אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "דצ"ך עד"ש באח"ב"

קיין רעדאגירונג באמערקונג
(אפדעיט)
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
די ווערטער '''דצ"ך עד"ש באח"ב''' זענען אנגעגעבן אלס [[סימנים (ש"ס)|סימנים]] פאר די [[צען מכות]] דורך [[רבי יהודה]] אין די [[הגדה של פסח]] ביי מגיד{{הערה|דער מקור איז אין {{ספרי|1=דברים|4=שא}}; מדרש תנאים דברים כ"ו.}}.
די ווערטער '''דצ"ך עד"ש באח"ב''' זענען אנגעגעבן אלס [[סימנים (ש"ס)|סימנים]] פאר די [[צען מכות]] דורך [[רבי יהודה]] אין די [[הגדה של פסח]] ביי מגיד{{הערה|דער מקור איז אין {{ספרי|1=דברים|4=שא}}; מדרש תנאים דברים כ"ו.}}.
די סימנים אנטהאלטן די [[ראשי תיבות]] פון די מכות: '''ד'''ם, '''צ'''פרדע, '''כ'''ינים; '''ע'''רוב, '''ד'''בר, '''ש'''חין; '''ב'''רד, '''א'''רבה, '''ח'''ושך, מכת '''ב'''כורות.
די סימנים אנטהאלטן די [[ראשי תיבות]] פון די מכות: '''ד'''ם, '''צ'''פרדע, '''כ'''ינים; '''ע'''רוב, '''ד'''בר, '''ש'''חין; '''ב'''רד, '''א'''רבה, '''ח'''ושך, מכת '''ב'''כורות.
אין מדרש שטייט אז די סימנים איז געווען אויסגעקריצט אויף [[משה'ס שטעקן]]. ביים זאגן די סימנים אין די הגדה ביים [[סדר]], פירט מען זיך אראפצוגיסן דריי טראפן וויין פונעם בעכער, אזוי ווי ביי די מכות.
אין מדרש שטייט אז די סימנים זענען געווען אויסגעקריצט אויף [[משה'ס שטעקן]]. ביים זאגן די סימנים אין די הגדה ביים [[סדר]], פירט מען זיך אראפצוגיסן דריי טראפן וויין פונעם בעכער, אזוי ווי ביי די מכות.


== ערקלערונגען ==
== ערקלערונגען ==
שורה 13: שורה 13:
בשם [[רש"י]] און אנדערע ווערט ערקלערט אז דאס קומט צו ווייזן אז די סדר פון די מכות איז געווען ווי געשילדערט אין [[ספר שמות]], און מען זאגט נישט דא "[[אין מוקדם ומאוחר בתורה]]", ספעציעל אז אין [[תהלים]]{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|עח|לאנג=יא|אן=ספר}}; {{תנ"ך|תהלים|קה|לאנג=יא|אן=ספר}}}} ווערן די מכות געשילדערט מיט אן אנדערע סדר{{הערה|[https://haggadah.alhatorah.org/Parshan/Ritva/Maggid/13.11 ריטב"א אויף הגדה] בשם רש"י; [https://haggadah.alhatorah.org/Parshan/From_Rashi's_Beit_Midrash/Maggid/13.3 מבית מדרשו של רש"י] אויף הגדה, ר"י בן יקר, {{ספריא|2=שבלי הלקט - הגדה של פסח|3=Shibolei_HaLeket_on_Pesach_Haggadah%2C_Magid%2C_The_Ten_Plagues.17}} בשם [[רבי יהודה החסיד]], וכ״כ הראבי״ה (פסחים סי׳ תכד) בשמו, הרשב״ץ והחזקוני (שמות ח, טו) בשם ויש מפרשים. וכן מובא פירוש זה בפירושי בעלי התוספות עה״ת (שמות ז, כה). אורחות חיים און כל בו אויף הגדה בשם "יש אומרים".}}. אין די סדר פון דעם סימן האבן אויך געליינט די וואס האבן געברענגט ביכורים{{הערה|[[הגהות מיימוניות]], [https://rambam.alhatorah.org/Parshan/Hagahot_Maimoniyot/Chametz_uMatzah/8.15 נוסח ההגדה (סוף הל' חמץ ומצה) אות ב] בשם רבינו חננאל; [[שית:Piskei_Tosafot_on_Menachot.234|פסקי תוספות מנחות סי' רלד]]. זעט {{ספריא|רבי חיים יוסף דוד אזולאי|שפה אחת על הגדה של פסח|Safa_Echat_on_Pesach_Haggadah%2C_Magid%2C_The_Ten_Plagues.17}}; {{אוצר החכמה|משה בונים יוסטמן (יאושזאהן)|פון אונזער אלטען אוצר|157620|page=115|באנד=ימים טובים, חמש מגילות|שנת הוצאה=תשט"ו|עמ=116–117}}.}}.
בשם [[רש"י]] און אנדערע ווערט ערקלערט אז דאס קומט צו ווייזן אז די סדר פון די מכות איז געווען ווי געשילדערט אין [[ספר שמות]], און מען זאגט נישט דא "[[אין מוקדם ומאוחר בתורה]]", ספעציעל אז אין [[תהלים]]{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|עח|לאנג=יא|אן=ספר}}; {{תנ"ך|תהלים|קה|לאנג=יא|אן=ספר}}}} ווערן די מכות געשילדערט מיט אן אנדערע סדר{{הערה|[https://haggadah.alhatorah.org/Parshan/Ritva/Maggid/13.11 ריטב"א אויף הגדה] בשם רש"י; [https://haggadah.alhatorah.org/Parshan/From_Rashi's_Beit_Midrash/Maggid/13.3 מבית מדרשו של רש"י] אויף הגדה, ר"י בן יקר, {{ספריא|2=שבלי הלקט - הגדה של פסח|3=Shibolei_HaLeket_on_Pesach_Haggadah%2C_Magid%2C_The_Ten_Plagues.17}} בשם [[רבי יהודה החסיד]], וכ״כ הראבי״ה (פסחים סי׳ תכד) בשמו, הרשב״ץ והחזקוני (שמות ח, טו) בשם ויש מפרשים. וכן מובא פירוש זה בפירושי בעלי התוספות עה״ת (שמות ז, כה). אורחות חיים און כל בו אויף הגדה בשם "יש אומרים".}}. אין די סדר פון דעם סימן האבן אויך געליינט די וואס האבן געברענגט ביכורים{{הערה|[[הגהות מיימוניות]], [https://rambam.alhatorah.org/Parshan/Hagahot_Maimoniyot/Chametz_uMatzah/8.15 נוסח ההגדה (סוף הל' חמץ ומצה) אות ב] בשם רבינו חננאל; [[שית:Piskei_Tosafot_on_Menachot.234|פסקי תוספות מנחות סי' רלד]]. זעט {{ספריא|רבי חיים יוסף דוד אזולאי|שפה אחת על הגדה של פסח|Safa_Echat_on_Pesach_Haggadah%2C_Magid%2C_The_Ten_Plagues.17}}; {{אוצר החכמה|משה בונים יוסטמן (יאושזאהן)|פון אונזער אלטען אוצר|157620|page=115|באנד=ימים טובים, חמש מגילות|שנת הוצאה=תשט"ו|עמ=116–117}}.}}.


