אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "שובבי"ם"
(געשאַפן בלאַט מיט ''''שובבי"ם''' (אין אן עיבור יאר: '''שובבי"ם ת"ת''') איז די צייט פון די זעקס וואכן וואס מען ליינט די ערשטע פרשות פון ספר שמות: '''ש'''מות, '''ו'''ארא, '''ב'''א, '''ב'''שלח, '''י'''תרו, פרשת משפטים|'''...') |
(←אריינפיר: פארברייטערט) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שובבי"ם''' (אין אן [[עיבור יאר]]: '''שובבי"ם ת"ת''') איז די צייט פון די זעקס וואכן וואס מען ליינט די ערשטע [[פרשת השבוע|פרשות]] פון [[שמות|ספר שמות]]: [[פרשת שמות|'''ש'''מות]], [[פרשת וארא|'''ו'''ארא]], [[פרשת בא|'''ב'''א]], [[פרשת בשלח|'''ב'''שלח]], [[פרשת יתרו|'''י'''תרו]], [[פרשת משפטים|'''מ'''שפטים]]. די תקופה פאנגט זיך אן ארום צוויי וואכן נאך [[חנוכה]] און ענדיגט זיך נאנט צו ראש חודש [[אדר]]. אין אן [[עיבור יאר]] פארלענגערט זיך די תקופה אריינצו אין חודש [[אדר א']] און עס ווערט אנגערופן '''שובבי"ם ת"ת''' נאך די צוויי קומענדיגע פרשות: [[פרשת תרומה|'''ת'''רומה]], [[פרשת תצוה|'''ת'''צוה]]. | '''שובבי"ם''' (אין אן [[עיבור יאר]]: '''שובבי"ם ת"ת''') איז די צייט פון די זעקס וואכן וואס מען ליינט די ערשטע [[פרשת השבוע|פרשות]] פון [[שמות|ספר שמות]]: [[פרשת שמות|'''ש'''מות]], [[פרשת וארא|'''ו'''ארא]], [[פרשת בא|'''ב'''א]], [[פרשת בשלח|'''ב'''שלח]], [[פרשת יתרו|'''י'''תרו]], [[פרשת משפטים|'''מ'''שפטים]]. די תקופה פאנגט זיך אן ארום צוויי וואכן נאך [[חנוכה]] און ענדיגט זיך נאנט צו ראש חודש [[אדר]]. אין אן [[עיבור יאר]] פארלענגערט זיך די תקופה אריינצו אין חודש [[אדר א']] און עס ווערט אנגערופן '''שובבי"ם ת"ת''' נאך די צוויי קומענדיגע פרשות: [[פרשת תרומה|'''ת'''רומה]], [[פרשת תצוה|'''ת'''צוה]]. די טעג זענען זייער מסוגל צו מתקן זיין דעם [[פגם היסוד]]. | ||
אין פארגאנגענהייט איז געווען צושפרייט דער מנהג צו פאסטן אין די שובבי"ם טעג אדער אין א טייל פון זיי. אזוי אויך איז פארהאן א מנהג צו פאסטן אין די טעג א [[תענית דיבור]].{{הערה|{{דבר||צום שובבים ותענית דיבור|1961/02/17|00317}}}} | אין פארגאנגענהייט איז געווען צושפרייט דער מנהג צו פאסטן אין די שובבי"ם טעג אדער אין א טייל פון זיי. אזוי אויך איז פארהאן א מנהג צו פאסטן אין די טעג א [[תענית דיבור]].{{הערה|{{דבר||צום שובבים ותענית דיבור|1961/02/17|00317}}}} | ||
רעוויזיע פון 15:18, 17 דעצעמבער 2023
שובבי"ם (אין אן עיבור יאר: שובבי"ם ת"ת) איז די צייט פון די זעקס וואכן וואס מען ליינט די ערשטע פרשות פון ספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. די תקופה פאנגט זיך אן ארום צוויי וואכן נאך חנוכה און ענדיגט זיך נאנט צו ראש חודש אדר. אין אן עיבור יאר פארלענגערט זיך די תקופה אריינצו אין חודש אדר א' און עס ווערט אנגערופן שובבי"ם ת"ת נאך די צוויי קומענדיגע פרשות: תרומה, תצוה. די טעג זענען זייער מסוגל צו מתקן זיין דעם פגם היסוד.
אין פארגאנגענהייט איז געווען צושפרייט דער מנהג צו פאסטן אין די שובבי"ם טעג אדער אין א טייל פון זיי. אזוי אויך איז פארהאן א מנהג צו פאסטן אין די טעג א תענית דיבור.[1]
מקור התענית
המקור הראשון לתענית בימי השובבי"ם הוא מעדות של הרב יוסף אוסטרייכר שהעיד שהמנהג באוסטרייך להתענות בשנה מעוברת שמונה תעניות בכל יום חמישי, בפרשיות אלו. הרב אוסטרייכר העיד כי רבו, בעל תרומת הדשן, היה צם בימים אלו.[2] גם בספר המנהגים לרבי יצחק אייזיק מטירנא נכתב שנוהגים להתענות ביום חמישי בכל שבוע בימי השובבי"ם בשנים מעוברות.[3] מנהג זה הובא בספר מגן אברהם על השולחן ערוך.[4] כבכל תענית ציבור, נהגו גם לומר סליחות בשחרית של ימי התענית.[5] במקורות הקדומים, המנהג מופיע רק בשנה מעוברת, וכך כתבו המקובלים שעיקר התיקון הוא בשנה מעוברת[6].
תקופת השובבי"ם בקבלה
על פי הקבלה[7], תקופת השובבי"ם מסוגלת לכפרת עוונות ולכפרת חטא הוצאת זרע לבטלה בפרט, בשל כך שבפרשיות אלו קוראים את שיעבוד מצרים שעניינו על פי הקבלה לברר ניצוצי הקדושה שנוצרו.
לשם תיקון החטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על הוצאת זרע לבטלה יש לצום פ"ד תעניות, על רצח יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).[8] בישיבות המקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום', ובבתי כנסיות בנשיאות הרב ציון בוארון נהגו לערוך תענית ותפילת ״תיקון השובבים״ על פי הרש״ש, יומיים בשבוע ימים שני וחמישי בפרשיות שובבי"ם, מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, המקובלים הרב שלמה משה עמאר הרב ציון בוארון הרב דוד בצרי[מקור פארלאנגט]) וחכמי ישיבת המקובלים שער השמים, אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק תענית דיבור, כפי שהנהיג בייחוד הגר"א).
פדיון התעניות
ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של כמות מזון לתענית) שיינתן לצדקה. את הפדיון לתענית עורכים בתפילת מנחה של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "עננו" של הרש"ש. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך ולתקן את נפשו מכל סיגיה וחטאיה. במהלך התפילה והתענית נהגו ללבוש שק ולשים אפשר, לתקוע בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות. היו פוסקים ומקובלים שחלקו על פדיון התעניות, אך רבי יוסף חיים מבגדאד יישב את המנהג. הרב בן ציון מוצפי כתב[9] שבשעת הדחק יכול לעשות כן ובלבד שיתענה יום או יומיים מלאים, ישוב בתשובה, ויעסוק בתורה.
פרסום התיקונים
רבנים כמו הרב בן ציון מוצפי[10] והרב יעקב משה הלל[11] כתבו נגד פרסום התיקונים ושיתוף אנשים אינם שומרים תורה ומצוות בתיקון, או שליחת שמות תמורת כסף ללא קבלת תשובה. יש בתי כנסיות שנהגו לקרוא את כל ספר תהילים, הרב סלמן מוצפי תקף מנהג זה[12]. רבנים חרדיים ספרדיים כמו הרב עובדיה יוסף[13] הרב בן ציון מוצפי[14] והרב יעקב משה הלל[15] פסקו שבן תורה לא יתענה תענית שובבי"ם, אלא יוסיף במקום זאת בלימוד התורה.
תקופת השובבי"ם בחסידות
בתנועת החסידות נהוג להמעיט בהיבט הקבלי והמעשי של הצום, מכיוון שאדם צם יכול ללמוד פחות מחמת חולשתו. במרבית החסידויות נהוג להרבות בשעות הלימוד והתפילה ולהשתדל שלא לדבר בהן כלל. החל מחמש שעות לימוד רצופות רק בימי חמישי (כמו בחסידות ערלוי) ועד לקבלת תעניות בכל הימים והגברת הלימוד. בין החסידויות הבולטות במנהגי התקופה (עד כדי דמיון לחודש אלול) היא חסידות סלונים, שלרבה הראשון, רבי אברהם וינברג, בעל ה"יסוד העבודה" מיוחסת ההחלטה להמיר את התעניות בלימוד תורה חמש שעות ברציפות, ללא הפסקה באוכל, שתייה או דיבור. בישיבות של חסידות סלונים (ביניהם ישיבת בית אברהם) נהוג ללמוד מדי יום פעמיים 5 שעות ברציפות ופעם נוספת 3 שעות ברציפות. אחרי סלונים קיבלו חסידויות נוספות את המנהג.
בחצרות בית צ'רנוביל נוהגים בתקופה זו ללמוד בליל שישי במשך כל הלילה, ולצום ביום שישי עד אחר חצות היום, וליתן צדקה לעני הגון ביום שישי.
