|
|
| שורה 30: |
שורה 30: |
| 'בן דעואל' פירוש שעשו היכר לעדות לדעת כי הם ידועי עובדי אל כאחד שבטי ישראל.}}. | | 'בן דעואל' פירוש שעשו היכר לעדות לדעת כי הם ידועי עובדי אל כאחד שבטי ישראל.}}. |
|
| |
|
| ==המרומז בשמו==
| | ענליך שטייט אין מדרש{{הערה|מדרש אגדה במדבר א}} אז סגייט ארויף אויפן [[מזבח]] וואס בני ראובן און בני גָד און אַ האַלבן שבט מנשה פון [[עבר הירדן|איבער דעם ירדן]] האבן אויפגעשטעלט, וואָס [[יהושע בן נון]] און דאָס פאָלק האבן חושד געווען אז מהאָט דאס געבויט פֿאַר [[עבודה זרה[[ {{הערה|ווי דערציילט אין דעם {{תנ"ך|יהושע|כב}}.}}, און דאס איז 'אל יסף', מהאָט גאָרנישט צוגעלייגט צום [[תורה]], 'בן דעו אל', נאר מיר ווייסן נאך אלס נאר פון באשעפער. |
| חז"ל{{הערה|מדרש אגדה במדבר א}} דורשים את שמו על ה[[מזבח]] שבנו בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה מ[[עבר הירדן|עבר לירדן]], שחשדו [[יהושע בן נון|יהושע]] והעם שנבנה לעבודה זרה{{הערה|כמסופר ב{{תנ"ך|יהושע|כב}}.}} וכך נדרש שמו: '''אל-יסף''' - שלא הוסיפו דבר על התורה, '''בן דעו-אל''' - אלא בנו המזבח כעדות. דרשה נוספת על השם דעואל מביא המדרש, על כך שקיימו בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה את תנאו של משה למגוריהם מחוץ לארץ ישראל, ונלחמו יחד עם שאר השבטים במלחמת כיבוש הארץ, והיו צועקים להשם במלחמה והיה מושיעם, ונדרש כדרשה הראשונה – '''דעו-אל''' שידעו שבטו את הא-ל.{{ש}}
| | |
| האור החיים{{הערה|על {{תנ"ך|במדבר|ז|מב}}.}} מבאר גם הוא את שמו על ירושת נחלתו בעבר הירדן אך בצורה שונה, '''אל-יסף''' – שנאספו לעריהם תחילה לכל השבטים{{הערה|מלבד יוצאי הצבא, שכאמור הלכו להילחם עם שאר השבטים.}} (מיד לאחר מלחמת סיחון ועוג) על פי השם. פירוש נוסף מבאר האור החיים על פי הנאמר בספרי{{הערה|ספרי דברים פיסקא רצ"ט.}} שעבר הירדן לא היה בכלל הבטחת השם לאברהם, אבל לאחר שירשוהו בני גד וראובן, יש לו דין ארץ ישראל{{הערה|בחלק מן הדברים}} ובשמו מרומז שהוסיף ליטול יותר ממתנת השם, והסכים השם עימו{{הערה|את השם בן דעואל מבאר האור החיים כמדרש אגדה המובא למעלה.}}.
| | זיין טאטנ'ס נאמען ווערט אנגערופן אמל '''דעואל''' (ווי צום ביישפיל ביי די [[קרבנות הנשיאים]]), און צומאל '''רעואל''' (ווי צום ביישפיל אין {{תנ"ך|במדבר|ב|יד|ללא=ספר}}) |
|
| |
|
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |