אליצור בן שדיאור

אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר, נשיא שבט ראובן. הקריב את קרבנו ביום הרביעי לחנוכת המשכן, ד' בניסן.

לפי מדרש רבה ומדרש תנחומא על פרשת קרח, נמנה אליצור בן שדיאור על 250 האנשים שעמדו לצדו של קרח במחלוקתו עם משה על הכהונה; שבט ראובן היה נדבך עיקרי במחלוקת, ואליה הצטרף גם אליצור וככל הנראה אף נשיאים נוספים שלא פורטו בשמותיהם. לפי מדרש זה מתו אליצור בן שדיאור וחבריו בשעת הקטרת הקטורת, כאשר יצאה אש מלפני ה' ושרפה אותם.

פירוט

אליצור בן שדיאור

נשיא ראובן בעת מנין בני ישראל בפרשת במדבר.

במדרש אגדה (בובר) נדרש שמו על שם חטא ראובן, שאעפ"י שחטא לבסוף עשה תשובה ונמחל לו, וכשם שהסלע (צור) סובל כל הבית כך הקב"ה (אלי) סובל עוונותיהם של ישראל. וממי למד לעשות תשובה מיהודה אחיו שבשעה שציווה להשליך תמר אל האש (שדי-אור = השליך לאש) שלחה אליו את הסימנים ומיד אמר צדקה ממני, וכיון שראה ראובן שעשה יהודה תשובה ונמחל לו עשה אף הוא תשובה.

והיה בדעת קורח והיה בכלל מאתיים וחמישים איש שלקח קורח ועמדו לפני משה. והקריב קרבן ביום הרביעי אחר שהוקם המשכן.

לראובן אליצור בן שדיאור – אעפ״י שעשה יעקב ליוסף בכור, אין בכור אלא ראובן, שנאמר ויהי ראובן בכור ישראל (במדבר כ״ו:ה׳), וכן הוא אמר (ואת הבכורה ליוסף ולו להתייחס לבכורה) [נתנה בכורתו לבני יוסף ולא להתייחס לבכורה וגו׳ והבכורה ליוסף] (דברי הימים א ה׳:א׳-ב׳), ולפי שהיה ראובן בכור, לכך הכתוב מנאו תחלה, ותחלה מנה בני האמהות כתולדותם, ובני השפחות כתולדותם, ובהרבה מקומות נכתבים שמות השבטים בתורה, וכמו שמנה במקום אחד, לא מנאם כך במקום אחר, ולמה עשה כן, לפי שהם תקרתו של עולם, שנאמר וישראל מקוראי (ישעיהו מ״ח:י״ב), התקרה הזאת אדם לוקח עביותו של קורה ומשימה כנגד דקותו של אחד, כדי שיסמוך, כי אם היו הדקים לצד והעבים לצד לא היה סומך, אלא נותן העבה בצד הדק, והדק בצד העבה, כך ערב השבטים קטן אצל גדול.

אליצור בן שדיאור – אלה שמות האנשים ניתנו להדרש, נקרא שם נשיא ראובן אליצור על שם ראובן אעפ״י שחטא, כמו שנאמר וילך ראובן וישכב וגו׳ (בראשית ל״ה:כ״ב), לבסוף עשה תשובה ומחל לו הקב״ה על אותו עון, לכך נקרא אליצור, מה הצור הזה סובל כל הבית, כך סבל הקב״ה על עוונותיהם ומחל להם. בן שדיאור – ממי למד ראובן לעשות תשובה מיהודה אחיו, בעת שצוה להשליך תמר כלתו לאור, כמו שנאמר ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף (בראשית ל״ח:כ״ד), ואין שדי אלא השלכה, כדמתרגמינן ירה בים (שמות ט״ו:ד׳), שדי בימא. כששלחה תמר ליהודה הסימנים, ואמרה לו הכר נא למי וגו׳ (בראשית ל״ח:כ״ה). מיד ויכר והודה ויאמר צדקה ממני וגו׳ (בראשית ל״ח:כ״ו), כשראה ראובן כי הודה יהודה, אף הוא הודה על עונו, ומחל לו הקב״ה כמה דאת אמר יחי ראובן וגו׳ (דברים ל״ג:ו׳), וכתיב בתריה וזאת ליהודה (דברים ל״ג:ז׳), כך אמר משה מי גרם לראובן שיודה, יהודה שנאמר וזאת ליהודה, וכשם שמחלת לראובן, כך תמחול ליהודה, כי לא ביקש כפרה מאביו מן הנדוי שקבל עליו, אם לא אביאנו אליך (בראשית מ״ד:ל״ב), מכאן למדנו שלא למד ראובן להודות אלא מיהודה, ולכך נקרא נשיא שבטו אליצור בן שדיאור.