אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:בארג סיני"
(פארברייטערט) |
(←מדבר סיני: מה ענין אצל בארג סיני???) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== מדבר סיני == | == מדבר סיני == | ||
"מדבר סיני" איז דער געגנט צווישן דעם מיטלענדישן [[ים]] (צו [[צפון]]), דעם [[נגב]] צו [[צפון]]־[[מזרח]], דעם [[גאַלף]] פון [[אילת]] צו [[דרום]]־[[מזרח]], דעם [[גאַלף]] פון [[סואץ]] און דער [[סואץ קאנאל]] צו [[מערב]]. די שטח איז נאנט צו 61 טויזנט קילאָמעטערס. | "מדבר סיני" איז דער געגנט צווישן דעם מיטלענדישן [[ים]] (צו [[צפון]]), דעם [[נגב]] צו [[צפון]]־[[מזרח]], דעם [[גאַלף]] פון [[אילת]] צו [[דרום]]־[[מזרח]], דעם [[גאַלף]] פון [[סואץ]] און דער [[סואץ קאנאל]] צו [[מערב]]. די שטח איז נאנט צו 61 טויזנט קילאָמעטערס. | ||
יש לשים לב כי מדבר צין, מדבר סין ומדבר סיני מוזכרים במקרא כמקומות נפרדים: מדבר צין סמוך ביותר לארץ ישראל (שם התחיל תיור המרגלים{{הערה|במדבר י"ג, כ"א.}}, ועם ישראל הגיע לשם רק בשנה האחרונה של השהות במדבר{{הערה|במדבר כ', א'.}}). לעומת זאת, למדבר סין הגיעו חודש בדיוק לאחר יציאת מצרים: "וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם, וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:"{{הערה|שמות ט"ז, א'.}}. בפסוק זה מוזכר גם בפירוש שסיני הוא מקום אחר, וכך גם בסדר המסעות בפרשת מסעי{{הערה|במדבר ל"ג, י"א-ט"ו.}}. | יש לשים לב כי מדבר צין, מדבר סין ומדבר סיני מוזכרים במקרא כמקומות נפרדים: מדבר צין סמוך ביותר לארץ ישראל (שם התחיל תיור המרגלים{{הערה|במדבר י"ג, כ"א.}}, ועם ישראל הגיע לשם רק בשנה האחרונה של השהות במדבר{{הערה|במדבר כ', א'.}}). לעומת זאת, למדבר סין הגיעו חודש בדיוק לאחר יציאת מצרים: "וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם, וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:"{{הערה|שמות ט"ז, א'.}}. בפסוק זה מוזכר גם בפירוש שסיני הוא מקום אחר, וכך גם בסדר המסעות בפרשת מסעי{{הערה|במדבר ל"ג, י"א-ט"ו.}}. | ||
ראה בגמרא שבת | ראה בגמרא שבת | ||
הר סיני ממוקם בין מדבריות [[מדבר צין|צין]] ו[[מדבר פארן|פארן]], וכן בין ארץ [[עמלק]] לארץ [[מדין]]. כאשר שהו בני ישראל ב[[קדש (מדבר צין)|קדש]], סוּפר במקרא, שקדש היא במדבר פארן,{{הערה|במדבר י"ג, כ"ו.}} אך במקום אחר צוין כי היא שוכנת במדבר צין.{{הערה|במדבר כ', א': כז, י"ד: ל"ג, ל"ו}} מיקומם של שני מדבריות אלו והיחס ביניהם לא ידוע באופן שאפשר לקבוע את מקומם המדויק, אם כי גבולותיהם מוגדרים יותר בתנ"ך.{{הערה|[[מנשה הראל]], מדבר צין, '''בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך ט"ו''', חוברת ד' (מ"ג), ירושלים, מוסד ביאליק, (אלול תש"ל), ע"מ 459.}} | הר סיני ממוקם בין מדבריות [[מדבר צין|צין]] ו[[מדבר פארן|פארן]], וכן בין ארץ [[עמלק]] לארץ [[מדין]]. כאשר שהו בני ישראל ב[[קדש (מדבר צין)|קדש]], סוּפר במקרא, שקדש היא במדבר פארן,{{הערה|במדבר י"ג, כ"ו.}} אך במקום אחר צוין כי היא שוכנת במדבר צין.{{הערה|במדבר כ', א': כז, י"ד: ל"ג, ל"ו}} מיקומם של שני מדבריות אלו והיחס ביניהם לא ידוע באופן שאפשר לקבוע את מקומם המדויק, אם כי גבולותיהם מוגדרים יותר בתנ"ך.{{הערה|[[מנשה הראל]], מדבר צין, '''בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך ט"ו''', חוברת ד' (מ"ג), ירושלים, מוסד ביאליק, (אלול תש"ל), ע"מ 459.}} | ||
== די נאמען == | == די נאמען == | ||
רעוויזיע פון 09:26, 10 מאי 2023
 |
דאס איז א דרעפט ארטיקל. עס איז אַן אַרבעט אין פּראָגרעס וואָס איז אָפן פאַר רעדאַגירונג דורך סיי וועם. ווען דער דרעפט איז פארטיג, ביטע גייט איבער דעם אריבערפירן טשעקליסט, זיכער צו מאכן אז עס איז גרייט. דערנאך קענט איר בעטן פון די דרעפט אריבערפירער אז זיי זאלן עס איבערגיין און אריבערפירן צום הויפט געביט. (אייער בקשה וועט פובליצירט ווערן אין המכלול:אריבערפירן דרעפטס, און דארט וועט אויך ערשיינען דער ענטפער - אויב פעלט אויס). |
הַר סִינָי איז די בארג וואס אויף איר די תורה געגעבן געווארן פאר די אידן. די ארט ווי די בארג געפונט זיך איז קאָנטראָווערסיאַל.
