פרשת תצוה
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:פרשת שבוע
פאראמעטער [ מספר תיבות, קודם, תוכן, מספר פסוקים, הבא, הפטרה1 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
| |||||
| פסוקים |
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".שמות כז, כ - פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".ל, י | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מצוות אין דער פרשה לויטן ספר החינוך | |||||
| |||||
פרשת תְּצַוֶּה היא פרשת השבוע השמינית בספר שמות, היא מתחילה בכז, כ ומסתיימת בל, י. הפרשה ממשיכה את הפרשה הקודמת, פרשת תרומה, בהוראות לקראת הקמת המשכן. את פרשת תצווה קוראים בין התאריכים ח' באדר-ט"ו באדר (בשנה מעוברת באדר א').
שם הפרשה
הפרשה פותחת בפנייה למשה "ואתה תצווה את בני ישראל" מבלי לציין את שמו, וזו הפרשה היחידה בחומשים שמות-ויקרא-במדבר שלא מוזכר בה שמו של משה. מקובל לקשר זאת לבקשתו של משה מה' לאחר חטא העגל המופיעה בפרשה הבאה, פרשת כי תשא: "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן - מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ".[1]
תוכן הפרשה
בתחילת הפרשה מובא ציווי למשה לקחת שמן לצורך הדלקת המנורה בכל יום ויום.
החצי הראשון של הפרשה עוסק בציווי על הכנת בגדי הכהונה של אהרן ובניו הכהנים. בגדי הכהן הגדול הם החושן, האפוד, הציץ, מעיל, כתונת, מצנפת, אבנט ומכנסיים. לכהנים הפשוטים (הדיוטות) היו רק ארבעה בגדים: כתונת, אבנט, מגבעת ומכנסיים.
החצי השני של הפרשה עוסק בציווי על קרבן המילואים, שיוקרב לשם חנוכת המשכן. לאחר מכן באים ציוויים על קרבן התמיד, ועל הכנת מזבח הזהב המיועד להקטרת קטורת הסמים. בפסוקים האחרונים של הפרשה אף מרומז על יום הכיפורים שיכלול חיוב מיוחד ויתבצע אחת לשנה.
תאריכי הקריאה
השבת בה קוראים את פרשת תצוה יכולה לחול בעשרה תאריכים שונים:
מפטיר והפטרה
- בשנים מעוברות ובשנים פשוטות מסוג זחא שלא בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, מפטירים בספר יחזקאל, בנבואה של יחזקאל על הקמת בית המקדש העתידי, במג, י–כז. ובנוסח רומניא הפטירו בשבת כזו ירמיהו יא, טז עד יב, טו.
- בשאר השנים הפשוטות (כ-58.8% מכלל השנים), קוראים את פרשת תצווה בשבת שלפני לפורים, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השנייה מ"ארבע פרשיות" - פרשת זכור, ומפטירים בהפטרה המיוחדת של פרשת זכור.
- בשנים מסוג זחא קוראים את פרשת תצווה בשבת של שושן פורים. בערים מוקפות חומה קוראים למפטיר את קריאת התורה של פורים (מלחמת עמלק) ומפטירים בהפטרת שבת פורים, הזהה להפטרת שבת זכור. בשאר המקומות מפטירים בהפטרה הרגילה.
דרויסנדע לינקס
| וויקימעדיע פונדאציע פּראיעקטן |
|---|
 טעקסט אויף וויקיביבליאטעק: פרשת תצוה |
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:פרשה לינקס
פאראמעטער [ בר-אילן, ממרא, ישיבה, תורת אמת פרשה, נחמה, תורת אמת ספר, פרשה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע טעקסט:
פרשת תצוה, אויף שיתופתא
פרשת תצוה, אויפן "וויקיטעקסט" זייטל - פרשת תצוה - טעקסט מיט תרגום אונקלוס, אויפ'ן "מכון ממרא" זייטל
- פרשת תצוה, אויפ'ן "מקראות גדולות הכתר" זייטל
טייטש
- מאיר הלוי לעטעריס, "פרשת תצוה", חמשה חומשי תורה אין אידיש, ניו יארק, תרע"ד
פארברייטערונג:
- שיעורים אויף פרשת תצוה אויף קול הלשון
- פרשת תצוה, אויפ'ן מחלקי המים זייטל
- פרשת תצוה, אויפ'ן "בית חב"ד" זייטל
- זעט שיעורים אויף פרשת תצוה, אויפן "בינינו" זייטל
- פרשת תצוה, אויפן "פרשת השבוע" זייטל
- דער ארטיקל "פרשת תצוה", אויפ'ן "ויקישיבה" זייטל
- נושאים אויף פרשת תצוה אויפ'ן "על התורה" זייטל
הערות שוליים
- ↑ הרב אברהם שפירא, גדלות משה רבנו ומסירותו למען ישראל, באתר ישיבה
cc-by-sa 3.0 ערלויבעניש • אריגינעלער בלאט • ביישטייערער