אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:קידוש"

8 בייטן צוגעלייגט ,  פֿאַר 2 יאָר
ק
החלפת טקסט – "(הויף)" ב־"(חסידות)"
ק (אוועקגענומען קאַטעגאָריע:אומבאקוקט דורך HotCat)
צייכן: באקוקט
ק (החלפת טקסט – "(הויף)" ב־"(חסידות)")
שורה 18: שורה 18:
דער לשון שלחן ערוך הרב: יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו שעה שביעית אחר חצות היום) אלא או קודם הלילה או לאחר שעה תוך הלילה לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו וכבר נתבאר שלכתחלה יש לו לקדש מיד בבואו מבית הכנסת מבעוד יום. ער זאגט שוין קלארער אז מ'קען ווארטן אויף 7 אבער לכתחילה איז בעסער מבעוד יום, פארן צאת.
דער לשון שלחן ערוך הרב: יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו שעה שביעית אחר חצות היום) אלא או קודם הלילה או לאחר שעה תוך הלילה לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו וכבר נתבאר שלכתחלה יש לו לקדש מיד בבואו מבית הכנסת מבעוד יום. ער זאגט שוין קלארער אז מ'קען ווארטן אויף 7 אבער לכתחילה איז בעסער מבעוד יום, פארן צאת.


אנדערע האבן נישט מקפיד געווען. [[ישראל האגער (בני ברק)|מרן האדמו"ר מוויז'ניץ שליט"א (שיכון)]] זאגט, אז די קפידה אין [[וויזשניץ (הויף)|וויזניץ]] איז בלויז געווען אויף די רבי'ס, דער עולם האט נישט מקפיד געווען דערויף. היינטיגע טעג איז דער המון-עם יא מקפיד דערויף.{{הערה|1=[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?forms=0&t=663 קידוש ליל שב"ק צווישן 6 און 7 אזייגער] אויף [[אייוועלט]]}}
אנדערע האבן נישט מקפיד געווען. [[ישראל האגער (בני ברק)|מרן האדמו"ר מוויז'ניץ שליט"א (שיכון)]] זאגט, אז די קפידה אין [[וויזשניץ (חסידות)|וויזניץ]] איז בלויז געווען אויף די רבי'ס, דער עולם האט נישט מקפיד געווען דערויף. היינטיגע טעג איז דער המון-עם יא מקפיד דערויף.{{הערה|1=[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?forms=0&t=663 קידוש ליל שב"ק צווישן 6 און 7 אזייגער] אויף [[אייוועלט]]}}


מאנכע פירן זיך צו זאגן אין פאל מען מאכט קידוש צווישן זעקס און זיבן אזייגער "אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים ויזכור ברית איתנים 'ויציל נפשותינו מן השעות הרעות' ויגער ביצר הרע מן הנשואים ויחון אותנו לפליטת עולמים וימלא משאלותינו במדה טובה ישועה ורחמים", (ליקוטי מהרי"ח בשם הרה"ק ר' שמעון מיעריסלאב זי"ע), טייל פירן זיך עמטליך צו פארלאזן אויף דעם נוסח יעדע וואך, אנדערע נאר ווען זיי האבן א גאסט און איילן זיך צו לכבודו.  אין [[טאהש (הויף)|טאהש]] זאגט מען דאס יעדע וואך בעפאר קידוש. [[יוסף גרינוואלד|פאפא רב זי"ע]] פלעגט אזוי טון ווען עשרה בטבת איז געפאלן אויף פרייטאג.{{הערה|1=[https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=3199340#p3199340 שבת 1# - זמן הסעודה] אויף אייוועלט}}
מאנכע פירן זיך צו זאגן אין פאל מען מאכט קידוש צווישן זעקס און זיבן אזייגער "אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים ויזכור ברית איתנים 'ויציל נפשותינו מן השעות הרעות' ויגער ביצר הרע מן הנשואים ויחון אותנו לפליטת עולמים וימלא משאלותינו במדה טובה ישועה ורחמים", (ליקוטי מהרי"ח בשם הרה"ק ר' שמעון מיעריסלאב זי"ע), טייל פירן זיך עמטליך צו פארלאזן אויף דעם נוסח יעדע וואך, אנדערע נאר ווען זיי האבן א גאסט און איילן זיך צו לכבודו.  אין [[טאהש (חסידות)|טאהש]] זאגט מען דאס יעדע וואך בעפאר קידוש. [[יוסף גרינוואלד|פאפא רב זי"ע]] פלעגט אזוי טון ווען עשרה בטבת איז געפאלן אויף פרייטאג.{{הערה|1=[https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=3199340#p3199340 שבת 1# - זמן הסעודה] אויף אייוועלט}}


ווען מען האט אורחים עניים דארף מען נישט מקפיד זיין (ליקוטי מהרי"ח).
ווען מען האט אורחים עניים דארף מען נישט מקפיד זיין (ליקוטי מהרי"ח).