באַניצער:למאי נ"מ/שבט אפרים

בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים

מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת ה'תי"ח

שֵׁבֶט אֶפְרַיִם איז איינס פון די צוועלף שבטי ישראל וואס ווערן דעמאנט אין תנ"ך. ער ווערט אנגערופן נאכן טאטן פונעם שבט אפרים צווייטער זון פון יוסף. בני השבט נקראים "אפרתים".

שבט זה נודע בחשיבותו והצמיח מתוכו מספר מנהיגים מהותיים, ביניהם יהושע בן נון אשר הנהיג את העם בכיבוש הארץ וירבעם בן נבט מייסד ממלכת ישראל.

ברכות לשבט

ברכת יעקב

יעקב מברך את בניו של יוסף בנפרד, ומקדים את ברכתו לאח הצעיר אפרים על פני האח הבכור מנשה. ”וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי – גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם, וְגַם הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם.” (
שגיאות פרמטריות במוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע בראשית מח, יט).

ברכת משה

שבט אפרים קיבל את ברכת משה לשני בני יוסף אפרים ומנשה בפרשת וזאת הברכה:

וּלְיוֹסֵף אָמַר: מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים. וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם. וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.

—
שגיאות פרמטריות במוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע דברים לג, יג–יז

.

השבט במדבר

יציאת מצרים

לפי מדרשי חז"ל, אחת הסיבות לכך שבני ישראל נסובו במדבר ולא עלו ישר לארץ ישראל היא מלחמה מוקדמת יותר של שבט אפריים בפלשתים, לאחר שיצאו ממצרים לפני שהוצאים משה (ראה פירוש יוב"ע על שמות יג, יז). ובפרקי רבי אליעזר מובא שעוד לפני הגעתו של משה יצאו בני אפריים בעקבות משיח שקר בשם נון ונתפסו על ידי המצרים: "ר' אליעזר אומ' כל אותן השנים שישבו ישראל במצרים ישבו בטח ושאנן ושלו עד שבא נון מבני בניו של אפרים ואמ' להם נגלה לי הב"ה להוציא אתכם ממצרים. בני אפרים בגאות לבם שהם מזרע המלכות וגבורי כח במלחמה לקחו את נשיהם ואת בניהם ויצאו ממצרים ורדפו המצריים אחריהם והרגו מהם מאתים אלף כלם גבורים שנ' בני אפרים וכו'" (פרקי דרבי אליעזר, מ"ח).

עוד עולה מהמקורות כי חלק משבט אפריים כבר ישב מחוץ למצרים טרם יציאת מצרים. למשל התוספת של 20,500 במפקד השני של שבט מנשה לעומת המפקד הראשון 'במדבר' (כו, לד מול א, לה; ב, כא) מחזקת את הסברה, שמשפחות מכיר וגלעד כבר ישבו בגלעד, כשאחיהם הגיעו ממצרים. דעה נוספת רומזת שאותם אנשים שכבר ישבו מחוץ למצרים היו מאותם שנפלו בקרב בניסיון היציאה הראשון ממצרים.

סמלי השבט: אבן החושן והדגל

על פי הפירוש, האבן שמייצגת אותו ואת שבט מנשה היא אבן השוהם שאותה נשא אהרן הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו.

הדגל של שבט אפרים

על פי המדרש, סמל שבט אפרים היה דגל שחור ועליו ציור של מצרים ושל שור, על פי הכתוב: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ, וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה:" (דברים לג, יז).

נשיאי השבט

בספר במדבר, פרשת נשא נזכר נשיא שבט אפרים במדבר: אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד, שהיה סבו של יהושע בן נון ואביו של נון. בפרשת מסעי נזכר נשיא אפרים שונה בשם קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן.

יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן משבט אפרים, היה אחד המרגלים שנשלחו לבדוק את מצבה של הארץ המובטחת. הקב"ה מינה את יהושע בן נון להיות יורשו של משה רבנו לאחר מותו. יהושע בן נון היה המנהיג שכבש לראשונה את שטחי ארץ ישראל לאחר יציאת מצרים.

המסע במדבר

בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט אפרים כראשון במחנה שהיה ממערב למשכן.

