אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "אליסף בן דעואל"

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(רעדאגירונג)
(אידיש)
שורה 18: שורה 18:


אין חז"ל ווערט געברענגט אז די נשיאים זענען געווען צווישן די צוויי הונדערט און פופציג מענטשן וועלכע האבן געברענגט [[קטורת]] ביים [[מחלוקת קורח ועדתו]]{{הערה|{{מדרש רבה|במדבר|יח|ג}}; [[מדרש תנחומא]] בובר קרח ה. זעט אויך {{תנ"ך|במדבר|טז|א|מפרש=רש"י}}}}. לויט דעם זענען זיי נפטר געווארן אין צווייטן יאר נאך יציאת מצרים, אין פייער וואס האט פארברענט די מקטירי הקטורת.
אין חז"ל ווערט געברענגט אז די נשיאים זענען געווען צווישן די צוויי הונדערט און פופציג מענטשן וועלכע האבן געברענגט [[קטורת]] ביים [[מחלוקת קורח ועדתו]]{{הערה|{{מדרש רבה|במדבר|יח|ג}}; [[מדרש תנחומא]] בובר קרח ה. זעט אויך {{תנ"ך|במדבר|טז|א|מפרש=רש"י}}}}. לויט דעם זענען זיי נפטר געווארן אין צווייטן יאר נאך יציאת מצרים, אין פייער וואס האט פארברענט די מקטירי הקטורת.
==דמותו==
כשאר הנשיאים, מינה ה' את אליסף לפקוד את שבטו יחד עם משה ואהרן במפקד השני של ישראל במדבר. הם מתוארים כ{{ציטוטון|קְרוּאֵי הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|א|טז}}.}}}}.{{ש}}
ב[[ספרי]]{{הערה|ספרי במדבר פיסקא מה, מובא גם ברש"י {{תנ"ך|במדבר|ז|ב}}.}} מובא שהנשיאים היו השוטרים שמינו המצרים על בני ישראל במצרים, שהוכו על שלא מלאו בני ישראל את מכסתם{{הערה|ראו {{תנ"ך|שמות|ה|יד}}.}}.{{ש}}
בחז"ל מובא{{הערה|{{מדרש רבה|במדבר|יח|ג}}, וכן ב[[מדרש תנחומא]] בובר קרח ה, מובא גם ברש"י במדבר טז א}} שהנשיאים היו ממאתיים וחמישים מקטירי הקטורת ב[[מחלוקת קרח ועדתו]], ולפי זה מתו בשנה השנייה ליציאת מצרים{{הערה|לפי דעת [[הרמב"ן]] ({{תנך|במדבר|טז|א|קצר=כן}}) וסיעתו; לדעת [[האבן עזרא]] שם היה זה לאחר חנוכת המשכן.}} באש שיצאה מאת ה' ושרפה את מקטירי הקטורת.


==תרומותיו==
==תרומותיו==

רעוויזיע פון 08:24, 26 מערץ 2023


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך פערזענליכקייט

פאראמעטער [ מקום לידה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

ליידיגע פאראמעטער [ צאצאים ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

אליסף בן דעואל
תקופה יציאת מצרים, דור המדבר

אֶלְיָסָף בֶּן דְעוּאֵל (אדער: רְעוּאֵל[1]) איז געווען דער נשיא פון שבט גד, אין די צייט פון נאך יציאת מצרים.

לעבן און שאפן

ווי די אנדערע נשיאים, האט השי"ת באשטימט אליסף בן דעואל צו ציילן זיין שבט ביים צווייטן ציילונג פון אידן אין מדבר. זיי ווערן דארט געשילדערט ווי ”קְרוּאֵי הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל[2]. זיי זענען אלע געווען הויפטן אין סנהדרין[3], וועלכע זענען גערופן געווארן צו יעדע חשוב'ע זאך ביי אידן[4].

לויט חז"ל זענען די נשיאים געווען די שוטרים וואס די מצריים האבן געשטעלט איבער אידן אין מצרים, וואס זיי זענען געשלאגן געווארן ווען אידן האבן נישט ערפילט זייער קוואטע[5]. טייל לערנען אז זיי זענען שוין געווען נשיאים איבער די עלטערן פונעם דור המדבר, נאך זייענדיג אין מצרים[6].

דורכאויס די וואנדערונגען אין מדבר האט אליסף געפירט זיין שבט דער דריטער, נאך שלומיאל בן צורישדי, אונטער'ן "דגל מחנה ראובן"[7]. לויט ווי דערציילט אין מדרש, איז זיין פאן געווען געפארבט נישט אינגאנצן שווארץ און נישט אינגאנצן ווייס נאר ביידע געמישט, און א לאגער געצייכנט דערויף[8].

