אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:רבי משה רוקח (קאזלאוו)"

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ק (החלפת טקסט – "״" ב־""")
ק (החלפת טקסט – "{{נישט פארטיג}}↵" ב־"")
 
(10 מיטלסטע ווערסיעס פון 5 באַניצער נישט געוויזן.)
שורה 1: שורה 1:
{{נישט פארטיק}}
רבי '''משה רוקח''' (תרנ"ו - ח' תשרי תשל"א) איז געווען דער [[קאזלאוו]]ער רבי.
רבי '''משה רוקח''' (תרנ"ו - ח' תשרי תשל"א) איז געווען דער [[קאזלאוו]]ער רבי.


שורה 5: שורה 4:
ווען ער איז געווען אלט עלף יאר האט אים זיין פאטער געשיקט צום [[שלום מרדכי הכהן שוואדראן|ברעזשאנער רב]]
ווען ער איז געווען אלט עלף יאר האט אים זיין פאטער געשיקט צום [[שלום מרדכי הכהן שוואדראן|ברעזשאנער רב]]


פון ברעזשאן איז ר׳ משה געקומען קיין נעמיראוו, וואו ער האט געלערנט ביי רבי הערש עפשטיין, אב"ד פון נעמיראוו.
פון ברעזשאן איז ר' משה געקומען קיין נעמיראוו, וואו ער האט געלערנט ביי רבי הערש עפשטיין, אב"ד פון נעמיראוו.


