אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "אליסף בן דעואל"
(פארברייטערט, רעדאגירונג) |
(←זיין נאמען: פארברייטערט) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
== זיין נאמען == | == זיין נאמען == | ||
אין אור החיים{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|ז|מב|מפרש=אור החיים}}.}} שטייט:{{ציטוט|אליסף בן דעואל – ירמוז להיות שנאספו לעריהם תחילה על פי ה׳ כאמור זולת גבורי חיל שעברו כל חלוץ וגו׳, והוא אומרו 'אל יסף'. עוד על פי דבריהם ז״ל שארץ סיחון ועוג לא היתה בכלל מתנת ארץ ישראל שנתן ה׳ לאברהם, כמו שאמרו בספרי (ח״ב פיסקא רצט) וזה לשונם פרט לעבר הירדן שנטלת מעצמך עד כאן. ומצינו שמשפט ארץ ישראל יש לה (שביעית פ״ט מ״ב) כידוע, ועיין מה שכתבתי בפרשת מטות בפסוק עטרות וגו׳, לזה קראו 'אליסף' לצד שהוסיף ליטול יותר ממתנת ה׳ והסכים ה׳ עמהם.{{ש}} | |||
'בן דעואל' פירוש שעשו היכר לעדות לדעת כי הם ידועי עובדי אל כאחד שבטי ישראל.}}. | |||
==המרומז בשמו== | ==המרומז בשמו== | ||
רעוויזיע פון 08:58, 26 מערץ 2023
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך פערזענליכקייט
פאראמעטער [ מקום לידה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
ליידיגע פאראמעטער [ צאצאים ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
| תקופה | יציאת מצרים, דור המדבר |
|---|---|
אֶלְיָסָף בֶּן דְעוּאֵל (אדער: רְעוּאֵל[1]) איז געווען דער נשיא פון שבט גד, אין די צייט פון נאך יציאת מצרים.
לעבן און שאפן
ווי די אנדערע נשיאים, האט השי"ת באשטימט אליסף בן דעואל צו ציילן זיין שבט ביים צווייטן ציילונג פון אידן אין מדבר. זיי ווערן דארט געשילדערט ווי ”קְרוּאֵי הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל[2]”. זיי זענען אלע געווען הויפטן אין סנהדרין[3], וועלכע זענען גערופן געווארן צו יעדע חשוב'ע זאך ביי אידן[4].
לויט חז"ל זענען די נשיאים געווען די שוטרים וואס די מצריים האבן געשטעלט איבער אידן אין מצרים, וואס זיי זענען געשלאגן געווארן ווען אידן האבן נישט ערפילט זייער קוואטע[5]. טייל לערנען אז זיי זענען שוין געווען נשיאים איבער די עלטערן פונעם דור המדבר, נאך זייענדיג אין מצרים[6].
דורכאויס די וואנדערונגען אין מדבר האט אליסף געפירט זיין שבט דער דריטער, נאך שלומיאל בן צורישדי, אונטער'ן "דגל מחנה ראובן"[7]. לויט ווי דערציילט אין מדרש, איז זיין פאן געווען געפארבט נישט אינגאנצן שווארץ און נישט אינגאנצן ווייס נאר ביידע געמישט, און א לאגער געצייכנט דערויף[8].
אין חז"ל ווערט געברענגט אז די נשיאים זענען געווען צווישן די צוויי הונדערט און פופציג מענטשן וועלכע האבן געברענגט קטורת ביים מחלוקת קורח ועדתו[9]. לויט דעם זענען זיי נפטר געווארן אין צווייטן יאר נאך יציאת מצרים, אין פייער וואס האט פארברענט די מקטירי הקטורת.
קרבנות הנשיאים
אליסף בן דעואל איז געווען דער זעקסטער אין די רייע צו מקריב זיין ביי די קרבנות הנשיאים. ער האט מקריב געווען זיין קרבן אום ו' ניסן אינעם צווייטן יאָר צו יציאת מצרים (ב'תמ"ט).
די סיבה אויף צו מקריב זיין גלייך נאך די נשיא פון שבט שמעון שטייט אין מדרש:
ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל – לפי ששמעון לקח חרבו והלך ועשה מלחמה עם אנשי שכם בשביל אחותו, ובני גד עברו את הירדן לעזר לאחיהם לירש את הארץ, כמה דתימא (
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".דברים לג, כא) 'צדקת ה׳ עשה ומשפטיו עם ישראל', לכך זכה והקריב אחר שמעון
.
