס שרייבן אז זיין נאמען איז "שמואל"[6], און אנדערע שרייבן אז זיין נאמען איז "שמעון"[7]. דאס אפשטימען זיין נאמען אלס "שמשון" איז די מערסט פארשפרייט צווישן ציטאטן פון די פוסקים, און אזוי איז מכריע דער חיד"א[8]. אין תשב"ץ קטן איז פארהאן א תשובה פון דער מהר"ם מרוטנבורג דערין ערשיינט א מענטש מיט'ן נאמען ”חברנו הרב שמשון”[9], און עס זענען דא וואס אידענטיפיצירן אים אלס רבי שמשון בן צדוק, תלמיד פונעם מהר"ם און מחבר פונעם ספר[10].

רבי שמשון האט אויך פארפאסט, צוזאמען מיט אן אנדערן תלמיד פונעם מהר"ם רבי מאיר הכהן מרוטנבורג, די הגהות מיינוניות אויף משנה תורה פונעם רמב"ם, א חיבור אין וועלכע ס'ווערן אפגעראכטן די שיטות פון די חכמי אשכנז און בעלי התוספות אויף די נושאין הנדונים, רבי שמשון איז נפטר געווארן אין ה'ע"ב[11].

הינטערגרונט

דער מהר"ם מרוטנבורג האט פרובירט צו איבערלאזן דייטשלאנד און ארויפגיין קיין ארץ ישראל, וואס צוליב דעם איז ער איינגעזעצט געווארן דורך דער דייטשער קייסעררייך – מיט'ן האפנונג צו באקומען א גרויסע אויסלייז פון די אידישע געמיינדע פאר זיין באפרייאונג – מיט'ן שולד פון פרובירן עמיגרירן, א זאך וואס איז געווען פארבאטן פאר אידן.

בשעת'ן וויילן אין טורמע איז פארבאטן געווארן אים צו קומען באזוכן, אבער ביי א געוויסע פונקט איז ערלויבט געווארן פאר זיין תלמיד רבי שמשון אים צו באזוכן אפט און וויילן ביי אים. רבי שמשון האט באדינט דער מהר"ם דארט אין טורמע[12] און האט דאקומענטירט דער מהר"ם'ס מנהגים און חידושי תורה. די הנהגות און הלכות וואס ער האט צאמגענומען ערשיינען אין ספר תשב"ץ. דער ספר אליין איז ווארשיינליך נישט אינגאנצן רעדאגירט געווארן דורך אים, ווייל ער אליין ווערט דערין דערמאנט.

געבוי און אינהאלט

דער חיבור אנטהאלט פסקים פונעם מהר"ם מרוטנבורג אין פארשידענע נושאים, ווען אין רוב געדרוקטע אויסגאבן פונעם ספר שטייט די צאל סימנים ביי 590. אינעם אריגינעלן חיבור זענען געווען ווייניגער סימנים; די צוגלייגטע שטאמען פון פארשידענע פלעצער. תפוצתו הרבה הביאה לכך שרבים הוסיפו לשולי כתבי היד הגהות והוספות שונות, ואלו נוספו לתוך החיבור על ידי המעתיקים השונים. כך גם סדר הסימנים משתנה בין כתבי היד הרבים[13].

מערסטנס פסקים זענען געשריבן געווארן דורך רבי שמשון על סמך הנהגות וואס ער האט געזען אדער הלכות וואס ער האט געהערט פונעם מהר"ם, און טייל פון זיי זענען פסקים וואס זענען מנוסח געווארן דורך דער מהר"ם אליין. דער חיבור איז געשריבן געווארן בתקופת שהייתו של המהר"ם במאסר אינעם קעניגליכן טירה אין שטאט איינזיסהיים (ענ')[14].

אינעם ספר זענען פארהאן הוספות געשריבן דורך רבי פרץ מקורביל, בן דורו פונעם מהר"ם, וואס האט צוגעלייגט הבדלים צווישן די מנהג פון יהדות צרפת און יהדות אשכנז, און אויך הלכות אין וועלכע די מנהג איז נישט ווי דער מהר"ם. די הוספות אלו געפונען זיך אינעם טעקסט פונעם חיבור, און זענען כאראקטעריזירט דורך די צוגאב פונעם ווארט "הג"ה" פאר זיי. דער ספר פארמאגט אויך פארשידענע שפעטערדיגע הוספות, וואס זייער מחבר'ס אידענטיפיקאציע איז נישט באקאנט.

