אספקלריה רעדאקטארן
1,366
רעדאגירונגען
(רעדאגירונג) |
(←ביוגרפיה: רעדאגירונג) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
רבי '''ישעיה שטיינער''' (ווערט גערופן '''רבי ישעי'לע קערעסטיר'ער'''; ([[ה'תרי"א]], [[1851]] - [[ג' אייר]] [[ה'תרפ"ה]], [[1925]]) איז געווען דער ערשטער קערעסטירער רבי, האט געוואינט אין [[קערעסטיר]] נעבן [[מישקאלץ]] אין [[אונגארן]]. | רבי '''ישעיה שטיינער''' (ווערט גערופן '''רבי ישעי'לע קערעסטיר'ער'''; ([[ה'תרי"א]], [[1851]] - [[ג' אייר]] [[ה'תרפ"ה]], [[1925]]) איז געווען דער ערשטער קערעסטירער רבי, האט געוואינט אין [[קערעסטיר]] נעבן [[מישקאלץ]] אין [[אונגארן]]. | ||
== | == ביאגראפיע == | ||
איז געבורן געווארן צו רבי משה און מרת הענטשא מרים שטיינער אין דארף זבאריוו וואס איז נעבן בארדיעוו (היינט צוטאגס אין [[סלאוואקיע]]. אביו נפטר כאשר היה בן שלוש. בגיל שתים עשרה אמו שלחה אותו לבית האדמו"ר רבי [[צבי הירש פרידמן]] מ[[אולסליסקה|ליסקא]], אשר שלחו ללמוד ב[[סמיהאלי]]. לאחר חצי שנה חזר לליסקא ולמד שם כמה שנים, בהמשך אף מינה אותו הרבי מליסקא ל[[משב"ק|משמשו]]. ב[[ד' בניסן]] [[ה'תרל"ה]] נשא לאישה את שרה, בת הרב יצחק יונה וויינשטוק. לאחר פטירת רבו הקפיד לחתום כמשמשו של הרבי מליסקא{{הערה|1=נהג לחתום: הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע. צילום חתימתו נמצא בספרו של הרב וידובסקי המצוין לעיל, עמ' 13.}}. נהג לנסוע אל רבי [[מרדכי לייפר|מרדכי מנדבורנא]], רבי [[שמואל פרנקל]] מ[[היידודורוג|דאראג]] ועוד. כן היה מתלמידי רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]. לאחר שנפטר רבו הוכתר כאדמו"ר מליסקא על ידי רבי מרדכי מנדבורנא (לצד חתנו של רבי צבי הירש מליסקא, רבי חיים פרידלנדר), אך עקב מתיחות ורדיפות מצד חסידי ליסקא עבר לקרסטיר<ref>מופת הדור עמוד עז</ref>. | |||
בקרסטיר החל להתפרסם כ"בעל מופת", ורבבות חסידים באו לחצרו. | בקרסטיר החל להתפרסם כ"בעל מופת", ורבבות חסידים באו לחצרו. | ||