בדוקי עריכות אוטומטית, אינטערפעיס רעדאקטארן, אינטערפעיס אדמיניסטראַטאָרן, סיסאפן, מייבאים, מעדכנים, מייבא, אספקלריה רעדאקטארן
46,381
רעדאגירונגען
אין תקציר עריכה |
(←הילולא) |
||
| שורה 112: | שורה 112: | ||
===הילולא=== | ===הילולא=== | ||
יאר יערליך ווערט געפייערט דורך די ספרדים א "הילולא" לכבוד רבי מאיר בעל הנס אין י"ד אייר, פּסח שני. די הילולא ווערט געפייערט מיט מוזיק און טענץ, ענליך צו די הילולא פון [[רבי שמעון בר יוחאי]] אין [[מירון]]. דאס איז איינגעפירט געווארן אין תרכ"ז. מען פלעגט גיין אין א תהלוכה מיט ספרי תורה מיט חכמי ורבני העיר מיט געזאַנג און טענץ, ביז מען איז אנגעקומען צום פּלאץ פון קבר מיט די ספרי תורה{{הערה|ברדא, אלקא דמאיר עננו, עמ' כח.}}. דער דאטום י"ד אייר אלס טאג פון רבי מאיר'ס פּטירה האט נישט קיין מקור{{הערה|[[רבי יוסף משאש]] ברענגט יא פון אן אלטן כתב יד וואס זאגט אז י"ד באייר איז טאקע דער טאג פון זיין פטירה אין אסיא, אבער דאס איז נישט באגלייבט. זעט אינעם אשכול [https://tora-forum.co.il/threads/הילולת-רבי-מאיר-בעל-הנס-ביום-י-ד-אייר.5429/ הילולת רבי מאיר בעל הנס ביום י"ד אייר], אין פורום לתורה.}}, נאר וויבאלד פילע יושבי ירושלים זענען שוין דאן געווען געקומען צום גליל כדי צו גיין ל"ג בעומר קיין מירון, איז מען שוין אויך געגאנגען אויף טבריא{{הערה|{{פרויקט בן-יהודה|שם=פנחס גריבסקי|זיהוי=33478#מגרששׁמעוןהצדיק.אשרלעדתהיהודיםבירושלים.|שם היצירה=מגנזי ירושלם חוברת ג}}}}. דעריבער | יאר יערליך ווערט געפייערט דורך די ספרדים א "הילולא" לכבוד רבי מאיר בעל הנס אין י"ד אייר, פּסח שני. די הילולא ווערט געפייערט מיט מוזיק און טענץ, ענליך צו די הילולא פון [[רבי שמעון בר יוחאי]] אין [[מירון]]. דאס איז איינגעפירט געווארן אין תרכ"ז. מען פלעגט גיין אין א תהלוכה מיט ספרי תורה מיט חכמי ורבני העיר מיט געזאַנג און טענץ, ביז מען איז אנגעקומען צום פּלאץ פון קבר מיט די ספרי תורה{{הערה|ברדא, אלקא דמאיר עננו, עמ' כח.}}. דער דאטום י"ד אייר אלס טאג פון רבי מאיר'ס פּטירה האט נישט קיין מקור{{הערה|[[רבי יוסף משאש]] ברענגט יא פון אן אלטן כתב יד וואס זאגט אז י"ד באייר איז טאקע דער טאג פון זיין פטירה אין אסיא, אבער דאס איז נישט באגלייבט. זעט אינעם אשכול [https://tora-forum.co.il/threads/הילולת-רבי-מאיר-בעל-הנס-ביום-י-ד-אייר.5429/ הילולת רבי מאיר בעל הנס ביום י"ד אייר], אין פורום לתורה.}}, נאר וויבאלד פילע יושבי ירושלים זענען שוין דאן געווען געקומען צום גליל כדי צו גיין ל"ג בעומר קיין מירון, איז מען שוין אויך געגאנגען אויף טבריא{{הערה|{{פרויקט בן-יהודה|שם=פנחס גריבסקי|זיהוי=33478#מגרששׁמעוןהצדיק.אשרלעדתהיהודיםבירושלים.|שם היצירה=מגנזי ירושלם חוברת ג}}}}. דעריבער האבן די ספרדים, נאכ'ן בויען זייער גרויסן בית המדרש אין תרכ"ז, איינגעפירט צו פּראווען די הילולא אין פסח שני, ווען עס זענען שוין געווען דארט פילע אידן{{הערה|שדי חמד, [https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/26012/שדי_חמד/אסיפת_דינים/מערכת_ארץ_ישראל/אות_ה?line=0--אסיפת+דינים-מערכת+ארץ+ישראל-אות+ה אסיפת דינים, מערכת ארץ ישראל], אות ה; רחמים יוסף חיים אופלטקה, '''מסעי היר"ח''', תרל"ו (געברענגט אין יערי, [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=36832#p=630 מסעות, עמ' 631]); {{היברובוקס|רבי עובדיה הדאיה|שו"ת ישכיל עבדי|963|page=79|באנד=חלק ה|שנת הוצאה=תש"מ|עמ=סז|או"ח סי' נד}}.}}{{הערה|שם=מנחם}}. דער בן איש חי שרייבט אז "אונזער מנהג איז צו צינדן שמן למאור לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס זיע"א ביום ראש חודש טבת"{{הערה|בן איש חי, [https://www.sefaria.org/Ben_Ish_Hai%2C_Halachot_1st_Year%2C_Chanukah.28 הלכות שנה ראשונה, חנוכה, כח].}}. דער מנהג ביי די ספרדים אין טבריא איז צו חתונה מאכן אין י"ד אייר, כאטש ס'איז אין די ספירה טעג{{הערה|ברדא, אלקא, עמ' כז.}}. {{הבהרה}} | ||