מדבר סיני
"מדבר סיני" איז דער געגנט צווישן דעם מיטלענדישן ים (צו צפון), דעם נגב צו צפון־מזרח, דעם גאַלף פון אילת צו דרום־מזרח, דעם גאַלף פון סואץ און דער סואץ קאנאל צו מערב. די שטח איז נאנט צו 61 טויזנט קילאָמעטערס.
יש לשים לב כי מדבר צין, מדבר סין ומדבר סיני מוזכרים במקרא כמקומות נפרדים: מדבר צין סמוך ביותר לארץ ישראל (שם התחיל תיור המרגלים[1], ועם ישראל הגיע לשם רק בשנה האחרונה של השהות במדבר[2]). לעומת זאת, למדבר סין הגיעו חודש בדיוק לאחר יציאת מצרים: "וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם, וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:"[3]. בפסוק זה מוזכר גם בפירוש שסיני הוא מקום אחר, וכך גם בסדר המסעות בפרשת מסעי[4]. ראה בגמרא שבת הר סיני ממוקם בין מדבריות צין ופארן, וכן בין ארץ עמלק לארץ מדין. כאשר שהו בני ישראל בקדש, סוּפר במקרא, שקדש היא במדבר פארן,[5] אך במקום אחר צוין כי היא שוכנת במדבר צין.[6] מיקומם של שני מדבריות אלו והיחס ביניהם לא ידוע באופן שאפשר לקבוע את מקומם המדויק, אם כי גבולותיהם מוגדרים יותר בתנ"ך.[7]
די נאמען
אויף די נאמען פונעם מדבר "סיני" שטייט אין גמרא:”מאי הר סיני הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו[8]”.
די בארג "סיני" וואס ווערט אויך אנגערופן "חורב"[9] ”ולמה נקרא הר חורב, שירדה חורבה לעכו"ם עליו”.
בארג סיני אין תנ"ך
במהלך חנייתם בהר זכו בני ישראל להתגלות מראה כבוד ה', בבחינה המוזכרת בכתוב כ"פנים בפנים", וה' השמיע להם את עשרת הדברות. במהלך מתן תורה, הם הפכו לעם שהתחייב לה'. לאחר מכן אירעו במקום זה חטא העגל ובניית המשכן. בחודש השני של השנה השנייה לאחר יציאת מצרים, המשיכו במסעם וצעדו קדימה בסדר מוגדר. לאחר מהלך שלושה ימים הגיעו ל"מדבר פארן", ושם קבעו את תחנתם הבאה. אז התאווה העם לבשר, ודרש ממשה לספק להם בשר. העם אכן קיבל את מבוקשו, אולם ה' כעס על מקרה זה והרג בהם. משה קרא למקום ההוא קברות התאווה. המסע מסיני לגבול הדרומי של ארץ ישראל לקדש (בערך 240 ק"מ נוספים)[אויסקלארונג פארלאנגט] ארך מכ' באייר ועד כ"ט בסיון[10].
הר סיני באגדות חז"ל
אמר רבי יהושע בן לוי: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה". (איכה רבה, פתיחתא ב').
"ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא ואיתלוי בהדן ההוא טייעא... אמר לי: תא אחוי לך הר סיני. אזלי, חזאי דהדרא ליה עקרבא וקיימא כי חמרי חוורתי. שמעתי בת קול שאומרת: אוי לי שנשבעתי, ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי? כי אתאי לקמיה דרבנן, אמרו לי: כל אבא חמרא, כל בר בר חנה סיכסא; היה לך לומר: מופר לך! והוא סבר: דלמא שבועתא דמבול הוא. ורבנן - א"כ, 'אוי לי' למה?" (בבא בתרא דף עד עמוד א)
[תרגום: ואמר רבה בר בר חנה: פעם אחת הלכנו במדבר והתלווה אלינו סוחר אחד... אמר לי: בוא ואראך את הר סיני. הלכתי, ראיתי שמסתובבים סביבו עקרבים הגדולים כחמורים לבנים. שמעתי בת קול שאומרת: אוי לי שנשבעתי, ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי? כשבאתי לפני חכמים (וסיפרתי להם מה שראיתי), אמרו לי: כל אבא (שוטה כמו) חמור, כל בר בר חנה שוטה; היה לך לומר: מופר לך (והגלות היתה נגמרת)! והוא (רבה בר בר חנה בכוונה לא אמר כי) סבר: שמא השבועה המדוברת היא שבועת המבול (שלא יביא עוד מבול). וחכמים (סברו שזה לא ייתכן, כי) אם כך, למה אמרה הבת קול 'אוי לי'?].
זיהוי הר סיני במסורת
במסורת הנוצרית, ההר המכונה על פי רוב "הר סיני" הוא ג'בל מוסא ("הר משה") - הר בדרום חצי האי סיני במצרים. אולם השאלה האם הר סיני המקראי הוא אכן ג'בל מוסא נתונה במחלוקת דתית ומחקרית, וישנן גם עדויות היסטוריות הסותרות את הדעה לפיה ג'בל מוסא הוא אכן הר סיני המקראי[11].
בשבט ה'תשל"ח הכריז נשיא מצרים, אנואר סאדאת, על כוונתו להקים בהר בתי תפילה לשלוש הדתות, בית כנסת מסגד וכנסייה[12]. אך חז"ל קבעו שמקומו המדויק של הר סיני, מקום קבלת עשרת הדברות מה', אינו ידוע באופן מכוון, על מנת למנוע את הפיכתו למקדש[מקור פארלאנגט]. זאת בדומה למיקומו של קבר משה בהר נבו שבמואב שיש אומרים שלא נודע מסיבה דומה.
אתרים מוצעים להר סיני המקראי
הר סיני מצוי בגבולותיו של מדבר סיני.
ג'בל מוסא
מוסטער:תמונה מוחלפת המסורת על היות ג'בל מוסא הר סיני הינה מסורת נוצרית. המסורת הנוצרית מספרת כי המלכה הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, זיהתה את הר סיני בג'בל מוסא. בשנת ד'רפ"ז בנה הקיסר יוסטיניאנוס הראשון במקום כנסייה נוצרית בשם 'סנטה קתרינה'.
חלק מרכס ההרים, צוק סלע נמוך ובולט, הידוע בשם ראס סופספה, בולט כמעט במאונך למישור, ויש המזהים אותו עם הר סיני ההיסטורי.מוסטער:דרוש מקור סיורים במקום כמו גם קבוצות דתיות שונות מפרסמות אותו כהר סיני המתואר בתנ"ך. עם זאת, היסטוריונים וארכאולוגים מצביעים על העובדה שאין מסורת מקובלת אחת שקובעת איזה הר הוא הר סיני האמיתי, וישנן מספר קבוצות אחרות שמצביעות על הרים אחרים באזור כעל ההר האמיתי.
הר כרכום (נגב)
הר כרכום (בערבית: ג'בל עידיד) הוא הר בנגב הדרומי, בו התגלו ריכוזים יוצאי דופן של אתרים ארכאולוגיים ואמנות סלע. ההר מזוהה בידי הארכאולוג עמנואל ענתי כהר סיני המקראי, זיהוי שאינו מקובל על רוב הקהילה הארכאולוגית.
הר כרכום היה הר קדוש בתקופה שלאחר המבול, כאשר אנשים רבים בנו את מגוריהם למרגלות ההר ומעטים טיפסו על הרמה כדי לבצע את הפולחן הדתי. כמו כן צפיפותם של אתרי יישוב גבוהה יותר מאשר בכל אזור אחר שנסקר עד כה בנגב ובסיני, למרות דלילותם של מקורות המים באזור.
סרביט אל-ח'אדם
ד"ר צבי אילן הציע לזהות את סרביט אל-ח'אדם עם הר סיני, זיהוי שלא מקובל על מרבית החוקרים.
