רבי מאיר יוסף רובין

ווערסיע פון 10:27, 17 מאי 2023 דורך האט'ס אמונה (שמועס | ביישטייערונגען) (פאבליצירט)
(חילוק) → עלטערע ווערסיע | איצטיגע ווערסיע (חילוק) | נייערע ווערסיע ← (חילוק)
דער בלאט איז נישט קיין ענציקלאפעדישע ארטיקל
דער בלאט איז א דרעפט פון רבי מאיר יוסף רובין.

רבי מאיר יוסף רובין הי"ד (–ט"ו סיון תש"ד), פון קערעסטיר.

אפשטאם

רבי מאיר יוסף צו זיין פאטער הרב ברוך רובין, רב אין בריזדאוויץ, א זון פון הרב מאיר רובין, פון גלאגאוו, א זון פון הרב מנחם מענדל רובין, פון גלאגאוו, (אן איידעם פון הרב מאיר ראטנבערג פון אפטא, דער אור לשמים), א זון פון הרב אשר ישעיה רובין פון ראפשיץ. און צו זיין מוטער מרת שרה שלאמצא א טאכטער פון הרב מנחם מענדל אייכנשטיין, א זון פון הרב יצחק אייזיק אייכנשטיין פון זידיטשוב.

הסתלקות

רבי מאיר יוסף איז אומגעקומען ט"ו סיון תש"ד אויף קידוש השם אין אושוויץ, הי"ד.

פאמיליע

רבי מאיר יוסף האט געהייראט מרת רבקה צירל א טאכטער פון הרב אברהם שטיינער, א זון פון רבי ישעיה שטיינער פון קערעסטיר. זי איז נפטר געווארן אין יאר ה'תר"ע. זייערע קינדער:

  • מרת חיה פריא הי"ד.
  • הרב ישכר בעריש רובין קערעסטירער רבי אין ניו יארק.
  • הרב מנחם מענדיל אין נוי יארק.
  • מרת פריידא גיטל, די ווייב פון הרב מנחם ישראל ראטטענבערג, קאסאנער רבי פון בארא פארק.

רעפערענצן

  • אנציקלופדיה לחכמי גליציה, מאיר וונדר
דער ארטיקל קומט פון יידיש-וויקיפעדיע.
אריגינעלער בלאטערלויבעניש cc-by-sa 3.0.

מוסטער:מקורות


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אישיות רבנית

פאראמעטער [ מקום לידה, מקום פטירה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

רבי מאיר יוסף רובין
געבורט תרנ"ט
נרצח ט"ו בסיוון תש"ד
טעטיגקייט אָרט קרסטיר
שלישי אדמו"ר מקרסטיר

רבי מאיר יוסף רובין (תרנ"ט - ט"ו בסיון תש"ד) היה האדמו"ר השלישי מקרסטיר.

ביוגרפיה

נולד בבריזדוביץ לרב העיר רבי ברוך רובין[1], ולשרה שלאמצא בת רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב (חתן רבי חיים אברהם ממיקולייב חתנו של רבי מאיר מפרמישלאן) בן רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב.

למד אצל אביו ואצל רבי מרדכי לייב וינקלר אב"ד מאד בעל לבושי מרדכי שהסמיכו להוראה.

בב' בכסלו תרע"ט נשא את רבקה צירל בת רבי אברהם מקרסטיר, בנו של רבי ישעיה מקרסטיר, שפירנסו במשך שש שנים. לפני פטירתו של רבי ישעיה הסתגר עם נכדו רבי מאיר יוסף לזמן רב, אחר פטירתו של רבי ישעיה מילא את מקומו בנו רבי אברהם אך הוא לא האריך ימים ונפטר לאחר 22 חודשים. לפני פטירתו הסמיך את חתנו רבי מאיר יוסף לממלא מקומו באדמו"רות קרסטיר.

המשיך במפעלות הצדקה וההכנסת אורחים של זקינו רבי ישעיה וחמיו רבי אברהם. בלט בהתמדתו בלימוד התורה ונודע כפועל ישועות[2][3].

בכ"ג בניסן תש"ד הוציאו הנאצים פקודה שעל כל היהודים תושבי קרסטיר להתכנס בחצר בית הכנסת העירוני. בכ"ה בניסן הועברו ברכבת לגטו באוהעל, ומשם הובלו לאושוויץ ונרצחו בט"ו בסיון. לפני הגירוש מקרסטיר הסמיך את בנו השני רבי ישכר דוב לממלא מקומו.

מדברי תורתו נדפסו בסוף ספרו של אביו שארית ברוך.

צאצאיו

  • בנו רבי מנחם מנדל חתן רבי ישראל פריינד אב"ד הוניאד.
  • בנו ממלא מקומו רבי ישכר דוב רובין האדמו"ר מקרסטיר בארצות הברית, חתנו של הרב חיים מייזליש אב"ד סרוואש.
  • בתו חיה פרי' אשת בן דודה רבי אשר ישעיה רובין בן רבי יעקב ישראל ישורון מסאסרגן.
  • בתו פריידא גיטל אשת רבי מנחם ישראל רוטנברג מקוסון בברונקס ולאחר מכן כיהן בבורו פארק.
    • הרב מאיר יהוסף ממלא מקום אביו. הקים את היישוב החרדי החדש בלינדן שבניו ג'רזי. חתן קרובו (בן דוד שני של אביו) רבי אשר ישעיה מקוסון בני ברק.
    • הרב משה שמואל מכהן כאדמו"ר מקוסון בלונדון. לו ישיבה בשם עדות ביהוסף.
    • הרב נפתלי צבי, האדמו"ר מקוסון בהיללקרעסט.
    • הרב אברהם ברוך, האדמו"ר מקוסון בלייקווד. חתן רבי צבי מאיר פאנעט מדעעש.
    • הרב חיים יהודה לייביש האדמו"ר מפארשעי מונסי (קהל נצח ישראל). חתן קרוב משפחתו, רבי חיים שלמה מקוזיבה.
    • הרב ישעיה משולם פייש האדמו"ר מראזלא בביתר. חתן הרב אהרן מרדכי רוטנר.
    • חתנו הרב חיים שלמה רוטנברג, מרבני קהילת 'קרן אור' ברסלב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נכדם של רבי מאיר מאפטא, רבי אלימלך מליזענסק, המגיד מקוז'ניץ, ורבי אשר ישעיה מרופשיץ.
  2. ראו בהקדמת ספר דברי שמואל לרבי שמואל זאב ראטה אב"ד אוהעל.

  3. פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אוצר החכמה

    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    פרשת גדולת מרדכי, עמוד 26.

קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול קטגוריה:אדמו"רים הונגרים קטגוריה:רבנים שנספו במחנה ההשמדה אושוויץ