אבער אנדערע האבן דאן אויסגעדרוקט קעגנערשאפט צו דעם ניי-פאבריצירטן יום טוב, צווישן זיי דער ראשון לציון [[רבי אברהם אשכנזי]]. אויך [[רבי מרדכי חיים סלאנים|רבי מאטל סלאנימער]] האט פארעפנטליכט א שארפער בריוו דערקעגן{{הערה|רבי שלמה אליעזר מרגליות, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&st=&pgnum=275 '''עניני הילולא דרשב"י''', געדרוקט אין '''טעמי המנהגים''', עמוד רסב, בהערה]: "בדרך אגב באתי להעיר שיום פטירת התנ"א [התנא האלוקי] רבי מאיר בעל הנס לא נזכר בשום מקום, וחדשים מקרוב באו ובדו מלבם חג חדש, כאילו יום פסח שני הוא היא"צ של רמבעה"נ, וידועה כוונתם בזה שיסדו זאת בעסקם בדררא דממונא והמב"י" (מיינענדיג דאס וואס די וועלט זאגט אז זיי האבן געוואלט פארדינען פון די הילולא, אזוי ווי די איינוואוינער פון צפת פארדינען פון די באזיכער אין מירון). ער ברענגט צו פון רבי אברהם אשכנזי אין זיין הסכמה אויפן קונטרס כבוד מלכים (פון רבי שמואל העליר), וואס נאכן ערקלערן דעם באדייט פון דער שמחה ביים הילולא דרשב"י, לייגט ער צו: "וזה לא יגהה מזור על מה שחדשים מקרוב שמעתי שעושין על קבר התנ"א רבי מאיר בעל הנס זיע"א". ער ברענגט אויך דעם קול קורא פון רבי מאטל סלאנימער: "ועשו מנהג אותיות גהנם… בפומביות ובתערובת כזה, שבוודאי אין רוח התורה והחכמים האמיתיים המבינים נוחה מזה… יש להם לזכור ולבטל המנהג הזה מכל וכל ולא יעברו על בל תוסיף בחג הבדוי הזה, שקראו להם הבריונים החג המסורתי, והוא באמת החג המסורסי שהוא מסורס מדעת החכמים המבינים… לכן כהיום הננו מוחים בהחג הזה ובסדר הזה '''ומגלים דעתינו בזה שלא באלה חלק יעקב''', ושלום על ישראל" [ההדגשה במקור]. רש"א מרגליות לייגט צו: "דברי רבינו הנאמנים שיצאו מלב טהור, פעלו לטובה, שאצל אחינו האשכנזים בוטלה הצרמוניה של החג הבדוי".}}. | אבער אנדערע האבן דאן אויסגעדרוקט קעגנערשאפט צו דעם ניי-פאבריצירטן יום טוב, צווישן זיי דער ראשון לציון [[רבי אברהם אשכנזי]]. אויך [[רבי מרדכי חיים סלאנים|רבי מאטל סלאנימער]] האט פארעפנטליכט א שארפער בריוו דערקעגן{{הערה|רבי שלמה אליעזר מרגליות, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&st=&pgnum=275 '''עניני הילולא דרשב"י''', געדרוקט אין '''טעמי המנהגים''', עמוד רסב, בהערה]: "בדרך אגב באתי להעיר שיום פטירת התנ"א [התנא האלוקי] רבי מאיר בעל הנס לא נזכר בשום מקום, וחדשים מקרוב באו ובדו מלבם חג חדש, כאילו יום פסח שני הוא היא"צ של רמבעה"נ, וידועה כוונתם בזה שיסדו זאת בעסקם בדררא דממונא והמב"י" (מיינענדיג דאס וואס די וועלט זאגט אז זיי האבן געוואלט פארדינען פון די הילולא, אזוי ווי די איינוואוינער פון צפת פארדינען פון די באזיכער אין מירון). ער ברענגט צו פון רבי אברהם אשכנזי אין זיין הסכמה אויפן קונטרס כבוד מלכים (פון רבי שמואל העליר), וואס נאכן ערקלערן דעם באדייט פון דער שמחה ביים הילולא דרשב"י, לייגט ער צו: "וזה לא יגהה מזור על מה שחדשים מקרוב שמעתי שעושין על קבר התנ"א רבי מאיר בעל הנס זיע"א". ער ברענגט אויך דעם קול קורא פון רבי מאטל סלאנימער: "ועשו מנהג אותיות גהנם… בפומביות ובתערובת כזה, שבוודאי אין רוח התורה והחכמים האמיתיים המבינים נוחה מזה… יש להם לזכור ולבטל המנהג הזה מכל וכל ולא יעברו על בל תוסיף בחג הבדוי הזה, שקראו להם הבריונים החג המסורתי, והוא באמת החג המסורסי שהוא מסורס מדעת החכמים המבינים… לכן כהיום הננו מוחים בהחג הזה ובסדר הזה '''ומגלים דעתינו בזה שלא באלה חלק יעקב''', ושלום על ישראל" [ההדגשה במקור]. רש"א מרגליות לייגט צו: "דברי רבינו הנאמנים שיצאו מלב טהור, פעלו לטובה, שאצל אחינו האשכנזים בוטלה הצרמוניה של החג הבדוי".}}. | ||
רעדאגירונגען