די הסבר צו דאס וואס ער האט מקריב געווען שטייט אין מדרש:
קרבנו קערת כסף אחת וגו׳ – אמר רבי ברכיה כנגד יציאת מצרים הקריב נשיא גד וכו', אמר רבי ברכיה, התחיל להקריב קרבנו כנגד מה שארע להם מיום שירדו יעקב ובניו למצרים עד שיצאו
— ווייטער דארט אין מדרש[10]
.
זיין נאמען
אין אור החיים[11] שטייט:
אליסף בן דעואל – ירמוז להיות שנאספו לעריהם תחילה על פי ה׳ כאמור זולת גבורי חיל שעברו כל חלוץ וגו׳, והוא אומרו 'אל יסף'. עוד על פי דבריהם ז״ל שארץ סיחון ועוג לא היתה בכלל מתנת ארץ ישראל שנתן ה׳ לאברהם, כמו שאמרו בספרי (ח״ב פיסקא רצט) וזה לשונם פרט לעבר הירדן שנטלת מעצמך עד כאן. ומצינו שמשפט ארץ ישראל יש לה (שביעית פ״ט מ״ב) כידוע, ועיין מה שכתבתי בפרשת מטות בפסוק עטרות וגו׳, לזה קראו 'אליסף' לצד שהוסיף ליטול יותר ממתנת ה׳ והסכים ה׳ עמהם.
'בן דעואל' פירוש שעשו היכר לעדות לדעת כי הם ידועי עובדי אל כאחד שבטי ישראל.
.
המרומז בשמו
חז"ל[12] דורשים את שמו על המזבח שבנו בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה מעבר לירדן, שחשדו יהושע והעם שנבנה לעבודה זרה[13] וכך נדרש שמו: אל-יסף - שלא הוסיפו דבר על התורה, בן דעו-אל - אלא בנו המזבח כעדות. דרשה נוספת על השם דעואל מביא המדרש, על כך שקיימו בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה את תנאו של משה למגוריהם מחוץ לארץ ישראל, ונלחמו יחד עם שאר השבטים במלחמת כיבוש הארץ, והיו צועקים להשם במלחמה והיה מושיעם, ונדרש כדרשה הראשונה – דעו-אל שידעו שבטו את הא-ל.
האור החיים[14] מבאר גם הוא את שמו על ירושת נחלתו בעבר הירדן אך בצורה שונה, אל-יסף – שנאספו לעריהם תחילה לכל השבטים[15] (מיד לאחר מלחמת סיחון ועוג) על פי השם. פירוש נוסף מבאר האור החיים על פי הנאמר בספרי[16] שעבר הירדן לא היה בכלל הבטחת השם לאברהם, אבל לאחר שירשוהו בני גד וראובן, יש לו דין ארץ ישראל[17] ובשמו מרומז שהוסיף ליטול יותר ממתנת השם, והסכים השם עימו[18].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ במדבר ב, יד.
- ↑ במדבר א, טז
- ↑
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".מלבי"ם, במדבר א, טז - ↑
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".רש"י, במדבר א, טז - ↑ ספרי במדבר פיסקא מה, געברענגט אויך אין רש"י, במדבר ז, ב
- ↑ תפארת יהונתן אויף במדבר א, טז
- ↑ במדבר י, כ
- ↑ במדבר רבה, פרשה ב', פסקה ז'
- ↑ במדבר רבה, פרשה י"ח, פסקה ג'; מדרש תנחומא בובר קרח ה. זעט אויך רש"י, במדבר טז, א
- ↑ זעהט אין מדרש גאר באריכות אויף דעם
- ↑ אור החיים, במדבר ז, מב.
- ↑ מדרש אגדה במדבר א
- ↑ כמסופר ביהושע כב.
- ↑ על במדבר ז, מב.
- ↑ מלבד יוצאי הצבא, שכאמור הלכו להילחם עם שאר השבטים.
- ↑ ספרי דברים פיסקא רצ"ט.
- ↑ בחלק מן הדברים
- ↑ את השם בן דעואל מבאר האור החיים כמדרש אגדה המובא למעלה.
קטגוריה:נשיאי שבטי ישראל קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול קטגוריה:שבט גד