כהושעת אלים

ווערסיע פון 01:09, 26 סעפטעמבער 2023 דורך למאי נ"מ (שמועס | ביישטייערונגען) (געשאַפן בלאַט מיט '{{דרעפט}} <!-- הייבט אן רעדאגירן אונטער די שורה --> {{חלונית | ניקוד = כן | רוחב = 18em | תוכן = כְּהוֹשַֽׁעְתָּ '''אֵ'''לִֽים{{ביאור|כינוי לעם ישראל, ע"פ {{תנ"ך|ישעיהו|סא|ג|קצר=כן}}.}} בְּלֽוּד{{ביאור|כינוי למצרים, ע"פ {{תנ"ך|בראשית|י|יג|קצר=כן}}.}} עִמָּֽךְ.{{ביאור|כלומר, שכאשר...')
(חילוק) → עלטערע ווערסיע | איצטיגע ווערסיע (חילוק) | נייערע ווערסיע ← (חילוק)

כְּהוֹשַׁעְתָּ אֵלִים איז א פיוט הושענות וואס ווערט געזאגט אלס א טייל פונעם מנהג הושענות אום סוכות, לויט די מנהגי אשכנז און איטאליע. אינעם פיוט, בעטן די מתפללים פון גאט אז ער זאל זיי העלפן, פונקט ווי ער האט געהאלפן זייערע עלטערן אסאך מאל אין די אידישע היסטאריע, איבערהויפט ביי יציאת מצרים. עס איז אנגענומען עס צו באציען צו דעם פייטן רבי אלעזר הקליר, וואס האט גאוואוינט ווי אפגעשאצט אין ארץ ישראל אנפאנג דעם 7'טן יארהונדערט.[2]

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ אֵלִֽים[א] בְּלֽוּד[ב] עִמָּֽךְ.[ג]

בְּצֵֽאתְךָֽ לְיֵֽשַׁע עַמָּֽךְ. כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ גּֽוֹי וֵֽאלֹהִֽים.

דְּרוּשִֽׁים לְיֵֽשַׁע אֱלֹהִֽים.[ד] כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ הֲמֽוֹן צְבָאֽוֹת.

וְעִמָּֽם מַלְאֲכֵֽי צְבָאֽוֹת.[ה] כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ זַכִּֽים מִבֵּֽית עֲבָדִֽים.

חַנּֽוּן בְּיָדָֽם מַֽעֲבִידִֽים.[ו] כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ טְבוּעִֽים בְּצֽוּל גְּזָרִֽים.[ז]

יְקָֽרְךָֽ עִמָּֽם מַֽעֲבִירִֽים.[ח] כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ כַּנָּֽה[ט] מְשׁוֹרֶֽרֶת וַיּֽוֹשַׁע.

לְגוֹחָֽהּ מְצֻיֶּֽנֶת וַיִּוָּֽשַׁע.[י] כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ מַֽאֲמַֽר וְהֽוֹצֵאתִֽי אֶתְכֶֽם.

נָקֽוּב וְהֽוּצֵאתִֽי אִתְּכֶֽם.[י"א] כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ סֽוֹבְבֵֽי מִזְבֵּֽחַ.

עֽוֹמְסֵֽי עֲרָבָֽה לְהַקִּֽיף מִזְבֵּֽחַ.[י"ב] כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ פִּלְאֵֽי אָרֽוֹן כְּהֻפְשַֽׁע.

צִעֵֽר פְּלֶֽשֶׁת בַּֽחֲרֽוֹן אַֽף וְנוֹשַֽׁע.[י"ג] כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ קְהִלּֽוֹת בָּבֶֽלָה שִׁלַּֽחְתָּ.

רַחֽוּם לְמַֽעֲנָֽם שֻׁלַּֽחְתָּ.[י"ד] כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ שְׁבֽוּת שִׁבְטֵֽי יַֽעֲקֹֽב.

תָּשֽׁוּב וְתָשִֽׁיב שְׁבֽוּת אָֽהֳלֵֽי יַֽעֲקֹֽב.[ט"ו] וְהוֹשִֽׁיעָה נָּֽא:

אינהאלט פונעם פיוט

די צענטראלע טעמע פונעם פיוט איז אוועקגעשטעלט אופן געדאנק אז ווען דאס אידיש פאלק געפינט זיך אין א צרה, איז כביכול אויך דער אויבערשטער מיט זיי צוזאמען אין די צרה, און דערפאר ווען גאט העלפט פאר די אידן העלפט ער כביכול אויך זיך. די געדאנק ערשיינט אפאר מאל אין מדרשי חז"ל, און איז באזירט אויף די פסוקים
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:ציטוטון

