רבי ישעיה שטיינער
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אישיות רבנית
פאראמעטער [ חסידות, מוטער, ווייב1, זיינע רביס, נומער אין דינאסטיע, קבורה ארט, קינדער1, נאכפאלגער, פאטער ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
ליידיגע פאראמעטער [ פאריגער ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
 | |
| געבורט |
ה'תרי"א זבאראוו נעבן בארדיאוו (היינט אין סלאוואקיע) |
|---|---|
| פטירה |
קערעסטיר |
רבי ישעיה שטיינער (ווערט גערופן רבי ישעי'לע קערעסטיר'ער; (ה'תרי"א, 1851 - ג' אייר ה'תרפ"ה, 1925) איז געווען דער ערשטער קערעסטירער רבי, האט געוואינט אין קערעסטיר נעבן מישקאלץ אין אונגארן.
ביאגראפיע
איז געבורן געווארן צו רבי משה און מרת הענטשא מרים שטיינער אין דארף זבאראוו נעבן בארדיאוו (היינט צוטאגס אין סלאוואקיע)זיין טאטע איז אוועק ווען ער איז אלט געווען בלויז דריי יאר.
אין עלטער פון צוועלף יאר האט זיין מאמע די אלמנה אים געשיקט קיין ליסקא צו רבי צבי הירש פון ליסקא, וואס ער האט אים געשיקט לערנען אין סעמיהאלי. נאך אן האלבן יאר איז ער צוריק פון דארט קיין ליסקא, און האט געלערנט ביי רבי צבי הירש, וואס האט אים מיט די צייט אויך אויפגענומען אלס אייגענעם משמש בקודש.
אום ד' ניסן ה'תרל"ה האט ער געהייראט שרה טאכטער פון הרב יצחק יונה וויינשטאק.
נאך די פטירה פון זיין רבי'ן פלעגט ער כסדר זיך אונטער חתמ'ענען אלס משמש ביי הרה"ק פון ליסקא[1]. נהג לנסוע אל רבי מרדכי מנדבורנא, רבי שמואל פרנקל מדאראג ועוד. כן היה מתלמידי רבי חיים הלברשטאם מצאנז. לאחר שנפטר רבו הוכתר כאדמו"ר מליסקא על ידי רבי מרדכי מנדבורנא (לצד חתנו של רבי צבי הירש מליסקא, רבי חיים פרידלנדר), אך עקב מתיחות ורדיפות מצד חסידי ליסקא עבר לקרסטיר[2].
בקרסטיר החל להתפרסם כ"בעל מופת", ורבבות חסידים באו לחצרו.
נודע כמכניס אורחים ומחלק צדקה לנזקקים. כותבי תולדותיו כותבים שגם כשלא נותרה פרוטה בכיסו לווה כדי להמשיך לחלק[3].
שמונה מתוך שנים עשר ילדיו נפטרו בחייו[4]. הילדים שנותרו לו היו: רבי אברהם; קריינטשע אשת רבי שמואל גרוס רבה של קרולי; רבקה פייגא אשת הרב ראובן חיים קליין רבה של סונינה(ענ'); ורחל אשת רבי ישראל אברהם אלתר לנדא[5] רבה של עדלין ומחבר הספר "בית ישראל".
שושלת קרעסטיר
- בנו רבי אברהם שטיינר מילא את מקומו כאדמו"ר. נולד בשנת תרמ"ג. כיהן פחות משנתיים עד פטירתו בי"ח באדר א' תרפ"ז (1927). אחד מחתניו היה רבי מנחם מנדל כהנא, אדמו"ר מהומנא.
- את מקומו מילא חתנו רבי מאיר יוסף רובין (בן רבי ברוך מבריזדוביץ). נספה ב-1944 (ט"ו בסיוון תש"ד) במחנה הריכוז אושוויץ. חתנו של רבי מאיר יוסף היה רבי מנחם ישראל רוטנברג מקוסון.
- את מקומו מילא בנו, רבי ישכר דב, חתנו של הרב חיים מייזליש אב"ד סרוואש. ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מקרעסטיר. נפטר באלול תשס"א. חתנו, רבי יצחק חיים זלטנרייך, אב"ד טשאקאווא בוויליאמסבורג ממלא את מקומו בבורו פארק.
חתנו של רבי אברהם מקרעסטיר, רבי נפתלי גרוס (בן רבי רפאל מברבשט) כיהן כאדמו"ר בדברצין[6]. ניצל מהשואה ואחרי ייסורים הגיע לארצות הברית והקים בית כנסת בקראון הייטס, וכיהן בשם קרעסטיר-ברבשט. התגורר תקופה בישראל ובסוף ימיו במיאמי. נפטר בשנת תשמ"ח (1988).
- בנו רבי ישעיה מילא את מקומו בוויליאמסבורג בשם קרסטיר-ברבשט. לאחר פטירתו ממלא את מקומו רבי אברהם משה גרוס, בן אחיו הרב מיכאל, חתן רבי שמעון נתן נטע מלעלוב.
- בן נוסף, רבי יוקל[6], פתח בית כנסת במונסי ובמיאמי בשם קרסטיר-ברבשט.
