אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "שלשת ימי הגבלה"

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(רעדאגירונג)
(רעדאגירונג)
שורה 1: שורה 1:
'''שלושת ימי ההגבלה''' זענען די דריי טעג פאר [[מעמד הר סיני|מתן תורה]] ([[יום טוב]] [[שבועות]]), אין וועלכע די אידן האָבן זיך צוגעגרייט צום [[מעמד הר סיני|קבלת התורה]] ביים [[בארג סיני]]. די טעג ווערן אנגערופן "ימי ההגבלה" צוליב די ספעציעלע [[איסור]]ים און אפהאלטונגען וואס זענען געווען געפירט אין די טעג אויפן באפעל פון באשעפער צו [[משה]], ווי ס'שטייט:{{ציטוטון|והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב}}{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|יט|יא|יב}}}}.
'''שלושת ימי ההגבלה''' זענען די דריי טעג פאר [[מעמד הר סיני|מתן תורה]] ([[יום טוב]] [[שבועות]]), אין וועלכע די אידן האָבן זיך צוגעגרייט צום [[מעמד הר סיני|קבלת התורה]] ביים [[בארג סיני]]. די טעג ווערן אנגערופן "ימי ההגבלה" צוליב די ספעציעלע איסורים און אפהאלטונגען וואס זענען געווען געפירט אין די טעג אויפן באפעל פון באשעפער צו [[משה]], ווי ס'שטייט:{{ציטוטון|והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב}}{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|יט|יא|יב}}}}.


כיום חלים ימים אלה בתאריכים ג' - ה' בחודש [[סיוון]], והם קרויים גם כן 'ימי ההגבלה', על שם ימים אלו בעבר, אף שאין נוהגים בהם האיסורים שנהגו בעבר.
היינטצוטאגס זענען די טעג פארצייכנט אום [[ג' סיון|ג']] - [[ה' סיון|ה']] [[סיוון]], און ווערן אויך אנגערופן מיטן נאמען "ימי הגבלה" אויפן נאמען פון די טעג וואס זענען דעמאלט געווען, טראץ דעם וואס היינט ווערן נישט געפירט די איסורים.


==מקור ימי ההגבלה==
==מקור ימי ההגבלה==

רעוויזיע פון 08:41, 28 אפריל 2023

שלושת ימי ההגבלה זענען די דריי טעג פאר מתן תורה (יום טוב שבועות), אין וועלכע די אידן האָבן זיך צוגעגרייט צום קבלת התורה ביים בארג סיני. די טעג ווערן אנגערופן "ימי ההגבלה" צוליב די ספעציעלע איסורים און אפהאלטונגען וואס זענען געווען געפירט אין די טעג אויפן באפעל פון באשעפער צו משה, ווי ס'שטייט:”והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב”[1].

היינטצוטאגס זענען די טעג פארצייכנט אום ג' - ה' סיוון, און ווערן אויך אנגערופן מיטן נאמען "ימי הגבלה" אויפן נאמען פון די טעג וואס זענען דעמאלט געווען, טראץ דעם וואס היינט ווערן נישט געפירט די איסורים.

מקור ימי ההגבלה

ביום ג' בסיוון בשנה שבה יצאו בני ישראל ממצרים, ציווה הקב"ה את משה להכין את בני ישראל לקבלת התורה:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל-הָעָם עַל-הַר סִינָי. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ, כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה, אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר. וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר אֶל-הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת-הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים, אַל-תִּגְּשׁוּ אֶל-אִשָּׁה.

כן נאמר לבני ישראל אל תגשו אל אשה, על מנת שיהיו טהורים לקבלת התורה, וכן הם נצטוו לטהר עצמם מטומאות קודמות.

מספר הימים

למעשה, ישנה מחלוקת בין חכמים לרבי יוסי, האם היו שלושה ימי הגבלה או רק שניים. לדעת חכמים, נהגו רק שני ימי הגבלה ובבוקר היום השלישי, ניתנה התורה במעמד הר סיני. לדעת רבי יוסי, היו שלושה ימי הגבלה, והתורה ניתנה בבוקר היום הרביעי[2].

ימי ההגבלה בזמננו

בימים אלו שהם ימי הכנה לקבלת התורה, אין נוהגים כיום מנהגי האבלות של ספירת העומר (לנוהגים את מנהגי האבלות של ספירת העומר עד שבועות) וכן מותר להסתפר ולעשות שמחת נישואין. יש הנוהגים בימים אלו להשתדל יותר ולהימנע מדיבורים אסורים ומשיחות בטלות ולהרבות בלימוד תורה, כדי להתכונן כראוי ליום קבלת התורה. בימים אלו אין אומרים תחנון בתפילה.

יום המיוחס

יום לפני שלושת ימי ההגבלה נקרא יום המיוחס. נראה שהוא קרוי כך משום שביום זה, שבו הגיעו בני-ישראל למרגלות הר סיני, והיו מאוחדים "כאיש אחד בלב אחד", יוחסו בני ישראל משאר אומות העולם.

מקורות והערות שוליים

קישורים חיצוניים


קלארשטעלונג: די אינפארמאציע אויף המכלול איז בלויז פאר בארייכערונג און זאל נישט געזען ווערן ווי א פסק הלכה.

קטגוריה:שבועות קטגוריה:סיוון [[{{{1}}}|ו{{{1}}}]]