פאראמעטער [ 3, 4, 5 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
”עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה”}} און ”בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר” (
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".ישעיהו סג, ט) און אזוי אויך אויף דרשות פון אסאך פסוקים.[3] די געדאנק איז ספעציעל פארבינדן צום מנהג פון הושענות נאך פון פריערדיגע צייטן: לויט רבי יהודה אין צייט פון די הושענות אין בית המקדש (ארומנעמען די מזבח) האט מען אויסגערופן "אני והו והוא הושיעה נא".[4] דער תלמוד הירושלמי טייטשט די אויסרוף לויט די אויבנדערמאנטע געדאנק, ווי עס מיינט צו בעטן גאט אז ער זאל העלפן נישט נאר כלל ישראל נאר אויך אים אליין.[5]

געבוי

יעדע שורה אינעם פיוט פאנגט זיך אן מיט די ווארט "כהושעת", דערמאנענדיג די ישועה פונעם פארגאנגענהייט, און ענדיגט זיך מיט די ווערטער "כן הושע נא". אינדערמיט, ארשיינען צוויי שורות גראמען, וואס פארבריצירן אויך א אלפאבעט אַקראָסטיק.

דער סארט געבוי פון הושענות, וואס זענען געבויט לויט "כהושעת... כן הושע נא", איז זייער פאפלאריש, און נאך פייטנים האבן געשיבן אזעלכע הושענות, צווישן זיי רבי יוסף אבן אביתור, רבי מנחם ברבי מכיר, און רבי שמואל החסיד. אין א מערהייט קהילות איז געשאפן געווארן א מנהג צו ענדיגן יעדן טאג די הושענות מיט איין פיוט פון די סארט.[6]

אין די מנהגים פון דאווענען

אין נוסח אשכנז ווערט געזאגט די הושענא יעדן טאג פון די טעג פון סוכות נאכן ארומנעמען די בימה (ביים ארומנעמען זאגט מען א אנדער הושענא), אריינגערעכנט הושענא רבה, אויסער שבת חול המועד. אין פארגאנגענהייט זענען געווען קהילות (צווישן זיי ווירמייזא) וואס האבן זיך געפירט צו זאגן די הושענא נאר האלב פון די טעג, ווען די הושענא און די הושענא "כהושעת אב"פון רבי שמואל החסיד נוצן אלטערנאטיוועלי טאג נאך טאג.[7][8] כך נהגו גם בהרבה מקהילות צרפת, כמופיע בסדר טרוייש.[9]

בנוסח אשכנז, מקובל לומר לאחר הושענא זו את השורה האחרונה של ההושענא "כהושעת אב": ”כְּהוֹשַֽׁעְתָּ שֽׁוֹמְרֵֽי מִצְוֹֽת וְחוֹכֵֽי יְשׁוּעֽוֹת. אֵֽל לְמֽוֹשָׁעֽוֹת וְהוֹשִֽׁיעָה נָּֽא:”[8] בקהילות שנהגו לומר לסירוגין את שתי ההושענות, בימים בהם אמרו "כהושעת אב", צרפו בסופה את השורה האחרונה של הושענא זו ("כהושעת שבות...").[7]