ג'בל אל-לווז (ערביה)
תאוריה נוספת מציעה את ג'בל אל-לווז שבערב הסעודית, בארץ מדין הקדומה. על פי הצעה זו חצו בני ישראל את סיני עד נואיבה, או עד לשארם-א-שייח', שם חצו את ים סוף, והמשיכו אל ג'בל אל-לווז לא הרחק משם. הסופר הווארד בלום חיבר ספר בשם "בעקבות עגל הזהב" שהוא רומן סביב הרעיון הזה. תאוריה זו אינה מקובלת בקרב המחקר, לא הושמה תחת ביקורת מקצועית ואינה מגובה בעדויות מהימנות, ויש לציין שכל זיהוי של הר סיני באזור מדין הוא חלש, ואלו חלק מהסיבות[13]:
- המרחק בין ארץ גושן לארץ מדין הוא כ-450 ק"מ, ואין טווח זה תואם את הכתוב במקרא בדבר קרבתו של הר סיני לארץ מצרים.
- כאשר משה מבקש מחובב בן רעואל המדיני להצטרף לעם ישראל במסעו במדבר, מסרב חובב: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו, לֹא אֵלֵךְ: כִּי אִם-אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי, אֵלֵךְ". אם הר סיני שוכן במדין, הוא נמצא בתחום מולדתו של חובב, והדברים הנ"ל לא היו צריכים להיאמר.
- זיהוי ההר באזור זה אינו תואם את תיאור מסעו של עם ישראל בחצי האי סיני המוזכר במקרא ומתחמק מזיהוים של התחנות והמדבריות (מדבר סיני, סין, שור המזוהים בסבירות גבוהה) הנזכרות במהלכו.
ג'בל סין בישר
השערה שהועלתה על ידי פרופ' מנשה הראל הציעה לזהות את ג'בל סִין בִּישָׁר הנמצא בחלקו המערבי של ואדי סודר במערב סיני, כהר סיני המקראי.
ג'בל חלאל
מספר חוקרים הציעו לזהות את ג'בל חלאל כהר סיני המקראי. מיקום ההר מתאים לדעתם לתאוריות של "המסלול הצפוני" של יציאת מצרים. בחירתו נבעה מסמיכותו היחסית לעין קודיראת ולעין קדיס שחלק מהחוקרים זיהו עם קדש ברנע המקראית. מושל סיני הבריטי בשנות ה-תר"ץ, מייג'ור קלוד ג'רוויס (Claude Scudamore Jarvis) התבסס גם על שם ההר שפירושו בערבית: "מותר" ובהקשר של הקרבת קורבנות "קדוש וחוקי". גם יוחנן אהרוני הציע לזהות את הר סיני בג'בל חלאל. הביקורת על זיהויו כהר סיני טוענת כי הממצאים ארכאולוגים שנתגלו באזור ההר הם מתקופת האבן ומהתקופה הרומית-ביזנטית ושתי תקופות אלו אינן תואמות את התיארוך היהודי ליציאת מצרים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- התאוריה של מיקום הר סיני בג'בל א-לוז בערב הסעודית
- התאוריה של מיקום הר סיני בהר כרכום
- חידת הר סיני מאת צבי אילן
- אחד עשר יום מחורב, מחבר: ידין רומן אתר מקראנט.
- סרטון מידע נוסף באנגלית למיקום הר סיני בערב הסעודית Forbbiden Pictures Revealed אתר יוטיוב : David Gates
הערות שוליים
- ↑ במדבר י"ג, כ"א.
- ↑ במדבר כ', א'.
- ↑ שמות ט"ז, א'.
- ↑ במדבר ל"ג, י"א-ט"ו.
- ↑ במדבר י"ג, כ"ו.
- ↑ במדבר כ', א': כז, י"ד: ל"ג, ל"ו
- ↑ מנשה הראל, מדבר צין, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך ט"ו, חוברת ד' (מ"ג), ירושלים, מוסד ביאליק, (אלול תש"ל), ע"מ 459.
- ↑ שבת פט, א.
- ↑ מוסטער:שם=שבת.
