אלישמע בן עמיהוד

פון המכלול
ווערסיע פון 09:22, 26 מערץ 2023 דורך האט'ס אמונה (שמועס | ביישטייערונגען) (נאך גארנישט געטוהן דערמיט)
(חילוק) → עלטערע ווערסיע | איצטיגע ווערסיע (חילוק) | נייערע ווערסיע ← (חילוק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד היה נשיאו של שבט אפרים בנדודי בני ישראל במדבר. הוזכר בתורה כמי שקריב את קרבנו של השבט ביום השביעי לחנוכת המשכן.

דמותו

כשאר הנשיאים, מינה ה' את אלישמע לפקוד את שבטו יחד עם משה ואהרן במפקד השני של ישראל במדבר. הם מתוארים כ”קְרוּאֵי הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל[1].
בספרי[2] מובא שהנשיאים היו השוטרים שמינו המצרים על בני ישראל במצרים, שהוכו על שלא מלאו בני ישראל את מכסתם[3].
בחז"ל מובא[4] שהנשיאים היו ממאתיים וחמישים מקטירי הקטורת במחלוקת קרח ועדתו, ולפי זה מתו בשנה השנייה ליציאת מצרים[5] באש שיצאה מאת ה' ושרפה את מקטירי הקטורת.
בנו היה נון, אביו של יהושע בן נון[6].

תרומותיו

יחד עם שאר הנשיאים, תרם אלישמע את אבני האפוד והחושן למשכן, ואת השמן והבשמים לשמן המשחה שמן המאור והקטורת.
לכבוד חנוכת המשכן תרם בשותפות עם נשיא נוסף עגלה לעבודת הלווים וכל אחד מהם תרם שור לנשיאת העגלה.

קרבנו בקרבנות הנשיאים

אלישמע הקריב את קרבנו ביום השביעי לחנוכת המשכן ביום שבת ז' בניסן, לאחר אליסף בן דעואל נשיא שבט גד, כסדר חניית השבטים סביב המשכן[7].

ביאור קרבנותיו בחז"ל

המדרש[8] מבאר שקרבנותיו רומזים לכך שהקדימו יעקב לאפרים לפני מנשה[9], וכן על יוסף, שמפני אהבת יעקב אותו ברך את בניו: ”הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ”, ועוד ברכן: ”בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה”[10]

במדרש נאמר שיומו של אלישמע חל להיות בשבת, כנגד יוסף ששמר את השבת עוד לפני שנתנה, שכך למדו מן הפסוק ”וטבח טבח והכן”[11] - שהכנה זו היא לשבת[12], וכסימן לכך שיהושע יחלל את השבת בעת כיבוש יריחו[13].

המרומז בשמו

חז"ל במדרש תנחומא[14] דורשים את שמו על מעשה יוסף ואשת פוטיפר, אלי-שמע - אמר הקב"ה אלי שמע שפקדתי על איסור אשת איש ואל אדונתו לא שמע, בן עמי-הוד - עימי היה הודו ולא עם אחר[15].

ראו גם

הערות שוליים

  1. במדבר א, טז.
  2. ספרי במדבר פיסקא מה, מובא גם ברש"י במדבר ז, ב.
  3. ראו שמות ה, יד.
  4. מדרש רבה יח יג, וכן במדרש תנחומא בובר קרח ה, מובא גם ברש"י במדבר טז א
  5. לפי דעת הרמב"ן (
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".במדבר טז, א) וסיעתו; לדעת האבן עזרא שם היה זה לאחר חנוכת המשכן.
  6. כאמור בדברי הימים א' ז, כז
  7. הכתוב בבמדבר ז, וכך פירש רבנו בחיי (במדבר ב ב).
  8. מדרש רבה שם.
  9. בראשית מח.
  10. בראשית מח.
  11. בראשית מג, טז.
  12. מדרש אגדה (בובר) במדבר, פרק ז סימן מח.
  13. מדרש תנחומא, פרשה כ"ח.
  14. מדרש תנחומא פרשת נשא כח, וכן במדרש אגדה במדבר א
  15. המילה "הוד" מסמלת קדושה ופרישות מעברה, כבברכות מג, ב "ויהי כזית הודו אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא".

קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול קטגוריה:נשיאי שבטי ישראל קטגוריה:אישים משבט אפרים