בנוסח איטליה, נאמרת הושענא זו בשעת הקפת הבימה (כהושענא יחידה) במחצית מימי החג, כאשר הושענא זו וההושענא "אנא אזון חין" משמשות לסירוגין יום אחר יום. בנוסף, נאמרת ההושענא בשבת חול המועד, ובהושענא רבה לאחר ההקפות.[10] גם בנוסחיא נהוגה הושענא זו.[11]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. כינוי לעם ישראל, ע"פ
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".ישעיהו סא, ג.
  2. כינוי למצרים, ע"פ
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".בראשית י, יג.
  3. כלומר, שכאשר הושעת את ישראל במצרים, כביכול הושעת גם את עצמך.
  4. לא רק הגוי, עם ישראל, נצרכו לישועת ה', אלא גם ה' עצמו נושע עמם. השורה הזו ע"פ ”עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו” (
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".שמואל ב' ז, כג) ודרשת רבי עקיבא על הפסוק בתלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד', הלכה ג' ומקבילות.
  5. הישועה היתה לא רק לצבאות ישראל (ע"פ
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".שמות יב, מא), אלא גם למלאכים.
  6. בשעבוד מצרים, כביכול העבידו המצרים גם את הקב"ה, המכונה 'חנון'.
  7. גזרי הים. "צול" הוא כינוי למעמקי הים ע"ש
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".ישעיהו מד, כח.
  8. כאשר ה' הושיע את עם ישראל שעבר בים סוף שנקרע, עם ישראל העביר עמו את כבוד ה' בים. במעבר כבוד ה' בין גזרי ים סוף מבוטא שוב העקרון שהישועה היא גם ישועת ה' (כמופיע במכילתא הנ"ל).
  9. כינוי לעם ישראל, ע"פ
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".תהלים פ, טז.
  10. המילה "וַיּוֹשַׁע" המופיעה בקשר לישועת ה' בקריעת ים סוף (לפני שירת הים,
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".שמות יד, ל), נדרשת כאילו נקראת "וַיִּוָּשַׁע", ואז היא מתייחסת ל"גוחה", כלומר בוראה ויוצרה, ה'. זאת על פי דרשת רבי מאיר במדרש תנחומא פרשת אחרי מות, אות י"ב.
  11. את המילים "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" (
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".שמות ו, ו) ניתן לקרוא כאילו נכתב "וְהוּצֵאתִי אִתְּכֶם", ואז משמען שה' יצא יחד עם ישראל ממצרים.
  12. הפייטן מתייחס למצוות ערבה במקדש ולהקפת המזבח שהתקיימה במקדש, ומבקש שה' יחשיב את ההושענות שנאמרות בבית הכנסת כזכר למקדש כאילו הן נאמרות בהקפת המזבח בבית המקדש.
  13. הפייטן מדגים את העקרון של המצאות ה' בצרה עם ישראל וישועתו ממנה באמצעות סיפור שביתו של ארון הברית בידי הפלשתים כחלק מתבוסת עם ישראל במלחמת אבן העזר. בסופו של דבר, נאלצו הפלשתים להשיב את הארון לאחר ששהייתו אצלם גרמה למגפה (שמואל א' ה).
  14. הפייטן עובר לגלות בבל, ומצטט את דרשת חז"ל על הפסוק ”לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה” (
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".ישעיהו מג, יד) שנדרש כאילו נכתב "שֻׁלַּחְתִּי", ומלמד שגם בגלות בבל, גלתה השכינה לבבל עם עם ישראל.[1]
  15. כשם שהושעת את גולי בבל והשבת את שבותם, כך תשיב את שבות אהלי יעקב לגאולה שלמה. הפייטן כתב "תשוב ותשיב", על פי דרשת חז"ל ל
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".דברים ל, ג שלשון "ושב ה' את שבותך" בבניין קל (ולא "השיב"), מלמדת שבגאולה גם ה' שב מן הגלות, ולא רק משיב את ישראל. דרשה זו הוא מיישם גם על הפסוק על לשון הפסוק "הנני שב את שבות אהלי יעקב" (
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".ירמיהו ל, יח).

הערות שוליים

  1. תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק א', הלכה א'; מגילה כט, א.
  2. יונה פרנקל, מחזור לסוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, ירושלים תשמ"א, מבוא, עמ' לט.
  3. מכילתא דרבי ישמעאל, פרשתא דפסחא, פרק י"ב, פסוק מ.
  4. משנה, סוכה ד, ה.
  5. תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד', הלכה ג'; תוספות, סוכה מה, א, ד"ה אני.
  6. פרנקל, מחזור לסוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, ירושלים תשמ"א, מבוא, עמ' מ–מא.
  7. 7.0 7.1
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אוצר החכמה

    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

    ליידיגע פאראמעטער [ 5 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    רבי יוזפא שמש, מנהגים דק"ק וורמיישא, מכון ירושלים תשמ"ח, סי' קג.
  8. 8.0 8.1
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:היברובוקס

    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    אברהם אפשטיין, ר' שמואל החסיד בר' קלונימוס הזקן, ברדיטשוב תרס"ד, עמ' 17–18.

  9. פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:היברובוקס

    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    סדר טרוייש, פרנקפורט דמיין תרס"ה, עמ' 34. גם במחזור ויטרי מופיעות שתי הושענות אלה לאמירה אחר ההושענות המתחלפות (
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:היברובוקס

    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    מחזור ויטרי, מקיצי נרדמים, ברלין תרנ"א, חלק ב', סי' שצא–שצב).
  10. על חלוקת ההושענות המדויקת בין הימים ישנם חילוקי מנהגים.
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אוצר החכמה

    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

    ליידיגע פאראמעטער [ 5 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    רבי מנחם עמנואל הרטום, מחזור איטלייני כמנהג כל הקהילות, ירושלים תשס"ה, כרך ב' עמ' 851 ואילך; הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטלי, מחזור לסוכות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ה, עמ' קמז.
  11. סדור תפלות השנה כמנהג קהלותיא, ונציה רפ"ג, דף תי ע"א.


קטגוריה:פיוטים לסוכות קטגוריה:פיוטי רבי אלעזר בירבי קליר

טיילן פון דער ארטיקל זענען מעגליך איבערגעזעצט פון העברעאישער וויקיפעדיע
cc-by-sa 3.0 ערלויבענישאריגינעלער בלאטביישטייערער









רעפערענצן