איינע פון די באקאנטסטע מימרות פונעם מהר"ם מרוטנבורג ווערט געברענגט אינעם ספר, לויט איר: "כשהאדם גומר בדעתו לקדש השם, וימסור נפשו על קידוש השם, כל מה שעושין לו, הן סקילה, הן שריפה, הן קבורת חיים, הן תליה, אינו כואב לו כלום... ותדע שכן הוא, שאין לך אדם בעולם שאם היה נוגע באצבע קטנה באש שלא היה צועק; אפילו אם היה בדעתו לעכב עצמו, לא היה יכול. ורבים מוסרים עצמם לשרפה ולהריגה על קידוש השם יתברך, ואינם צועקים לא אוי ולא אבוי"[15].

פארשפרייטנוג

גודלו של החיבור, שנחשב ביחס לחיבורים אחרים כקטן, הקל על העתקתו, וגרם לתפוצתו הרבה ביהדות אשכנז וביהדות אירופה בכלל. מספר ההעתקים בכתב יד ששרדו וקיימים כיום עומד על כ-120.

החיבור מוזכר אצל רבי מרדכי בן הלל ("המרדכי"), מתלמידי המהר"ם מרוטנבורג[16], ועל פי הקבלות ציטוטים נראה כי היה מצוי גם אצל עוד מתלמידי המהר"ם מרוטנבורג[4]. תפוצתו החלה מיד לאחר חיבורו, והוא מוזכר רבות בדברי גדולי הדור שלאחר חיבורו, כמו בספר כלבו ואורחות חיים (מר"א מלוניל) שמצטטים ממנו רבות. גם אצל רבי יעקב בן אשר, בספרו ארבעה טורים, הוא מוזכר מספר פעמים[17].

אויסגאבן

מלבד העתקי כתבי היד הרבים שהיו לספר תשב"ץ קטן, הוא גם הודפס פעמים רבות ובמהדורות שונות:

  • מהדורת קרימונה ה'שט"ז (1556) - מהדורת הדפוס הראשונה של החיבור, שהודפסה כ-250 שנה לאחר כתיבתו, בדפוס ויצינצו קונטי. במהדורה זו (וממנה ואילך) הכיל הספר 590 סימנים.
  • מהדורת תקע"ו (1816) - מהדורה שהתבססה על מהדורת קרימונה, עם הגהות קלות. מקום הדפוס הוא ככל הנראה בקאפוסט[18].
  • מהדורת לבוב תרי"ח (1858) - הודפסה בבית הדפוס של דוד צבי שרֶנצְל.
  • מהדורת ורשה תרל"ו (1875) - הודפסה בבית הדפוס של יצחק גולדמן. במהדורה זו צונזרו מן הספר הסימנים תט"ז (תי"ו) ותי"ז. כמו כן הסימנים תקי"ב ותקי"ג אוחדו לסימן אחד (תק"י). כדי להשלים את מספר סימני הספר ל-590, כמו במהדורות שלפניו, הסימנים תקפ"ג ותקפ"ד חולקו לחמישה סימנים (תק"פ–תקפ"ד). השמטות אלו ואחרים גרמו לשיבוש מספּוּר סימני הספר, בסימנים שבתווך. שיבושי סימנים אלו המשיכו גם במהדורות הבאות. במהדורת ורשה גם לא השוו מול המהדורות הראשונות, והמהדירים הכניסו שינויים בספר לפי ראות עיניהם, לשם "תיקון הטעיות". בשנים שלאחר מכן הודפסה מהדורה נוספת זהה באותה הוצאה, ובהמשך - בשנת תרמ"ב (1881) - הודפסה בוורשה עוד מהדורה המתבססת על מהדורת תרל"ו (לא ידוע בית הדפוס).
  • מהדורת לוין-אפשטיין - ורשה תרס"ב (1902). מהדורה זו התבססה על מהדורת ורשה תרל"ו. מהדורה נוספת יצאה על ידי לוין-אפשטיין בוורשה בשנת תר"ף, שהתבססה על קודמתה משנת תרס"ב. על בסיס מהדורה זו האחרונה יצאה מהדורה שלישית בהוצאת לוין-אפשטיין, בירושלים תשי"א.