אין חז"ל ווערט געברענגט אז די נשיאים זענען געווען צווישן די צוויי הונדערט און פופציג מענטשן וועלכע האבן געברענגט קטורת ביים מחלוקת קורח ועדתו[9]. לויט דעם זענען זיי נפטר געווארן אין צווייטן יאר נאך יציאת מצרים, אין פייער וואס האט פארברענט די מקטירי הקטורת.

תרומותיו

יחד עם שאר הנשיאים, תרם אליסף את אבני האפוד והחושן למשכן, ואת השמן והבשמים לשמן המשחה שמן המאור והקטורת.
לכבוד חנוכת המשכן תרם בשותפות עם נשיא נוסף עגלה לעבודת הלווים וכל אחד מהם תרם שור לנשיאת העגלה.

קרבנו בקרבנות הנשיאים

אליסף הקריב את קרבנו ביום השישי לחנוכת המשכן ו' בניסן לאחר שלמיאל בן צורישדי נשיא שבט שמעון, כסדר חניית השבטים סביב המשכן[10]. טעם נוסף למיקומו בסדר ההקרבה לאחר שבט שמעון ביאר המדרש[11]: מפני ששניהם יצאו חלוצים למלחמות, שמעון למלחמה בשכם על מעשה דינה, ושבט גד יצאו חלוצים למלחמת כיבוש הארץ.

ביאור קרבנותיו בחז"ל

המדרש מבאר שקרבנותיו של אליסף סובבים כנגד יציאת מצרים[12].

המרומז בשמו

חז"ל[13] דורשים את שמו על המזבח שבנו בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה מעבר לירדן, שחשדו יהושע והעם שנבנה לעבודה זרה[14] וכך נדרש שמו: אל-יסף - שלא הוסיפו דבר על התורה, בן דעו-אל - אלא בנו המזבח כעדות. דרשה נוספת על השם דעואל מביא המדרש, על כך שקיימו בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה את תנאו של משה למגוריהם מחוץ לארץ ישראל, ונלחמו יחד עם שאר השבטים במלחמת כיבוש הארץ, והיו צועקים להשם במלחמה והיה מושיעם, ונדרש כדרשה הראשונה – דעו-אל שידעו שבטו את הא-ל.
האור החיים[15] מבאר גם הוא את שמו על ירושת נחלתו בעבר הירדן אך בצורה שונה, אל-יסף – שנאספו לעריהם תחילה לכל השבטים[16] (מיד לאחר מלחמת סיחון ועוג) על פי השם. פירוש נוסף מבאר האור החיים על פי הנאמר בספרי[17] שעבר הירדן לא היה בכלל הבטחת השם לאברהם, אבל לאחר שירשוהו בני גד וראובן, יש לו דין ארץ ישראל[18] ובשמו מרומז שהוסיף ליטול יותר ממתנת השם, והסכים השם עימו[19].

ראו גם

הערות שוליים

  1. במדבר ב, יד.
  2. במדבר א, טז

  3. פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".מלבי"ם, במדבר א, טז

  4. פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך

    פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".רש"י, במדבר א, טז
  5. ספרי במדבר פיסקא מה, געברענגט אויך אין רש"י, במדבר ז, ב
  6. תפארת יהונתן אויף במדבר א, טז
  7. במדבר י, כ
  8. במדבר רבה, פרשה ב', פסקה ז'
  9. במדבר רבה, פרשה י"ח, פסקה ג'; מדרש תנחומא בובר קרח ה. זעט אויך רש"י, במדבר טז, א
  10. הכתוב בבמדבר ז, וכך פירש רבנו בחיי (במדבר ב ב).
  11. במדבר רבה, פרשה י"ג, פסקה כ'.
  12. המדרש שם מבאר מפני מה דווקא קרבנותיו של שבט גד ולא של שבטים אחרים.
  13. מדרש אגדה במדבר א
  14. כמסופר ביהושע כב.
  15. על במדבר ז, מב.
  16. מלבד יוצאי הצבא, שכאמור הלכו להילחם עם שאר השבטים.
  17. ספרי דברים פיסקא רצ"ט.
  18. בחלק מן הדברים
  19. את השם בן דעואל מבאר האור החיים כמדרש אגדה המובא למעלה.

קטגוריה:נשיאי שבטי ישראל קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול קטגוריה:שבט גד