בחצרות נדבורנה וקרעטשניף נוהגים לצום בכל יום שישי בימי השובבי"ם, בחסידות דושינסקיא נהוג לומר סליחות מיוחדים בימי חמישי של ימי השובבי"ם כשאדמו"רי החסידות אף צמים בימי החמישי, ובחסידויות שומרי אמונים, תולדות אהרן, ותולדות אברהם יצחק, נוהגים על פי תקנתו של ראש השושלת רבי אהרן ראטה לצום ביום חמישי אחד של ימי השובבי"ם (בדרך כלל בפרשת בשלח או משפטים), ומסיימים אז את כל ספר תהלים וקוראים 'ויחל' ועננו בתפילת מנחה, ולפני מנחה נותנים צדקה בסכום שנקבע, ונקרא 'תענית פדיון נפש'.
לימוד הלכות טהרה
רבי ישראל משה דושינסקי תיקן לאברכי חסידות דושינסקיא ללמוד בימי השובבי"ם הלכות טהרת המשפחה שביורה דעה[16].
בהמשך השנים קמה תנועה ללימוד הלכות טהרת המשפחה בימי השובבי"ם. מדי שנה בתקופה זו, מפעל השובבי"ם העולמי מסדר ומפרסם שיעורים ברחבי העולם. הלימוד מתמקד בחזרה על הלכות נידה שבשולחן ערוך יורה דעה חלק ב', הלכות הרלוונטיות לימינו אנו ולכן יש צורך לחזור עליהן מפעם לפעם. בעקבות היוזמה משתתפים בשיעורים אלו למעלה מ-50,000 איש[17].
צו ליינען מער
- יסוד ציון הרב בן ציון מוצפי, ירושלים ה'תשע"ח.
- טיב השובבי"ם הרב גמליאל רבינוביץ'.
- תקנת השבי"ם הרב יעקב משה הלל.
דרויסנדע לינקס
- הרב אשר זעליג מרגליות על שובבי"ם סרטון ביוטיוב
- מוסטער:DOC תיקון היסוד של הבן איש חי להורדה
- סרט על תיקון שובבי"ם בגבעת שמואל בהשתתפות הרב דוד בצרי, מאתר ערוץ ראש הגבעה
- מדור ימי השובבי"ם באתר שטייגן
- מדור ימי השובבי"ם באתר ערוץ מאיר
- סליחות לשובבי"ם ת"ת מתוך מתוך חלק ג של
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:היברובוקס
פאראמעטער [ 5 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע מחזור כל בו, דפוס וילנא. - מה זה שובבי"ם? - מאמר נרחב במהות ימי השובבי"ם, באתר משיב כהלכה.
רעפערענצן
- ↑ צום שובבים ותענית דיבור, דבר, פעברואר 17, 1961
- ↑ לקט יושר עמוד 116
- ↑ הגהות מנהגים פורים אות י'
- ↑ סימן תרפה בהקדמה
- ↑ מחזור כל בו חלק ג, דפוס וילנא, עמ' 324 ואילך.
- ↑ הרב בן ציון מוצפי, יסוד ציון, עמ' כא
- ↑ האר"י ז"ל (שער רוח קודש שער ז תיקון כז דף כג ע"א), הרמ"ע מפאנו (מאמר תיקוני התשובה פרק ד ופרק טז), החיד"א ספר חדרי בטן (ויחי ראשון), ספר פני דוד (פרשת שמות, יב), הובאו דבריהם ביסוד ציון עמוד ג-ה.
- ↑ צפורן שמיר
- ↑ יסוד ציון פ"א סעי' יא, עמ' מח.
- ↑ בספרו יסוד ציון
- ↑ בספרו תקנת השבי"ם
- ↑ דבריו הובאו בספר יסוד ציון עמ' סג.
- ↑ הרב עובדיה יוסף, יביע אומר ב סימן כח אות יב, עמ' קמג
- ↑ הרב בן ציון מוצפי, יסוד ציון, עמ' מו
- ↑ מסקנת הספר תקנת השבי"ם
- ↑ התאחדות תלמידי בית יוסף צבי, ספר היובל, ירושלים, תשס"ד
- ↑ מדור ימי השובבי"ם באתר שטייגן
| אידישע צייטן און ימים טובים | ||
|---|---|---|
| ימים טובים מן התורה | ראש השנה • יום כיפור • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד |  |
| פייערטעג מדרבנן אדער מנהג | אסרו חג • הושענא רבא • שמחת תורה • חנוכה • חמשה עשר בשבט • פורים • ל"ג בעומר • חמשה עשר באב | |
| ספעציעלע טעג | שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ספירת העומר • בין המצרים • ראש השנה למלכים ולרגלים | |
| תעניות חובה | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • שבעה עשר בתמוז • תשעה באב | |
| תעניות רשות | יום כיפור קטן • תענית בכורים • כ' סיון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' אדר | |
| ספעציעלע שבתים | שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו | |
| פייערטעג פון קהילות | יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • מימונה • סהרנה | |
קלארשטעלונג: די אינפארמאציע אויף המכלול איז בלויז פאר בארייכערונג און זאל נישט געזען ווערן ווי א פסק הלכה.
cc-by-sa 3.0 ערלויבעניש • אריגינעלער בלאט • ביישטייערער