ער האט געהייראט מרת שלאמצי די טאכטער פון רבי אהרן היילפרין, וואס האט אים געעפנט א בית מדרש אין [[טארנאפאל]]. הרבי מקאזלוב המחונן גם בקול זמרה מתוק, עשה מאז גילו הצעיר רושם רב על שומעי תפילותיו, דער טארנאפאלער רב האט אים באשטימט בעל מוסף פאר די ימים נוראים אין ר׳ יעקעלס קלויז.<!-- ר׳ יעקיל, שעליו נקרא הקלויז, הי׳ ת"ח מפורסם וזכה שבית מדרשו הי׳ מקום תורד, וחסידות ובית ועד ללומדי העיר). רבי משה עשה כרצונווהי׳ מתפלל שם בלוית מקהלה של תלמידי הישיבה׳והרב והקהל יצאה נפשפ ממתיקות התפילות.בשנת תרצ"א בא רבי משה לארה"ב, כי לא יכול עוד לסבול את שנאת ישראל העזה של גויי פולין.שהלכה וגברה מיום ליום׳ ובהרבה ישובים קטנים ובפרט בגליציא המזרחית׳ מקום מושבם של האוקריינים הארורים ימ"ש׳ נעשו החיים ליהודים מר כלענת׳ מרדיפות וגזירות שונות. אחרי שבתו כאן כמה חדשים עשה כל ההשתדלויות שגם הוריו יבואו לכאן׳ ואביו יסד לו כאן אדמורו"ת כנ"ל. אחרי פטירת אביו ירש רבי משה את כסא אדמורו"ת קאזלאוו. ויסד לו בית המדרש בניו יארק בשם "מעשה רוקח", ששימש כמו כן מקופ וועד למשולחי המוסדות והישיבות מארה"ק ומשאר ארצות׳ ובפרט בשבתות וימיס םוביס שחיו מאוכלי שלחנו. ומה גם שבימים ההם קשים היו עניני המחי׳ והכלכלה למדקדקים בכשרות מחודדת שמשום כך באו לאכול יום יום על שלחנו, גם גבירים וסוחרים מארצות אחרות ובפרט ת"ח ולומדי תורה שבאו לנוא יארק לביקור, וידעו כולם ששולחנו של האדמו"ר מקאזלאוו הוא משומר וטחור על אף כל הקישויים בכשרות המאכלות. האדמו"ר מקאזלאוו אירגן כמו כן את חסידיו ומעריציו בארגון ,׳מעשה רוקח" והועיל על ידו לחזק את חסידות בעלז בארה"ב. וגם לנצלו לטובת הכלל. האדמו"ר אשר בית מדרשו המפואר "מעשת רוקח" מתנוסס כעת בברוקלין, הצטיין מעולם באחבת מיוחדת לספרי קודש׳ ובפרט לספרים עתיקים מדפוס ראשון שברוב המקרים הנם יותר מדויקים. בית עקד ספריו של הרבי מקאזלאוו, פורסם לאחד הגדולים, ומכיל יותר מעשרת לפים ספרים, ברובם עתיקים יקרי המציאות, ות יבורים כתבי יד, מכמה מאות שנים.הרבי מקאזלאוד עוסק כעת בחיבור סידור תפילה -ס האד"י/ מלוקט מכמה סידורים מגדולי עו&ם "י, שלא ראו עדיין אור הדפוס. ומהם סידור רבנו אלעזר מגרמיזא, סידור מתלמידי האר"י, ידורים מתלמידי הבעש"ט ז"ל ובו׳. וכן הו"ל ס׳ מיכת חכמים מזקנו הגר"נ כ"ץ זצ"ל, ס׳ יראים הר"א ממיץ ותלמוד ירושלמי, צילום דפוס ראשון וזיניציא.שליט"א,  
ער האט געהייראט מרת שלאמצי די טאכטער פון רבי אהרן היילפרין, וואס האט אים געעפנט א בית מדרש אין [[טארנאפאל]]. הרבי מקאזלוב המחונן גם בקול זמרה מתוק, עשה מאז גילו הצעיר רושם רב על שומעי תפילותיו, דער טארנאפאלער רב האט אים באשטימט בעל מוסף פאר די ימים נוראים אין ר' יעקעלס קלויז.<!-- ר' יעקיל, שעליו נקרא הקלויז, הי' ת"ח מפורסם וזכה שבית מדרשו הי' מקום תורד, וחסידות ובית ועד ללומדי העיר). רבי משה עשה כרצונווהי' מתפלל שם בלוית מקהלה של תלמידי הישיבה'והרב והקהל יצאה נפשפ ממתיקות התפילות.בשנת תרצ"א בא רבי משה לארה"ב, כי לא יכול עוד לסבול את שנאת ישראל העזה של גויי פולין.שהלכה וגברה מיום ליום' ובהרבה ישובים קטנים ובפרט בגליציא המזרחית' מקום מושבם של האוקריינים הארורים ימ"ש' נעשו החיים ליהודים מר כלענת' מרדיפות וגזירות שונות. אחרי שבתו כאן כמה חדשים עשה כל ההשתדלויות שגם הוריו יבואו לכאן' ואביו יסד לו כאן אדמורו"ת כנ"ל. אחרי פטירת אביו ירש רבי משה את כסא אדמורו"ת קאזלאוו. ויסד לו בית המדרש בניו יארק בשם "מעשה רוקח", ששימש כמו כן מקופ וועד למשולחי המוסדות והישיבות מארה"ק ומשאר ארצות' ובפרט בשבתות וימיס םוביס שחיו מאוכלי שלחנו. ומה גם שבימים ההם קשים היו עניני המחי' והכלכלה למדקדקים בכשרות מחודדת שמשום כך באו לאכול יום יום על שלחנו, גם גבירים וסוחרים מארצות אחרות ובפרט ת"ח ולומדי תורה שבאו לנוא יארק לביקור, וידעו כולם ששולחנו של האדמו"ר מקאזלאוו הוא משומר וטחור על אף כל הקישויים בכשרות המאכלות. האדמו"ר מקאזלאוו אירגן כמו כן את חסידיו ומעריציו בארגון ,'מעשה רוקח" והועיל על ידו לחזק את חסידות בעלז בארה"ב. וגם לנצלו לטובת הכלל. האדמו"ר אשר בית מדרשו המפואר "מעשת רוקח" מתנוסס כעת בברוקלין, הצטיין מעולם באחבת מיוחדת לספרי קודש' ובפרט לספרים עתיקים מדפוס ראשון שברוב המקרים הנם יותר מדויקים. בית עקד ספריו של הרבי מקאזלאוו, פורסם לאחד הגדולים, ומכיל יותר מעשרת לפים ספרים, ברובם עתיקים יקרי המציאות, ות יבורים כתבי יד, מכמה מאות שנים.הרבי מקאזלאוד עוסק כעת בחיבור סידור תפילה -ס האד"י/ מלוקט מכמה סידורים מגדולי עו&ם "י, שלא ראו עדיין אור הדפוס. ומהם סידור רבנו אלעזר מגרמיזא, סידור מתלמידי האר"י, ידורים מתלמידי הבעש"ט ז"ל ובו'. וכן הו"ל ס' מיכת חכמים מזקנו הגר"נ כ"ץ זצ"ל, ס' יראים הר"א ממיץ ותלמוד ירושלמי, צילום דפוס ראשון וזיניציא.שליט"א,  
-->
-->


