רבי יוסף מאיר ווייס

פון המכלול
ווערסיע פון 10:20, 19 אפריל 2023 דורך האט'ס אמונה (שמועס | ביישטייערונגען) (נאך גארנישט געטוהן דערמיט)
(חילוק) → עלטערע ווערסיע | איצטיגע ווערסיע (חילוק) | נייערע ווערסיע ← (חילוק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף מאיר ווייס

רבי יוסף מאיר וייס מספינקא, הנודע על שם ספרו אמרי יוסף (מונקאץ', י"ח באדר תקצ"חספינקא, ו' באייר תרס"ט), היה אדמו"ר, רב, מקובל ומחבר ספרים תורניים. מייסד חסידות ספינקא שבספנצה.

תולדותיו

נולד בעיר מונקאץ' (באותה עת תחת השלטון של האימפריה האוסטרית), לרבי שמואל צבי וייס ששימש כאב"ד בעיר.[1] היה תלמידם של המהר"ם א"ש רבה של אונגוואר, הרב שמואל שמלקה קליין רבה של סליש ודודו רבי יצחק אייזיק וייס רבה של סוואליווע. מגיל צעיר דבק בתורת החסידות והיה נוסע לאדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז ולאדמו"ר ה"צמח צדיק" מויזניץ.

לאחר נישואיו השניים[אויסקלארונג פארלאנגט] התקרב מאד לאדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, עד שהיה לחשוב בתלמידיו, וממנו קיבל את עיקרי תורתו בחסידות. קיים גם קשרים עם רבי חיים מצאנז. עוד בשנת תר"ל הכתיר אותו רבו לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל על עצמו תפקיד של אדמו"ר בחיי רבו. לאחר פטירת רבו בי"ג סיון תרל"ג, הכתירו אותו כמה מחסידי הרב המנוח לאדמו"ר בעיירה ספינקא שבמרמורש.[2] מני אז הסתופפו בחצרו רוב חסידי רבו מזידיטשוב, והמוני יהודים ממחוזות הונגריה וגליציה. גם גדולי תורה כמהרש"ם מברעזין נמנו על חסידיו.

במיוחד התפרסם כבקי בתורת הקבלה, עד שאמרו שרבי חיים מצאנז מתייעץ עמו בשאלות בקבלה. כרבו מזידיטשוב אחז בקבלת האר"י הקלאסית, ללא שינויים.[3] תורתו החסידית נכתבה בספרו הגדול "אמרי יוסף", המבוססת רובה ככולה על קבלת האר"י. תורתו מצויה גם בספר של רבו שהוא הוציא לאור "ליקוטי מהרי"א". בשנת תשע"ד נדפסו בפרסום ראשון חלק מהגהותיו על ספר הקבלה "פרי עץ חיים", על ידי נכדו הרב אביש ווייס.

התנגד לציונות וקרא להתרחק מהציונים[4].

נקבר בעיירה ספינקא. בשנת תשל"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל, והוא נטמן בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.

קישורים חיצוניים

סדרת ספריו "אמרי יוסף" באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. אביו הרב אברהם ווייס תלמידו של רבי יצחק אייזיק מקאליב עלה לעת זקנתו לארץ ישראל ומקום קבורתו בבית העלמין העתיק בטבריה.
  2. מנשה אונגר, ספר קדושים: רביים אויף קידוש-השם. פארלאג שולזינגער ברידער, ניו יורק 1967. עמ' 306.
  3. גרשום שלום בערך קבלה, האנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמ' 99
  4. קובץ תל תלפיות ט"ו אב תרס"ד, הובא בספר משכנות הרועים חלק א' עמוד רכ"ו

מוסטער:בקרת זהויות

קטגוריה:רבנים הונגרים קטגוריה:אדמו"רי ספינקא קטגוריה:אישים שהועלו לקבורה בארץ ישראל קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות סגולה קטגוריה:יהודים ממרמורש קטגוריה:ילידי 1838

קטגוריה:נפטרים ב-1909

טיילן פון דער ארטיקל זענען מעגליך איבערגעזעצט פון העברעאישער וויקיפעדיע
cc-by-sa 3.0 ערלויבענישאריגינעלער בלאטביישטייערער