בהמשך הודפסו מהדורות נוספות, הכוללות לרוב פירושים או הערות:

  • מהדורת ורשה תרס"א - כוללת פירוש "שבעת הנרות" מרבי משה בצלאל לוריא. הודפסה בבית הדפוס של יעקב זאב אונטרהנדלר.
  • מהדורת ירושלים תשל"ד - מהדורת צילום של מהדורת ורשה תרס"א, בתוספת כמה השמטות והוספות, הערות רבי ירוחם פישל פערלא, וכן הערות וביאורים (בסוף הכרך הודפס נספח של קונטרס בעניין אחר)
  • מהדורת שניאורסון - בהוצאת מכון תורה שבכתב, ירושלים תשס"ה, בתוספת מבוא והערות. מהדורה זו הודפסה על פי נוסח כתב היד שהיה בידי רבי יהודה בן אליעזר הלוי מינץ (מהר"י מינץ) ורבי יוסף קארו ("הבית יוסף")[19], וייתכן שאותו נוסח כתב היד היה גם בידי רבי שלמה לוריא ("הרש"ל")[20]. הערות רבי ירוחם פישל פערלא מופיעות גם במהדורה זו. סימנים חדשים על הלכות פסח המופיעים במהדורה זו, אינם מהמהר"ם עצמו, אלא ליקוט מדברי הראבי"ה[20].
  • מהדורת מכון ירושלים - ירושלים תשע"א, בתוספת מבוא, הערות, מקבילות (מדברי הראשונים בני אותה התקופה, ובעיקר מבית מדרשו של המהר"ם) והשלמות, עם מפתח עניינים. מהדורה זו מבוססת על הדפוס הראשון (קרמונה שט"ז), עם מדור "שינויי נוסחאות" להשוואה מול מספר כתבי יד[21].
  • מהדורת ירושלים תשע"ה - מהדורת צילום של מהדורת ורשה תרס"א, בתוספת הערות בסוף הספר מאת הרב שמריהו שולמן

זעט אויך

ביבליאגראפיע

דרויסנדע לינקס

מהדורות הספר

רעפערענצן

  1. ↑ לרשימת כתבי יד נוספים ראו:
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אוצר החכמה
    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    ליידיגע פאראמעטער [ 5 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע         שלמה אנגל, "בשער הספר", בתוך תשב"ץ קטן, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשע"א, עמ' 13–14. בסך הכול מצויים כ-120 כתבי יד.
  2. ↑ רבי משה מטראני, שו"ת המבי"ט, חלק א', סימן ר"צ, על פי "כתיבה גסה אשכנזית" שבסוף העתק ספר התשב"ץ קטן.
  3. ↑ ראו סי' צ' וסי' של"ח.
  4. ↑ 4.0 4.1
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אוצר החכמה
    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    ליידיגע פאראמעטער [ 5 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע         שלמה אנגל, "בשער הספר", בתוך תשב"ץ קטן, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשע"א, עמ' 10.
  5. ↑ רבי משה מטראני, שו"ת המבי"ט, חלק א', סימן ר"צ, על פי "כתיבה גסה אשכנזית" שבסוף העתק ספר התשב"ץ קטן; החיד"א, שם הגדולים, אות ש', סעיף קפ"ז, בשם העתק כתב יד של התשב"ץ ובשם רבי אברהם זכות בספרו ספר יוחסין השלם.
  6. ↑ זעט: שער מהדורת הספר תשב"ץ קטן, קרמונה שט"ז; רבי משה מאט, מטה משה, סימן ר"ע; רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, דף כ"ד.
  7. ↑ הוספות הרמ"א לספר יוחסין השלם, בסוף הספר.
  8. ↑ החיד"א, שם הגדולים, אות ש', סעיף קפ"ז.
  9. ↑ רבי שמשון בן צדוק, תשב"ץ קטן, סי' ת'.
  10. ↑
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אוצר החכמה
    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    ליידיגע פאראמעטער [ 5 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע         שלמה אנגל, "בשער הספר", בתוך תשב"ץ קטן, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשע"א, עמ' 10.
  11. ↑
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:היברובוקס
    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע         אברהם זכות, ספר יוחסין
  12. ↑ הג"ה מנחם ציון על שם הגדולים חלק ב, מערכת ת', הערה עט
  13. ↑
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אוצר החכמה
    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    ליידיגע פאראמעטער [ 5 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע         שלמה אנגל, "בשער הספר", בתוך תשב"ץ קטן, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשע"א, עמ' 12.
  14. ↑ רבי משה מטראני, שו"ת המבי"ט, חלק א', סימן ר"צ, על פי "כתיבה גסה אשכנזית" שבסוף העתק ספר התשב"ץ קטן; החיד"א, שם הגדולים, אות ש', סעיף קפ"ז; ועוד. פרט זה מופיע גם בשער מהדורת לבוב תרי"ח. אמנם בכל העתקי כתבי היד של החיבור, וכן במהדורה הראשונה (קרמונה שט"ז), לא מופיע פרט זה.
  15. ↑ רבי שמשון בן צדוק, תשב"ץ קטן, סי' תט"ו, בשם מהר"ם מרוטנבורג.
  16. ↑ ראו: רבי מרדכי בן הלל, מרדכי, ברכות, סי' קצ"ב וקצ"ה; שם, שבת, סי' תע"ג; שם, חולין, סי' תשמ"ו ותשמ"ז. וראו שם, חולין, סי' תשמ"ה, שאף הגהות רבי פרץ מקורביל על התשב"ץ קטן מוזכרים במרדכי.
  17. ↑ ראו לדוגמה:טור, אורח חיים, סימן ק"פ, ר"ג ור"פ.
  18. ↑ ראו בתצוגת רשומה של הספר, באתר מפעל הביבליוגרפיה העברית של הספרייה הלאומית.
  19. ↑ על פי שער הספר של המהדורה.
  20. ↑ 20.0 20.1
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אוצר החכמה
    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    ליידיגע פאראמעטער [ 5 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע         שלמה אנגל, "בשער הספר", בתוך תשב"ץ קטן, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשע"א, עמ' 11.
  21. ↑ על כך, ועוד, ראו:
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אוצר החכמה
    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    ליידיגע פאראמעטער [ 5 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע         שלמה אנגל, "בשער הספר", בתוך תשב"ץ קטן, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשע"א, עמ' 13–15.