== פאמיליע ==
== פאמיליע ==
די קינדער פון רבי משה רוקח זענען:
די קינדער פון רבי משה רוקח זענען:
* הרב  מאיר, איידעם ביי ר׳ שמחה בונם גריניערגער, ראב"ד פרעשבורג היינט אין נואארק
* הרב  מאיר, איידעם ביי ר' שמחה בונם גריניערגער, ראב"ד פרעשבורג היינט אין נואארק
* הרב אהרן
* הרב אהרן
* די ווייב פון הרב יחיאל מיכל ראטנבערג, זון פון הרב משה שמואל ראטנבערג, קאסאנער רבי
* די ווייב פון הרב יחיאל מיכל ראטנבערג, זון פון הרב משה שמואל ראטנבערג, קאסאנער רבי
* די ווייב פון הרב [[דוב בעריש שפירא]], נאראלער רבי, זון פון הרב [[חיים מאיר יחיאל שפירא (נאראל)|חיים מאיר יחיאל שפירא]].
* די ווייב פון הרב [[דוב בעריש שפירא]], נאראלער רבי, זון פון הרב [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (נאראל)|חיים מאיר יחיאל שפירא]].


== פטירה ==
== פטירה ==
רבי משה פון קאזלאוו איז נפטר געווארן נאך א לאנגער מחלה, ח׳ תשרי תשל"א. מען האט אים געברענגט צו קבורה דעם זעלבן טאג לעבן זיין פאטער.
רבי משה פון קאזלאוו איז נפטר געווארן נאך א לאנגער מחלה, ח' תשרי תשל"א. מען האט אים געברענגט צו קבורה דעם זעלבן טאג לעבן זיין פאטער.


== רעפערענצן ==
== רעפערענצן ==
שורה 25: שורה 24:
{{גרונטסארטיר:רוקח, משה}}
{{גרונטסארטיר:רוקח, משה}}
[[קאַטעגאָריע:גאליציאנער אדמורי"ם]]
[[קאַטעגאָריע:גאליציאנער אדמורי"ם]]
[[קאַטעגאָריע:אמעריקאנער אדמורי"ם]]
[[קאַטעגאָריע:אמעריקאנער אדמורי"ם|װ]]
[[קאטעגאריע:אויף יידיש]]
{{קרד/ויקי/יידיש}}
[[קאַטעגאָריע:אויף ווייניג אדער קיין אנדערע וויקי|01]]

יעצטיגע רעוויזיע זינט 21:21, 30 יולי 2024

רבי משה רוקח (תרנ"ו - ח' תשרי תשל"א) איז געווען דער קאזלאווער רבי.

רבי משה איז געבוירן געווארן אין סטרעליסק צו זיין פאטער רבי מאיר רוקח אין תרנ"ו. אין יענער צייט האט זיך זיין פאטער באזעצט אין קאזלאוו. ווען ער איז געווען אלט עלף יאר האט אים זיין פאטער געשיקט צום ברעזשאנער רב

פון ברעזשאן איז ר' משה געקומען קיין נעמיראוו, וואו ער האט געלערנט ביי רבי הערש עפשטיין, אב"ד פון נעמיראוו.

ער האט געהייראט מרת שלאמצי די טאכטער פון רבי אהרן היילפרין, וואס האט אים געעפנט א בית מדרש אין טארנאפאל. הרבי מקאזלוב המחונן גם בקול זמרה מתוק, עשה מאז גילו הצעיר רושם רב על שומעי תפילותיו, דער טארנאפאלער רב האט אים באשטימט בעל מוסף פאר די ימים נוראים אין ר' יעקעלס קלויז.

פאמיליע

די קינדער פון רבי משה רוקח זענען:

  • הרב מאיר, איידעם ביי ר' שמחה בונם גריניערגער, ראב"ד פרעשבורג היינט אין נואארק
  • הרב אהרן
  • די ווייב פון הרב יחיאל מיכל ראטנבערג, זון פון הרב משה שמואל ראטנבערג, קאסאנער רבי
  • די ווייב פון הרב דוב בעריש שפירא, נאראלער רבי, זון פון הרב חיים מאיר יחיאל שפירא.

פטירה

רבי משה פון קאזלאוו איז נפטר געווארן נאך א לאנגער מחלה, ח' תשרי תשל"א. מען האט אים געברענגט צו קבורה דעם זעלבן טאג לעבן זיין פאטער.

רעפערענצן

דאס איז נישט קיין המכלול ארטיקל, בלויז עפעס וואס ליגט דא ביז עס וועט ערזעצט ווערן מיט בעסערס. שרייבט עס איבער!