אליצור בן שדיאור

פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך פערזענליכקייט
פאראמעטער [ מקום לידה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
ליידיגע פאראמעטער [ צאצאים ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

אליצור בן שדיאור

תקופה	יציאת מצרים, דור המדבר

אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר איז געווען דער נשיא פון שבט ראובן אין די צייט פון נאך יציאת מצרים.

לעבן און שאפן

ווי די אנדערע נשיאים, האט השי"ת באשטימט אליצור בן שדיאור צו ציילן זיין שבט ביים צווייטן ציילונג פון אידן אין מדבר. זיי ווערן דארט געשילדערט ווי ”קְרוּאֵי הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל”. זיי זענען אלע געווען הויפטן אין סנהדרין, וועלכע זענען גערופן געווארן צו יעדע חשוב'ע זאך ביי אידן.

לויט חז"ל זענען די נשיאים געווען די שוטרים וואס די מצריים האבן געשטעלט איבער אידן אין מצרים, וואס זיי זענען געשלאגן געווארן ווען אידן האבן נישט ערפילט זייער קוואטע. טייל לערנען אז זיי זענען שוין געווען נשיאים איבער די עלטערן פונעם דור המדבר, נאך זייענדיג אין מצרים.

דורכאויס די וואנדערונגען אין מדבר האט אליצור געפירט זיין שבט און דער צווייטער מחנה, נאך די ערשטע מחנה פון נחשון בן עמינדב, אונטער'ן "דגל מחנה ראובן". לויט ווי דערציילט אין מדרש, איז זיין פאן געווען געפארבט רויט, און דודאים בלומען געצייכנט דערויף.

מחלוקת קרח ועדתו

די שכנות פון שבט ראובן צו שבט לוי האט צו געברענגט אז ביי די מחלוקת פון קרח ועדתו איז שבט ראובן אויך געווען אין הויפט, און צווישן זיי אויך זייער נשיא אליצור בן שדיאור, צוזאם מיט די אנדערע נשיאים וואס זענען אויך געווען צווישן די צוויי הונדערט און פופציג מענטשן וועלכע האבן געברענגט קטורת ביים מחלוקת קורח ועדתו ווי עס ווערט געשילדערט אין מדרש:

"וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם" - מי הם? - אליצור בן שדיאור וחביריו, האנשים אשר נקבו בשמות. אף על פי שלא פרסמן הכתוב נתן סימניהן ומתוך המקראות את מבין אותם משל למה הדבר דומה לבן טובים שנמצא גונב כלים מבית המרחץ ולא היה רוצה בעל הגניבה לפרסמו התחיל נותן סימניו אמרו לו מי גנב כליך אמר להם אותו בן טובים בעל קומה ושיניו נאות ושערו שחור וחוטמו נאה משנתן סימניו ידעו מי הוא אף כאן אע"פ שסתמן הכתוב בא ונתן סימניהן ואתה יודע מי הם נאמר להלן (
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע במדבר א, טז): "אֵלֶּה קְרוּאֵי הָעֵדָה נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת" ונאמר כאן "נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם"

— מדרש רבה; מדרש תנחומא

לויט דעם זענען זיי נפטר געווארן אין צווייטן יאר נאך יציאת מצרים, אין פייער וואס האט פארברענט די מקטירי הקטורת.

פירוט

במדרש אגדה (בובר) נדרש שמו על שם חטא ראובן, שאעפ"י שחטא לבסוף עשה תשובה ונמחל לו, וכשם שהסלע (צור) סובל כל הבית כך הקב"ה (אלי) סובל עוונותיהם של ישראל. וממי למד לעשות תשובה מיהודה אחיו שבשעה שציווה להשליך תמר אל האש (שדי-אור = השליך לאש) שלחה אליו את הסימנים ומיד אמר צדקה ממני, וכיון שראה ראובן שעשה יהודה תשובה ונמחל לו עשה אף הוא תשובה.

והיה בדעת קורח והיה בכלל מאתיים וחמישים איש שלקח קורח ועמדו לפני משה. והקריב קרבן ביום הרביעי אחר שהוקם המשכן.

מדרש אגדה בובר פסוק ה (שאו את ראש) אליצור בן שדיאור – אלה שמות האנשים ניתנו להדרש, נקרא שם נשיא ראובן אליצור על שם ראובן אעפ״י שחטא, כמו שנאמר וילך ראובן וישכב וגו׳ (בראשית ל״ה:כ״ב), לבסוף עשה תשובה ומחל לו הקב״ה על אותו עון, לכך נקרא אליצור, מה הצור הזה סובל כל הבית, כך סבל הקב״ה על עוונותיהם ומחל להם. בן שדיאור – ממי למד ראובן לעשות תשובה מיהודה אחיו, בעת שצוה להשליך תמר כלתו לאור, כמו שנאמר ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף (בראשית ל״ח:כ״ד), ואין שדי אלא השלכה, כדמתרגמינן ירה בים (שמות ט״ו:ד׳), שדי בימא. כששלחה תמר ליהודה הסימנים, ואמרה לו הכר נא למי וגו׳ (בראשית ל״ח:כ״ה). מיד ויכר והודה ויאמר צדקה ממני וגו׳ (בראשית ל״ח:כ״ו), כשראה ראובן כי הודה יהודה, אף הוא הודה על עונו, ומחל לו הקב״ה כמה דאת אמר יחי ראובן וגו׳ (דברים ל״ג:ו׳), וכתיב בתריה וזאת ליהודה (דברים ל״ג:ז׳), כך אמר משה מי גרם לראובן שיודה, יהודה שנאמר וזאת ליהודה, וכשם שמחלת לראובן, כך תמחול ליהודה, כי לא ביקש כפרה מאביו מן הנדוי שקבל עליו, אם לא אביאנו אליך (בראשית מ״ד:ל״ב), מכאן למדנו שלא למד ראובן להודות אלא מיהודה, ולכך נקרא נשיא שבטו אליצור בן שדיאור.

מדרש תנחומא קרח