רבי אהרן הגדול פון קארלין
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אישיות רבנית
ליידיגע פאראמעטער [ חתימה, מקום פטירה, צאצאים ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
פאראמעטער [ מקום לידה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
| געבורט |
1736 ה'תצ"ו | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1772 (אלט: 36 בערך) י"ט בניסן ה'תקל"ב | ||
|
| |||
רבי אהרן פרלוב מקרלין (ה'תצ"ו (1736) – י"ט בניסן ה'תקל"ב (22 באפריל 1772)) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין. מכונה רבי אהרן הגדול.
קורות חייו
נולד ביאנובה ליעקב ופערל.[1] בצעירותו למד הרבה ש"ס ופוסקים. בהשפעת אחי אמו, רבי מנלי מקרלין, התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של הבעל שם טוב, והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר קרלין (כיום פרבר בעיר פינסק בבלארוס). ביחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה שמתנגדי תנועת החסידות שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינאים"[מקור פארלאנגט].
אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוזיקלי הוא מחברו של הפיוט הידוע קה אכסוף. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו לזמירות שבת והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המקובל אצל החסידים את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.
רבי אהרן עסק רבות בחייו בקירוב רחוקים. על פי המסופר בספרים ישראל סבא[2] ושפע חיים[3] החזיר כשמונים אלף יהודים בתשובה.
רבי אהרן נפטר בצעירותו, כשהוא בן 36 שנה בלבד. על מצבתו בבית הקברות בקרלין נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם בייחוד גמור".
דברי תורתו הובאו בכתבי תלמידיו ובעיקר בספרי נכדו, רבי אהרן מקרלין (השני), מחבר הספר "בית אהרן". את מקומו של רבי אהרן הגדול מילא תלמידו וחברו, רבי שלמה מקרלין, שהיה אחראי גם על גידולו וחינוכו של רבי אשר מסטולין (הראשון), בנו של רבי אהרון והאדמו"ר השלישי בשושלת. מחסידות קרלין הסתעפו חסידויות לודמיר, לכוביץ', קוברין, סלונים וקודינוב.
משפחתו
לרבי אהרן ולאשתו לאה היו ארבעה ילדים: בנם הבכור, רבי יעקב[4] עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת ובטבריה, רבי אשר - לימים האדמו"ר מקרלין, חיה שרה אשת רבי מרדכי מטשרנוביל ורבקה אשתו בזיווגו השני של רבי שלום שכנא אלטשולר[5].
קישורים חיצוניים
| וויקימעדיע פונדאציע פּראיעקטן |
|---|
 ציטאַטן אויף וויקיציטאט: אהרן הגדול מקרלין |
- "אהרן בן יעקב מקרלין", יהודה דוד אייזנשטיין (רעדאקטאר), אוצר ישראל, ניו יארק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 164, אויף היברובוקס
- ר' אהרן ב"ר יעקב מקארלין (ר' אהרן הגדול), בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 25 (ספר יזכור פאר קהילת ליטא, אין ספריית העיר ניו יארק, תמונה 1223).
- רבי אהרן הגדול פון קארלין, אין "אנציקלופדיה יהודית" אויף "דעת"
- א. אברהם שוורץ, מייסד חסידות קארלין, בעלון "אור הגנוז", גיליון ו', שבט-ניסן תשמ"ח, עמ' 26–36
- רבי אהרן הגדול מקרלין, באתר טוג
- קה אכסוף, באתר הזמנה לפיוט
- מ.ש. גשורי, ניגונים וזמירות לשבת, אויף "דעת"
הערות שוליים
| פריערדיגער: {{{פאריגער}}} |
אדמו"רי קרלין | קומענדיגער: {{{נעקסטער}}} |
קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש קטגוריה:אדמו"רי קרלין קטגוריה:רבנים בלארוסים קטגוריה:רבנים ליטאים קטגוריה:קרלין: רבנים [[{{{1}}}|ו{{{1}}}]]