אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "אלישמע בן עמיהוד"

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(פארברייטערט)
(פארברייטערט)
שורה 4: שורה 4:
| מקום לידה = [[מצרים]]
| מקום לידה = [[מצרים]]
| אב = עמיהוד
| אב = עמיהוד
| צאצאים =
| צאצאים = נון מיט זיין זוהן [[יהושע בן נון|יהושע]]
| תקופה = יציאת מצרים, דור המדבר
| תקופה = יציאת מצרים, דור המדבר
| בתנ"ך =  
| בתנ"ך =  
שורה 20: שורה 20:


== קרבנות הנשיאים ==
== קרבנות הנשיאים ==
אליאב בן חילון איז געווען דער דריטער אין די רייע צו מקריב זיין ביי די [[קרבנות הנשיאים]]. ער האט מקריב געווען זיין [[קרבן]] אום [[ג' ניסן]] אינעם צווייטן יאָר צו [[יציאת מצרים]] ({{לינק צו אידיש יאר|2449}}).{{ש}}
אלישמע בן עמיהוד איז געווען דער זיבעטער אין די רייע צו מקריב זיין ביי די [[קרבנות הנשיאים]]. ער האט מקריב געווען זיין [[קרבן]] אום [[ז' ניסן]] אינעם צווייטן יאָר צו [[יציאת מצרים]] ({{לינק צו אידיש יאר|2449}}).
אנדערע ערקלערן אז די סדר איז געגאנגען לויט'ן סדר פון די דגלים ביי די מסעות{{הערה|[[ילקוט שמעוני]], [[פרשת נשא]], רמז תשטו}}.
==תרומותיו==
יחד עם שאר הנשיאים, תרם אלישמע את אבני ה[[אפוד]] ו[[החושן]] ל[[משכן]], ואת השמן והבשמים ל[[שמן המשחה]] [[שמן המאור]] ו[[קטורת הסמים|הקטורת]].{{ש}}
לכבוד [[חנוכת המשכן]] תרם בשותפות עם נשיא נוסף עגלה ל[[עבודת הלווים]] וכל אחד מהם תרם שור לנשיאת העגלה.


==קרבנו בקרבנות הנשיאים==
די סדר איז געגאנגען לויט'ן סדר פון די דגלים ביי די מסעות{{הערה|[[ילקוט שמעוני]], [[פרשת נשא]], רמז תשטו}}.
אלישמע הקריב את קרבנו ביום השביעי ל[[חנוכת המשכן]] ביום [[שבת]] [[ז' בניסן]], לאחר [[אליסף בן דעואל]] נשיא שבט גד, כסדר חניית השבטים סביב המשכן{{הערה|הכתוב ב{{תנ"ך|במדבר|ז}}, וכך פירש רבנו בחיי (במדבר ב ב).}}.  
 
===ביאור קרבנותיו בחז"ל===
ער האט מקריב געווען די קרבנות, אנטקעגן יעקב וואס האט מקדים געווען אפרים צו מנשה, און יוסף וואס האט שוין געהיטן שבת נאך פאר סאיז געגעבן געווארן פאר די אידן{{הערה|{{מדרש רבה|במדבר|יד|ה}}.}}.
המדרש{{הערה|מדרש רבה שם.}} מבאר שקרבנותיו רומזים לכך שהקדימו [[יעקב]] לאפרים לפני [[מנשה]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מח}}.}}, וכן על [[יוסף]], שמפני אהבת יעקב אותו ברך את בניו: {{ציטוטון|הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ}}, ועוד ברכן: {{ציטוטון|בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מח}}.}}


במדרש נאמר שיומו של אלישמע חל להיות בשבת, כנגד יוסף ששמר את השבת עוד לפני שנתנה, שכך למדו מן הפסוק {{ציטוטון|וטבח טבח והכן}}{{הערה|{{תנך|בראשית|מג|טז}}.}} - שהכנה זו היא לשבת{{הערה|מדרש אגדה (בובר) במדבר, פרק ז סימן מח.}}, וכסימן לכך ש[[יהושע בן נון|יהושע]] יחלל את השבת בעת [[כיבוש יריחו]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשה כ"ח.}}.
במדרש נאמר שיומו של אלישמע חל להיות בשבת, כנגד יוסף ששמר את השבת עוד לפני שנתנה, שכך למדו מן הפסוק {{ציטוטון|וטבח טבח והכן}}{{הערה|{{תנך|בראשית|מג|טז}}.}} - שהכנה זו היא לשבת{{הערה|מדרש אגדה (בובר) במדבר, פרק ז סימן מח.}}, וכסימן לכך ש[[יהושע בן נון|יהושע]] יחלל את השבת בעת [[כיבוש יריחו]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשה כ"ח.}}.