די ראשונים לויט געאגראפישע ראיאנען
אשכנז רבי משולם בן קלונימוס • רבינו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקר • ריב"א • ראב"ן • רבי אליעזר ממיץ • ראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרוע • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • המרדכי • הגהות מיימוניות • תשב"ץ קטן • רבי אליעזר מטוך • רבי יצחק מדורא • האגודה • מהר"ם ס"ל • מהרא"ק • מהר"י טירנא • מהרי"ל • מהר"י וייל • תרומת הדשן • ראשונים נוספים
צרפת רש"י • בעלי התוספות (רשב"ם • רבינו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז • רבי יצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץ • חכמי איוורא • רבי שמשון מקינון • ראשונים נוספים
ענגלאנד תוספות חכמי אנגליה • רבינו תם מאורליינש • רבי משה מלונדריש • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים
פּראָווענציע בעל האשכול • רבי יוסף אבן פלאת • בעל העיטור • בעל המאור • הראב"ד • רבי יהונתן מלוניל • המנהיג • שיטת ריב"ב • רד"ק • בעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההר • המאירי • רבי אהרן הכהן מלוניל • ראשונים נוספים
ספרד ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגיד • רי"ץ גיאת • רבי יצחק הברצלוני • יהודה הברצלוני • רי"ף • רבי יהודה הלוי • ר"י מיגאש • אבן עזרא • רמ"ה • רבי שמואל הסרדי • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רא"ה (ספר החינוך) • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבנו ירוחם • מהר"ם חלאווה • אבודרהם • רבי יעקב בעל הטורים • ר"ן • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
איטאליע רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • ראשונים נוספים
צפון אפריקע ארבעת השבויים • רבינו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רבי יוסף אבן עקנין • רבי שמואל אבן ג'אמע • רבי זכריה אגמאתי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה הלוי • רבי אפרים אנקווה
תימן בעלי אלשרח (רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי) • רבי דוד עדני • אברהם בן שלמה
מצרים רבי שמריה בן אלחנן • רבי שמואל בן חנניה הנגיד • רמב"ם • רבי חננאל בן שמואל • רבי אברהם בן הרמב"ם • רב יוסף ראש הסדר • רבי פרחיה בן ניסים • רבי דוד הנגיד • רבי תנחום הירושלמי • רבי יהושע הנגיד • רבי דוד ברבי יהושע הנגיד • ראשונים נוספים
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים • אחרונים
גענומען פון "https://yi.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תשב%22ץ_קטן&oldid=249872"