- ↑ על-פי רש"י, מחשבים את הזמן שהיו בכל מקום חנייה לפי המינימום האפשרי, כדלהלן: כיון שכתוב "ויסעו מהר ה' דרך שלושת ימים" (במדבר י', ל"ג) משמע שלא הלכו באמת שלושה ימים, וכיון שלא כתוב במפורש כמה זמן הלכו בפועל, יש להניח שהלכו יום אחד והגיעו לקברות התאוה בכ"א אייר. בקברות התאוה התעכבו 30 יום, בענישה על אכילת השלו (במדבר י"א, כ'). לפי חשבון זה, הנסיעה לחצרות (במדבר י"א, ל"ה) היתה בכ"ב סיון. שם מרים דיברה לשון הרע על משה, ולאחר שלקתה בצרעת היתה בהסגר 7 ימים, "וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם" (במדבר י"ב, ט"ו). אם כן, לרתמה - מקום חטא המרגלים - הגיעו בכ"ט סיון.
- ↑ בארג סיני, אין "אנציקלופדיה יהודית" אויף "דעת"
- ↑ יובל לישראל מאת חיים יבין- 12 בינואר 1978
- ↑ עולם התנ"ך, שמות
cc-by-sa 3.0 ערלויבעניש • אריגינעלער בלאט • ביישטייערער
הר סיני איז דער נאמען פון א היסטארישן בארג וואס ווערט פיל מאל דערמאנט אין דער תורה. אויך ווערט דער בארג דעמאנט אלס הר חורב.
געאגראפיע
דער בארג סיני געפינט זיך אין א בערגיגן מדבר וועלכער איז אנגערופן אין תנ"ך אויפן נאמען פונעם בארג, 'מדבר סיני'. דער פונקטליכער ארט פונעם בארג איז היינט שווער אנצוצייכענען, וויבאלד עס געפונען זיך אין יענעם געגנט פיל בערג און בערגלעך. אין צייט פון תנ"ך איז יענער גאנצער געגנט געווען בלויז א ליידיגער מדבר און עס איז נישט געווען אונטערן קאנטראל פון קיין שום לאנד. עס איז אויף צפון פון די היסטארישע מצרים און אויסער די דרום'דיגע גרעניצן פון ארץ ישראל.
היינט איז דער נאמען סיני אויסגעשפרייט געווארן אויפן גאנצן ראיאן, וואס ווערט גערופן דער 'סיני האלב-אינזל'. דער ראיאן געפונט זיך אין די גרעניצן פון עגיפטן לויטן שלום וואס זיי האבן געשלאסן מיט ישראל אין יאר 1979.
וויכטיגע געשעענישן
אין דער תורה איז דער בארג סיני דער פלאץ פון עטליכע גאר וויכטיגע געשעענישן. דארט האט גאט געזאגט פאר משה רבינו ארויסצונעמען די אידן פון מצרים[1], און ער האט דארט געזען דעם וואונדערליכן פייער אויפן 'סנה' (א געוויסע דארנבוים). שפעטער איז דארט געווען דער פלאץ פון מתן תורה וואו די אידן האבן געהערט די עשרת הדברות. דארט איז משה רבינו ארויפגעגאנגען און געבליבן פאר פערציג טעג און פערציג נעכט נאכאנאנד, דארט האט ער באקומען די גאנצע תורה פון אייבערשטן, און דארט האט גאט געזאגט פאר די אידן "והייתם לי סגולה מכל העמים" און "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"[2].
עס איז אינטערעסאנט צו באמערקן, אז די שטיינער פון יענעם בערגיגן געגנט האבן אין זיך אזעלכע שטריכן און צייכענעס אין א פארעם וואס זעט אויס ווי די צווייגן פון א 'סנה'. די שטריכן פילן אן דעם גאנצן אינהאלט פונעם שטיין, אזוי אז אפילו מען צושפלינטערט די שטיין אויף קליינע שטיקלעך, פארבלייבט נאך אלס דערויף די צורה פון א סנה.
נאמען פונעם בארג
חז"ל זאגן[3] אז דער ארגינאלע נאמען פונעם בארג איז הר חורב, און זייט מתן תורה האט דאס באקומען דעם נאמען הר סיני, א לשון פון שנאה, פיינדשאפט, וויבאלד דעמאלט איז צוליב דעם בארג אראפגעקומען א פיינדשאפט צו די נישט אידישע פעלקער ווייל זיי האבן נישט מקבל געווען די תורה. אן אנדערע דעה איז דא אין חז"ל פונקט פארקערט, אז דער ארגינאלער נאמען איז הר סיני און זייט מתן תורה האט עס באקומען דעם נאמען הר חורב, א לשון פון חורבן, וויבאלד דעמאלט איז אראפגעקומען א חורבן צו די נישט אידישע פעלקער וואס האבן נישט מקבל געווען די תורה.
רעפערענצן
דאס איז נישט קיין המכלול ארטיקל, בלויז עפעס וואס ליגט דא ביז עס וועט ערזעצט ווערן מיט בעסערס. שרייבט עס איבער!