רעוויזיע פון 20:15, 26 מערץ 2023


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך פערזענליכקייט

פאראמעטער [ צאצאים, מקום לידה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

אלישמע בן עמיהוד
תקופה יציאת מצרים, דור המדבר

אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד איז געווען דער נשיא פון שבט אפרים, אין די צייט פון נאך יציאת מצרים. זיין זוהן איז געווען נון, טאטע פון יהושע בן נון[1].

לעבן און שאפן

ווי די אנדערע נשיאים, האט השי"ת באשטימט אלישמע בן עמיהוד צו ציילן זיין שבט ביים צווייטן ציילונג פון אידן אין מדבר. זיי ווערן דארט געשילדערט ווי ”קְרוּאֵי הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל[2]. זיי זענען אלע געווען הויפטן אין סנהדרין[3], וועלכע זענען גערופן געווארן צו יעדע חשוב'ע זאך ביי אידן[4].

לויט חז"ל זענען די נשיאים געווען די שוטרים וואס די מצריים האבן געשטעלט איבער אידן אין מצרים, וואס זיי זענען געשלאגן געווארן ווען אידן האבן נישט ערפילט זייער קוואטע[5]. טייל לערנען אז זיי זענען שוין געווען נשיאים איבער די עלטערן פונעם דור המדבר, נאך זייענדיג אין מצרים[6].

דורכאויס די וואנדערונגען אין מדבר האט אלישמע געפירט זיין שבט אין דער דריטער מחנה, נאך די צווייטע מחנה פון ראובן און די בני קהת, און אונטער'ן "דגל מחנה אפרים" זענען אויך געווען מנשה און בנימין. אלישמע[7]. לויט ווי דערציילט אין מדרש, איז זיין פאן געווען געפארבט שטארק שווארץ, און מצרים און אזוי אויך א אקס געצייכנט דערויף[8].

אין חז"ל ווערט געברענגט אז די נשיאים זענען געווען צווישן די צוויי הונדערט און פופציג מענטשן וועלכע האבן געברענגט קטורת ביים מחלוקת קורח ועדתו[9]. לויט דעם זענען זיי נפטר געווארן אין צווייטן יאר נאך יציאת מצרים, אין פייער וואס האט פארברענט די מקטירי הקטורת.

קרבנות הנשיאים

אלישמע בן עמיהוד איז געווען דער זיבעטער אין די רייע צו מקריב זיין ביי די קרבנות הנשיאים. ער האט מקריב געווען זיין קרבן אום ז' ניסן אינעם צווייטן יאָר צו יציאת מצרים (ב'תמ"ט).

די סדר איז געגאנגען לויט'ן סדר פון די דגלים ביי די מסעות[10].

ער האט מקריב געווען די קרבנות, אנטקעגן יעקב וואס האט מקדים געווען אפרים צו מנשה, און יוסף וואס האט שוין געהיטן שבת נאך פאר סאיז געגעבן געווארן פאר די אידן[11].

במדרש נאמר שיומו של אלישמע חל להיות בשבת, כנגד יוסף ששמר את השבת עוד לפני שנתנה, שכך למדו מן הפסוק ”וטבח טבח והכן”[12] - שהכנה זו היא לשבת[13], וכסימן לכך שיהושע יחלל את השבת בעת כיבוש יריחו[14].

המרומז בשמו

חז"ל במדרש תנחומא[15] דורשים את שמו על מעשה יוסף ואשת פוטיפר, אלי-שמע - אמר הקב"ה אלי שמע שפקדתי על איסור אשת איש ואל אדונתו לא שמע, בן עמי-הוד - עימי היה הודו ולא עם אחר[16].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ווי דערציילט אין דברי הימים א' ז, כז
  2. במדבר א, טז

  3. פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".מלבי"ם, במדבר א, טז

  4. פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".רש"י, במדבר א, טז
  5. ספרי במדבר פיסקא מה, געברענגט אויך אין רש"י, במדבר ז, ב
  6. תפארת יהונתן אויף במדבר א, טז
  7. במדבר י, כב
  8. במדבר רבה, פרשה ב', פסקה ז'
  9. במדבר רבה, פרשה י"ח, פסקה ג'; מדרש תנחומא בובר קרח ה. זעט אויך רש"י, במדבר טז, א
  10. ילקוט שמעוני, פרשת נשא, רמז תשטו
  11. במדבר רבה, פרשה י"ד, פסקה ה'.
  12. בראשית מג, טז.
  13. מדרש אגדה (בובר) במדבר, פרק ז סימן מח.
  14. מדרש תנחומא, פרשה כ"ח.
  15. מדרש תנחומא פרשת נשא כח, וכן במדרש אגדה במדבר א
  16. המילה "הוד" מסמלת קדושה ופרישות מעברה, כבברכות מג, ב "ויהי כזית הודו אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא".

קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול קטגוריה:נשיאי שבטי ישראל קטגוריה:אישים משבט אפרים