נתנאל בן צוער
נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר, נשיא שבט יששכר לאחר יציאת מצרים. הקריב את קרבן הנשיא שלו ביום השני לחנוכת המשכן, ב' בניסן.
- במדרש מובא כי נתנאל היה תלמיד חכם; רבי פינחס בן יאיר אמר כי נתנאל בן צוער היה הוגה הרעיון של קרבנות הנשיאים. המדרש (המובא בפירוש רש"י במדבר ז', י"ח) מבוסס על שינוי לשון בולט בפרשתו לעומת אחת-עשר פרשיות הנשיאים האחרות, החוזרות על עצמן בצורה זהה לגמרי: בעוד שאצל כל הנשיאים נאמר ”קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת” וכו', הרי אצל נתנאל בן צוער נאמר ”הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת” וכו'.
- לפי מדרש אחר המובא בספרי, סיבת שינוי הלשון נובעת מערעורו של שבט ראובן שתבע להקריב ביום השני, כבכור השבטים. לפי מדרש זה, שינוי הלשון רומז בתוכו על תשובת משה לערעור זה, שהייתה שסדר ההקרבה הוא כפי החלטת הקב"ה, ואין מקום לערער עליו; לכן יקריב נתנאל ביום השני, כדבר ה', אף ששבט יששכר הוא התשיעי בשבטים. הסבר אחר נמצא בילקוט שמעוני[1], ולפיו הקריב נתנאל ביום השני כיוון שהיה "בן תורה" ולפיכך קדם לשאר הנשיאים.
- ↑ ספר בראשית, פרק מ"ט, רמז קס"א.