- בן שלישי, רבי רפאל (1928-2007), כיהן במיאמי וכיום מכהן בנו רבי חנניה יום טוב ליפא.
הרב שמואל דוד קרויז, חתנו של הרב ישראל אברהם אלטר לנדא אב״ד עדעלין חתנו של רבי ישעיה, הוא האדמו"ר מאודווארי-קערעסטיר בוויליאמסבורג.
נינו הוא הרב אלטר קרויז הוא אדמו״ר קערעסטיר מונסי.
הנצחתו
בשנת תשע"ג שופץ והורחב האוהל שעל קברו. בשנים האחרונות החלה עלייה המונית לקברו[7], ובמיוחד ביום השנה. כן מקובל בשנים האחרונות חלוקת אוכל ביום זה בריכוזים החסידיים, וישנם מקומות שבהם במשך כל השנה[8] מפעילים חדרי אוכל לחלוקה לזכרו[9].
יש המשתמשים בתמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים[10]. אך יש הטוענים כי לסגולה זו אין כל מקור קדום, ואדרבה - הוא התנגד נחרצות לצילום דיוקנו[11].
"ישיבת ישועת מרדכי" שבנחליאל קרויה גם על שמו[12].
צאצאיו מפעילים "הכנסת אורחים" בביתו. מספר ארגוני חסד הוקמו לזכרו.
בשנת תשע"ט יצא שיר לזכרו, על ידי המלחין שמשון ניימאן. המילים של השיר הם באידיש, ובנויים על אמרתו המפורסמת ש"כולם מכוונים 'רזין דרזין', ואילו אני מכוון 'לשובע ולא לרזון'"[13].
בשנת 2019 הוציאה להקת זושא שיר לזכרו שנקרא "ר' שעילה"[14].
לקריאה נוספת
- יוסף מרדכי גינצלער, מי באר ישעיהו, טארנא סלאוואקיי תרפ"ח
- ישראל יעקב וידובסקי, תולדות הצדיק ר' ישעיה'לע מקערעסטיר, ירושלים: מכון אבן ישראל, תשנ"ו
- שלום אליעזר ליכטענשטיין, מנחם מענדל רובין (עורכים), מופת הדור: תולדות חייו והליכות דרכו ... של ... רבי ישעיה שטיינער, הנקרא בפי כל רבי ישעי'לע קערעסטירער, ברוקלין תשע"א 2010
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:ויקישיתוף בשורה
פארלאנגטע פאראמעטער [ 1 ] פעלן * מידיע און בילדער איבער [[commons:Category:{{#property:P373}}|רבי ישעיה שטיינער]] אויף וויקיקאמאנס המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
קישורים חיצוניים
- אודות ר' ישעיה שטיינר - באתר אהלי צדיקים
- תמונות ממצבתו ועוד - באתר קברי צדיקים
- מוטי מרינגר, האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר קערסטירער זצ"ל באתר TOG
- תולדותיו בבלוג "תולדות".
- לדמותו הפלאית של רבי ישעיה מקרעסטיר - באתר JDN
הערות שוליים
- ↑ פלעגט חתמ'ענען ווי פאלגנד: הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע. צילום חתימתו נמצא בספרו של הרב וידובסקי המצוין לעיל, עמ' 13.
- ↑ מופת הדור עמוד עז
- ↑ מי באר ישעיהו, עמ' לח
- ↑ ראה כאן.
- ↑ ראו עליו כאן.
- ↑ 6.0 6.1 ישראל גרובייס (26 Apr 2018). משפחה (1354): 48–57.
{{cite journal}}: Missing or empty|title=(help) - ↑ אלפים על ציונו באתר JDN
- ↑ שימי שפר,, סעודת הילולא מרכזית נערכה אמש בעיר ביתר לע"נ הרקה"ק רבי ישעיהל'ה מקרעסטיר, מי שארגן את הסעודה הוא הגבאי, שבמהלך כל השנה מפעיל חדר אוכל מיוחד לע"נ בעל ההילולא, אויף באתר כיכר השבת,, ג' באייר תשפא, 15.04.21
- ↑ איציק אוחנה,, אל אחת הפיצריות בירושלים הגיע תורם אלמוני שהזמין מאות מגשי פיצות לחלוקה למשפחות נזקקות לעילוי נשמת רבי ישעיה מקרעסטיר זיע"א,, אויף באתר כיכר השבת,
- ↑ אתר אוהלי צדיקים(הקישור אינו פעיל, 26.3.2020)
- ↑ מופת הדור עמוד תצ
- ↑ ישועת מרדכי - ר ישעיה'לה מקערעסטיער (קערעסטירער) - הרב ישעיה שטיינר, אויף sites.google.com (עברית)
- ↑ השיר לזכרו.
- ↑ [1]
קטגוריה:אדמו"רים הונגרים
קטגוריה:ילידי 1851
קטגוריה:הונגרים שנפטרו ב-1925 קטגוריה:רבנים שנפטרו בחודש אייר
cc-by-sa 3.0 ערלויבעניש • אריגינעלער בלאט • ביישטייערער