במפקד שנערך במדבר לאחר יציאת מצרים מנו הגברים מגיל 20–50 בשבט אפרים 40,500 איש אך מספרם ירד בהדרגה בשנים הבאות וכאשר בני ישראל הגיעו לארץ המובטחת, לאחר 40 שנה של נדידה במדבר, מנו 32,500 איש.

נחלת השבט

נחלות שבטי ישראל

נחלת שבט אפרים עלתה בגורל ב"בית יוסף", לאחר שמטה בני יהודה היה השבט הראשון אשר קבל נחלה מיהושע בן נון, לאחר כיבוש ארץ כנען. הנחלות של בית יוסף, אפרים ומנשה, נחשבות לגדולות. שבט אפרים התנחל בתחום בין נחל הירקון לבין נהר הירדן וכללה את החלק המרכזי של שטח ההר שבין ירושלים לעמק יזרעאל. נחלה זו כללה ערים חשובות בתקופת המקרא דוגמת שכם, בית אל ושילה.

נחלתו בארץ ישראל השתרעה בדרומה של ממלכת הצפון, ממלכת ישראל.

שבט מנשה, שהיה שותף להגרלה, קיבל את האזור מהים התיכון עד הגלעד והר החרמון, והתקיימה בהם ברכת משה: "וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם, וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם (
שגיאות פרמטריות במוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע דברים לג, טו).

השבט בארץ ישראל

בתקופת השופטים באו בני אפרים בתלונות כנגד השופטים גדעון בן יואש ויפתח הגלעדי, בשני סיפורים שונים, על שלא שיתפו אותם במלחמותיהם. בעוד שבימי גדעון נפתרה המחלוקת בדרכי שלום (
שגיאות פרמטריות במוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע שופטים ו, לה), בימי יפתח היא נגמרה בטבח נורא בבני אפרים.

אישים מפורסמים שיצאו משבט אפרים כוללים את יהושע בן נון, בית ירבעם בן נבט ובית אחאב.

על אף שמעמדו של השבט נחלש מעט בתקופת המלוכה, שבט אפרים נחשב לאחד השבטים החשובים, המרכזים והמשפיעים בשבטי ישראל.

עם חורבן ממלכת ישראל בשנת ג'ר"ה הוגלו תושביה לרחבי האימפריה האשורית, ושאריתם נטמעו בממלכת יהודה השכנה, עדת השומרונים מייחסת את עצמה לשבט זה, יתכן שמדלת העם שנשארו בארץ התבוללו בהם.

סופו של שבט אפרים

בשנת ג'ר"ה נכבשה ממלכת ישראל בידי האימפריה האשורית החדשה, ותושביה ובהם צאצאי שבט אפרים הוגלו לרחבי האימפריה ונטמעו בה, כאשר הנותרים בארץ ישראל נטמעו בממלכת יהודה השכנה. שבט אפרים נחשב כאחד מעשרת השבטים האבודים של בני ישראל. עם זאת, השומרונים ויהודי קוצ'ין בימינו מייחסים את עצמם לשבט זה.

שיבת ציון

בתיאור שיבת ציון בספר דברי הימים א' פרק ט' מתוארים החוזרים לארץ ישראל כאנשים מהשבטים יהודה, בנימין, לוי, מנשה ואפרים (שני השבטים האחרונים היו חלק מתושבי ממלכת ישראל במקור לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת, פרופסורים כמו: מ.ד. קאסוטו וא.ש. הרטום מפרשים זאת כ:"שרידי עשרת השבטים שהתיישבו בממלכת יהודה"), עם זאת תיאור בני השבטים: מנשה ואפרים, אינו מוזכר בתיאור השבים ארצה שבספר עזרא שבו מתוארים שבי ציון כאנשים משבט יהודה, בנימין ולוי (כולל הכהנים).

ראו גם

• שיבולת (אמצעי זיהוי)

קישורים חיצוניים

• מוסטער:בריטניקה

הערות שוליים

טיילן פון דער בלאט זענען מעגליך איבערגעזעצט פון העברעאישער וויקיפעדיע
cc-by-sa 3.0 ערלויבעניש • אריגינעלער בלאט • ביישטייערער