נאך א פשט האט רש"י געזאגט בשם דעם [[מדרש תהלים|שוחר טוב]]{{הערה|עס ערשיינט נישט אין אונזער מדרש תהלים}}, אז די ווערטער דצ"ך עד"ש באח"ב זענען געווען געשריבן אויף [[משה'ס שטעקן]], ווי געברענגט אין מדרש{{הערה|{{מדרש רבה|שמות|ח|ג}}; {{ילקוט שמעוני|תורה|קעג}}; תנחומא, באבער, וארא, ח}} און בשם דעם ירושלמי{{הערה|רש"י אין ספר האורה {{ספריא||חלק א צ*|Sefer_HaOrah%2C_Part_I.90}}; אורחות חיים און אבודרהם אויף הגדה. עס ערשיינט נישט אין אונזער ירושלמי.}}, און [[משה]] האט געקוקט אויפ'ן ספעציפישן אות פון די מכה ביים ברענגען דערמיט די מכה{{הערה|[https://haggadah.alhatorah.org/Parshan/Ritva/Maggid/13.11 ריטב"א אויף הגדה] בשם רש"י}}.
אין מדרש שטייט{{הערה|{{מדרש רבה|שמות|ח|ג}}; {{ילקוט שמעוני|תורה|קעג}}; {{תנחומא|וארא|ח|ב=יא}}}}, און אזוי ווערט געברענגט בשם דעם ירושלמי{{הערה|רש"י אין ספר האורה {{ספריא|2=חלק א צ*|3=Sefer_HaOrah%2C_Part_I.90.2}}; אורחות חיים און אבודרהם אויף הגדה. עס ערשיינט נישט אין אונזער ירושלמי.}}, אז די ווערטער דצ"ך עד"ש באח"ב זענען געווען געשריבן אויף [[משה'ס שטעקן]], און [[משה]] האט געקוקט אויף זיי כדי צו זען וועלכע מכה צו ברענגען{{הערה|{{תנחומא|תזריע|י|ב=יא}}; [https://haggadah.alhatorah.org/Parshan/From_Rashi's_Beit_Midrash/Maggid/13.3 מבית מדרשו של רש"י] אויף הגדה, בשם ר' לוי ז"ל. זעט תורה שלמה [https://mg.alhatorah.org/Dual/Torah_Shelemah/Shemot/10.1 שמות י, יא הערה 14]}}.


===באזונדערע גרופעס===
===באזונדערע גרופעס===